צור קשר
ייעוץ משפטי אישי 24/7

חטיפת ילדים ואמנת האג

מאבקי גירושים בהחלט יכולים להגיע לפסים קשים ואף מכוערים ואכזריים. מדובר על תהליך שבו מעורבים הרבה רגשות, אגו, רצונות, מגבלות והיבטים כלכליים ואישיים, לכן זה אך מובן שהמציאות של גירושים היא מלחיצה ויכולה להביא אנשים "אל הקצה" במובנים רבים. אנו בתור בעלי מקצוע אמינים ומקצועיים, ממליצים תמיד לא לערב את הילדים בתהליך קשה ומורכב זה, גם כך זו סיטואציה קשה עבורם. אך ישנם מקרים בהם הילדים בהחלט מוכנסים לעניין, אפילו עד רמת הברחתם לחו"ל ע"י אחד ההורים או הצדדים המעורבים במקרה – מקרים הנקראים חטיפת ילדים ואשר (גם) עבורם נכתבה אמנת האג להחזרת ילדים חטופים.

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במשפט בינלאומי וכמו כן בדיני מיסים ושוק ההון, למשרד ניסיון רב עם תיקי חטיפת ילדים ויישום אמנת האג – אנו נעשה הכל כדי להחזיר את ילדיכם לארץ מגוריהם, בהתאם להוראות החוק הישראלי והבינלאומי.

מה זה בכלל חטיפת ילדים?

חטיפת ילדים יכולה להתרחש במהלך תהליך גירושים פעיל, לפני כניסה להליך רשמי ואפילו לאחר שכבר  נחתמו הסכמים סגורים ומחייבים. כאשר אנו מדברים על לחטוף ילדים לחו"ל, ברוב מוחלט של המקרים ממש לא מדובר על סצנה דרמטית כמו שניתן להעלות על הדעת מסרטים וסדרות מתח, אלא על משהו משמעותית יותר תמים למראה, אך בעל השלכות אדירות כמובן. חטיפת ילדים לחו"ל משמעותה הפשוטה היא כאשר ילד מועבר למדינה זרה, ללא הסכמה משותפת של שני ההורים וכמובן ללא ידיעת אחד הצדדים. החטיפה בפועל יכולה להתבצע בכמה דרכים, למשל אחד ההורים לא חוזר עם הילדים מחופשה מתוכננת בחו"ל ו"פשוט" נשאר במדינה כלשהי, אחד ההורים טס במפתיע עם הילדים לחו"ל, ללא דיווח להורה השני ולעיתים ללא תאריך חזרה מוגדר.

נציין כי לא כל מדינות העולם חתומות על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, לכן תנאי האמנה אינם חלים מבחינת החוק המקומי באותן מדינות – בניגוד לישראל בה האמנה מחויבת בחוק המקומי. במקרים אלו הטיפול המשפטי והאופרטיבי שונה מעט אך כמובן שניתן גם במקרים אלו לפעול בצורה יעילה להחזרת הילדים לישראל.  

אלו התנאים המוגדרים בחוק שהופכים מקרה לחטיפת ילדים:

  • הילד שהועבר לחו"ל צעיר מגיל 16.
  • העברת הילד לחו"ל נעשתה שלא במסגרת הסכמי גירושים ו/או זכויות משמורת כפי שנקבעו ע"י בית משפט. המשמורת יכולה להיות של הורה, של אפוטרופוס מוגדר או של מוסד כלשהו.
  • החוק מגדיר כי כדי לקבוע שמקרה הוא אכן חטיפת ילד לחו"ל בהתאם לאמנת האג ולחוק הישראלי והבינלאומי, ההורה שילדו נחטף חייב היה בתקופה שלפני החטיפה להפעיל וליישם את תנאי המשמורת שנקבעו לו ע"י בית המשפט או בהסכם גירושים.
  • גם חטיפה שנעשתה בהפתעה וללא הודעה מוקדמת וגם אי החזרת הילד מחופשה מתוכננת ומאושרת בחו"ל נחשבים כחטיפת ילדים תחת אמנת האג והחוק הישראלי.

מה עושים במקרה של חטיפת ילדים?

ראשית כל נדגיש ונכיר בכך שכאשר חוטפים לכם ילד לחו"ל, מדובר על סיטואציה קשה ביותר להימצא בה מבחינה רגשית, נפשית ומעשית. לכן יש להתייחס למקרה במלוא חומרת הדין והפעולות המשפטיות אך גם ברגישות המתחייבת כלפי ההורה שילדו נלקח.

אמנת האג להחזרת ילדים חטופים נכתבה ונחתמה בעיר האג אשר בהולנד בשנת 1980. לחוק הישראלי האמנה התקבלה באופן רשמי ומחייב בשנת 1991, במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). הגוף הרשמי העוסק בתחום זה היא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה אשר במשרד המשפטים. כאשר מתרחש אירוע של חטיפת ילדים לחו"ל, חשוב מאוד לפנות בהקדם למחלקה זו וכמו כן לשכור את שירותיו של עורך דין הבקיא בתחום זה. עורך הדין המלווה את המשפחה בארץ פועל גם מול הרשויות בישראל וגם מול הרשויות במדינה אליה נחטף הילד.

אמנת האג קובעת כי על המדינה אליה נחטף הילד (כאשר היא חתומה על האמנה כמובן) האחריות המלאה להחזרה מהירה של הילד לארץ מגוריו, תוך מינימום עיכובים. החזרת הילד צריכה להיות מיידית כמעט, כאשר כל הדיונים ההמשכיים לגבי המקרה, משמורת, הסדרי ראייה ושאר אלמנטים פוטנציאליים יתקיימו במדינת מגוריו של הילד.

כמובן שאמנת האג מגדירה יוצאים מהכלל בהם אין חובה להחזיר את הילד מיידית למדינת מגוריו או אשר בהם אין להחזירו – סיבה נוספת מדוע קריטי להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה לתחום חטיפת ילדים ואמנת האג כדי לצמצם סיכונים משפטיים ועיכובים בהחזרת הילדים.

כאשר מתרחש אירוע חטיפת ילדים למדינה שאינה חתומה על אמנת האג, ההליך שונה ומורכב יותר אך בהחלט אפשרי. במקרים אלו לרוב תתבצע עתירה לבית המשפט העליון שיוציא צו הוראה להחזרת הילד, לאחר שלב זה תבוצע פנייה לבתי המשפט במדינה אליה נחטף הילד ליישום ההחזרה.

דילוג לתוכן