חטיפת ילדים ואמנת האג
אמנת האג היא השם הכללי המתייחס לאמנה בינלאומית עליה חתומות רבות ממדינות העולם ואשר מוקדשת לנושא המורכב והסבוך של הגנה על ילדים מפני מקרי חטיפה שלהם ע"י אחד מהוריהם או אפוטרופוס אחר. מקרים אלו עולים בעיקר סביב סכסוכי גירושים, בני זוג המגיעים ממדינות שונות וכדומה. עו"ד בועז ראובן מסביר על הנושא הרגיש הזה והמשמעויות עבור כל אחד מהצדדים המעורבים.
מאבקי גירושים בהחלט יכולים להגיע לפסים קשים ואף מכוערים ואכזריים. מדובר על תהליך שבו מעורבים הרבה רגשות, אגו, רצונות, מגבלות והיבטים כלכליים ואישיים, לכן זה אך מובן שהמציאות של גירושים היא מלחיצה ויכולה להביא אנשים "אל הקצה" במובנים רבים. אנו בתור בעלי מקצוע אמינים ומקצועיים, ממליצים תמיד לא לערב את הילדים בתהליך קשה ומורכב זה, גם כך זו סיטואציה קשה עבורם. אך ישנם מקרים בהם הילדים בהחלט מוכנסים לעניין, אפילו עד רמת הברחתם לחו"ל ע"י אחד ההורים או הצדדים המעורבים במקרה – מקרים הנקראים חטיפת ילדים ואשר (גם) עבורם נכתבה אמנת האג להחזרת ילדים חטופים.
משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במשפט בינלאומי וכמו כן במשפט פלילי ותחומים משפטיים נוספים, בארץ ובחו"ל. למשרד ניסיון רב עם תיקי חטיפת ילדים ויישום האמנה – אנו נעשה הכל כדי להגן על ילדיכם ולהשיג את הפתרון האופטימאלי עבורם, בהתאם להוראות החוק הישראלי והבינלאומי וכמובן אמנת האג.
מה זה בכלל חטיפת ילדים?
המונח חטיפת ילדים מתייחס כאמור למקרים בהם ילד מועבר למדינה אחרת על ידי אחד ההורים או האדם המוגדר אפוטרופוס או אחראי על הילד. הכוונה כאן היא לחלוטין לא למקרים פליליים או לאומניים בהם גורם מסוים וזר חוטף ילד, מקרים שעבורם אמנת האג אינה רלבנטית אלא חוקים אחרים לגמרי ופעולות מעשיות ומשפטיות שונות בצורה קיצונית.
חטיפת ילד יכולה להתרחש בשלל סיטואציות ומקרים, למשל במהלך תהליך גירושים פעיל, לפני כניסה להליך רשמי ואפילו לאחר שכבר נחתמו הסכמים סגורים ומחייבים לגבי הילדים והמשמורת עליהם. כאשר אנו מדברים על לחטוף ילדים לחו"ל, ברוב מוחלט של המקרים ממש לא מדובר על סצנה דרמטית כמו שניתן להעלות על הדעת מסרטים וסדרות מתח, אלא על משהו לרוב יותר תמים למראה, אך בעל השלכות אדירות כמובן.
חטיפת ילדים לחו"ל משמעותה הפשוטה היא כאשר ילד מועבר למדינה זרה, ללא הסכמה משותפת של שני ההורים וכמובן ללא ידיעת אחד הצדדים. החטיפה בפועל יכולה להתבצע בכמה דרכים, למשל אחד ההורים לא חוזר עם הילדים מחופשה מתוכננת בחו"ל ו"פשוט" נשאר במדינה כלשהי, אחד ההורים טס במפתיע עם הילדים לחו"ל, ללא דיווח להורה השני ולעיתים ללא תאריך חזרה מוגדר, וכן הלאה עם דוגמאות פרקטיות נוספות.
נציין כי לא כל מדינות העולם חתומות על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, לכן תנאי האמנה אינם חלים מבחינת החוק המקומי באותן מדינות – בניגוד לישראל בה האמנה מחויבת בחוק המקומי. במקרים אלו הטיפול המשפטי והאופרטיבי שונה מעט אך כמובן שניתן גם במקרים אלו לפעול בצורה יעילה להחזרת הילדים לישראל.
אלו התנאים המוגדרים בחוק ובאמנה שהופכים מקרה לחטיפת ילדים:
- הילד שהועבר לחו"ל צעיר מגיל 16.
- העברת הילד לחו"ל נעשתה שלא במסגרת הסכמי גירושים ו/או זכויות משמורת כפי שנקבעו ע"י בית משפט. המשמורת יכולה להיות של הורה, של אפוטרופוס מוגדר או של מוסד כלשהו.
- החוק מגדיר כי כדי לקבוע שמקרה הוא אכן חטיפת ילד לחו"ל בהתאם לאמנת האג ולחוק הישראלי והבינלאומי, ההורה שילדו נחטף חייב היה בתקופה שלפני החטיפה להפעיל וליישם את תנאי המשמורת שנקבעו לו ע"י בית המשפט או בהסכם גירושים. מכאן שהעברת הילד למדינה אחרת צריכה להפר את זכויות המשמורת של ההורה או הגורם האחראי לילד.
- גם חטיפה שנעשתה בהפתעה וללא הודעה מוקדמת וגם אי החזרת הילד מחופשה מתוכננת ומאושרת בחו"ל נחשבים כמקרה חטיפה של ילדים תחת אמנת האג והחוק הישראלי.
- הילד שנחטף צריך להיות מוגדר תושב קבע במדינה אשר חתמה ואישרה את אמנת האג.
אודות אמנת האג לגבי חטיפת ילדים
שמה המלא של האמנה, אשר נחתמה בעיר האג בהולנד ב-1980, הוא למעשה "האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים". בהיבט הפשוט ביותר שלה, האמנה קובעת כי המשמורת על ילד צריכה להיות מוגדרת למדינה בה אותו ילד מתגורר כדרך קבע ואסור להעביר ילד, בצרוה קבועה, למדינה אחרת ללא ההסכמה המלאה של ההורים ו/או אפוטרופוס מוגדר ורשמי.
במובן הרחב יותר, האמנה נוצר כדי לייצר מנגנון משפטי להחזרת שהועברו שלא כדין מהמדינה שהיא מקום מגורי הקבע שלהם למדינה אחרת, ע"י הורה או אפוטרופוס. כאמור, האמנה אינה תקפה ואי אפשר להפעילה אם העברת הילד למדינה אחרת נעשתה עם הסכמת שני הוריו / האפוטרופוס המוגדר (אם ההעברה היא במסגרת הסכמי משמורת רשמיים ומאושרים, זו נחשבת הסכמה) ואם הילד מעל גיל 16.
המדינות החתומות ומחויבות לאמנת האג לחטיפת ילדים
יישום הגדרות האמנה נגד חטיפת ילדים מצריך שהמדינות המעורבות תהיינה חלק מאלו שהתחייבו אליה, לכן אחת השאלות החשובות נוגעת תמיד לרשימת מדינות החברות באמנת האג.
מניסוחה ופרסומה של האמנה ב-1980 ועד היום, חתמו ואישררו את האמנה 101 מדינות, כולל ישראל וארה"ב. המדינות החתומות על האמנה כוללות את הרוב המוחלט של מדינות אירופה, מדינות דרום ומרכז אמריקה, קנדה, אוסטרליה, מדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון ורוב המדינות באסיה. כך שהאמנה מכנסת תחתיה את רוב מדינות העולם ובהחלט את רוב המדינות שאלינן נחטפים ומועברים ילדים הגרים בישראל.
חטיפת ילד מישראל – מה עושים ואל מי פונים?
ראשית כל נדגיש ונכיר בכך שכאשר חוטפים לכם ילד לחו"ל, מדובר על סיטואציה קשה ביותר להימצא בה מבחינה רגשית, נפשית ומעשית. לכן יש להתייחס למקרה במלוא חומרת הדין והפעולות המשפטיות אך גם ברגישות המתחייבת כלפי ההורה שילדו נלקח.
לחוק הישראלי האמנה התקבלה באופן רשמי ומחייב בשנת 1991, במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). הגוף הרשמי העוסק בתחום זה היא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה אשר במשרד המשפטים.
כאשר מתרחש אירוע של חטיפת ילדים לחו"ל, חשוב מאוד לפנות בהקדם למחלקה זו וכמו כן לשכור את שירותיו של עורך דין הבקיא בתחום זה. עורך הדין המלווה את המשפחה בארץ פועל גם מול הרשויות בישראל וגם מול הרשויות במדינה אליה נחטף הילד.
- פונים למחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים ופרקליטות המדינה.
- פונים לעורך דין המתמחה בנושא אמנת האג.
האמנה קובעת כי על המדינה אליה נחטף הילד (כאשר היא חתומה על האמנה כמובן) האחריות המלאה להחזרה מהירה של הילד לארץ מגוריו, תוך מינימום עיכובים. החזרת הילד צריכה להיות מיידית כמעט, כאשר כל הדיונים ההמשכיים לגבי המקרה, משמורת, הסדרי ראייה ושאר אלמנטים פוטנציאליים יתקיימו במדינת מגורי הקבע של הילד.
כמובן שאמנת האג מגדירה יוצאים מהכלל בהם אין חובה להחזיר את הילד מיידית למדינת מגוריו או אשר בהם אין להחזירו (למשל הורה אלים, סיכון לביטחון הילד וכדומה) – סיבה נוספת מדוע קריטי להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לתחום חטיפת ילדים ואמנת האג כדי לצמצם סיכונים משפטיים ועיכובים בהחזרת הילדים שלכם.
אם ילד נחטף ממדינה זרה ומועבר לישראל, למעשה הצעדים הרלבנטיים שיש לבצע דומים, אך כמובן שיש לערב ראשית את הרשות הממשלתית המתאימה במדינת המוצא של הילד ולשכור עו"ד מתאים במדינת המוצא, גורמים אלו ינהלו את ההליך להחזרת הילד למדינת מגוריו הקבועה.
מה קורה עם המדינה שאליה הועבר הילד אינה חתומה על אמנת האג?
כאשר מתרחש אירוע חטיפה למדינה שאינה חתומה על אמנת האג, ההליך שונה ומורכב יותר אך בהחלט אפשרי. במקרים אלו לרוב תתבצע עתירה לבית המשפט העליון שיוציא צו הוראה להחזרת הילד, לאחר שלב זה תבוצע פנייה לבתי המשפט במדינה אליה נחטף הילד ליישום ההחזרה.
חטיפת ילדים לארה"ב
בגלל שיש המון ישראלים ויהודים בארה"ב ואולי גם בגלל מערכת היחסים הקרובה בין המדינות, לט מעט מקרים של חטיפת ילדים ע"י הוריהם מתבצעת לארה"ב או מארה"ב לישראל. לכן נציין פרטנית לגבי הנושא של חטיפת ילדים ארה"ב.
בארצות הברית, מקרים כאלו של חטיפת ילדים – אל או מארה"ב – מוגדרים תחת החוק למניעה ותיקון של חטיפת ילדים (ICARA), חוק פדרלי אמריקאי המיישם הלכה למעשה את הוראות אמנת האג לגבי חטיפות ילדים. מחלקת המדינה (המקבילה למשרד החוץ) האמריקאית היא הרשות הסטטוטורית לנושאים אלו בארה"ב, גם מקרים בהם ילד מועבר למדינה מחוץ לארה"ב וגם בהקשר למקרים בהם, למשל, ילד ישראלי מועבר לארה"ב ללא הסכמת אחד ההורים ולא מוחזר למדינת מגוריו.
לסיכום:
האמנה היא כלי חיוני ומשמעותי מאוד במניעה והסדרת מקרים של חטיפת ילדים ממדינת מגוריהם למדינה אחרת, בלא הסכמת ההורים. כאשר בעוד שכל מדינה מפעילה רשות ממשלתית העוסקת בנושאים אלו, בפועל כדי להשיג את התוצאות הרצויות לכם ולילדים שלכם, חייבים גם ליווי וייצוג של עורך דין אמנת האג.