צור קשר
ייעוץ משפטי אישי 24/7

עבירות מיסים באינטרנט

ככל שהמסחר האינטרנטי גדל למימדים עצומים לאורך השנים האחרונות, כך גם גדל החשש של מדינות מהשימוש במרחב הדיגיטלי והגלובלי הזה להימנעות מתשלום מס וביצוע עבירות מס שונות ומשונות. לצד היבטים חשובים הנוגעים למיסוי של תאגידי אינטרנט ענקיים דוגמת גוגל ופייסבוק, הנושא של עבירות מיסים באינטרנט קצת נדחק לשוליים לעיתים – מגמה הצפויה להשתנות לאור האימפקט הגבוה של מסחר דיגיטלי על כלכלת ישראל.

המרחב האינטרנטי הדיגיטלי מקל על עסקים רבים, כמו גם על אנשים פרטיים, לפעול ומאפשר לבצע אינספור פעולת סחר, בתוך המדינה ומחוצה לה, ללא הצורך להקים ולהחזיק עסק פיזי כפי שהיה לאורך רוב ההיסטוריה. מצב זה בדיוק ועצם הווירטואליות של המרחב האינטרנטי, הוא שהופך את התחום למועד לעבירות מיסים ולניסיונות – חלקם בגדר תכנון מס מותר וחלקם לחלוטין בגדר עבירות מס – לצמצם את חבות המס של עסקים אינטרנטיים.

יש לציין כי יחד עם התפתחויות טכנולוגיות וצרכניות אשר מאפשרות לעסקים ולאנשים פרטיים לפעול באינטרנט בהיקפים גדלים וביתר יעילות, כך גם התפתחויות בטכנולוגיות מידע וברגולציה מאפשרות למדינה לפקח על התחום ולבצע הערכות מס מדויקות ואמינות יותר. למרות זאת ובמידה מסוימת, עבור אנשים פרטיים, התחום של מיסוי פעילויות מסחר דיגיטלי עדיין פרוץ יחסית והאכיפה לא משמעותית מאוד עקב מגבלות תקציב וכוח אדם של רשות המיסים, כמו גם רגולציה שלא תמיד עומדת בקצב השינויים האינטרנטיים – כמובן שאין בכך המלצה להעלים מס או לבצע עבירת מיסים בהקשר למסחר אינטרנטי.

מה גבול המיסים? נקודה לגבי מסחר אינטרנטי וגבולות גיאוגרפיים

נקודה חשובה לגבי עבירות מיסים באינטרנט נוגעת כמובן לעניין הגבולות הגיאוגרפיים והמדיניים, כי מן הסתם שמסחר אינטרנטי מאפשר מסחר גלובלי בקלות רבה יותר מכל זמן אחר בעבר. רבות מעבירות המס הקשורות לפעילות עסקית/פיננסית באינטרנט קשורות למיקום הגיאוגרפי בו בוצעו העסקאות. כך, אדם פרטי הסוחר מביתו באמזון או באיביי (מוכר דברים בפלטפורמות אלו), יכול לנסות להימנע מדיווח על הכנסות אלו כדי להימנע מתשלום מס – מתוך טיעון כי מקור ההכנסות בחו"ל והוא מעולם לא ניהל פעילות עסקית בישראל – במקרה של סוחרים במודל הפופולארי של דרופשיפינג ("סוג של" תיווך בין המוכר לקונה בחו"ל). זו כמובן טענה שגויה ובלתי קבילה ואותו אדם כן חייב בתשלום מס על הכנסות אלו מחו"ל.

בישראל נהוגה שיטת מס משולבת, המשלבת בין מיסוי פרסונאלי לבין מיסוי טריטוריאלי. המשמעות בפועל היא שהמדינה יכולה לגבות מס נכון ואמיתי ביתר קלות ובלי "ליפול למלכודות" כמו הטיעון הפוטנציאלי שהעלנו לעיל. 

אם נחזור לדוגמא שהעלינו כאן: שיטת המיסוי בישראל מחייבת את אותו אדם פרטי הסוחר באמזון או איביי לדווח על כל הכנסותיו מפלטפורמות דיגיטליות אלו וכמו כן מחייבת אותו בתשלום מס על הכנסות אלו, אם כך תיקבע שומת המס שלו. זאת כי הפעילות העסקית עצמה בוצעה בפועל מישראל וגם כי (ברוב המקרים), מדובר על סוחרים פרטיים שהם תושבי ישראל ולכן מחויבים בתשלום מס על הכנסותיהם. 

כל זה נכון ברמה העקרונית גם לגבי עסקים רשומים וחברות המבצעים פעילות מסחר אלקטרוני באינטרנט, אלו גם אלו מחויבים בדיווח מלא לרשות המיסים ותשלום מס אמת בהתאם לשומה שתיקבע להם.

גביית מיסים מגוגל ופייסבוק

סוגי מס המעורבים בעבירות מס באינטרנט

מערכת המס הישראלית כוללת מגוון סוגי מיסים, אך לא כולם רלוונטיים לנושא של עבירות מיסים באינטרנט. אלו סוגי המס העיקריים שניתן לראות לגביהם תיקי עבירות מס, חקירות מס או בירורים מול רשות המיסים בהקשר לפעילות אינטרנטית:

  • מכס: מס הנוגע לסחורות העוברות בין מדינות – במקרה זה סחורות היוצאות או נכנסות לישראל דרך עסקאות מסחר אינטרנטי. 
  • מס הכנסה: מס המוטל על אנשים פרטיים בהתאם לסך ההכנסות שלהם. מקרים רבים של עבירות מיסים באינטרנט נוגעות למס הכנסה, בהקשר לפעילות מסחר אלקטרוני של אנשים פרטיים שלא מעבירים דיווח הכנסות מלא לרשות המיסים.
  • מע"מ: עבירות מס הקשורות למס ערך מוסף בהקשר לעסקאות אינטרנטיות – אי גבייה או תשלום של מע"מ במסגרת עסקה חייבת במע"מ, השמטת הכנסות מדיווח המע"מ או לחלופין ניפוח הוצאות מע"מ.
  • מס חברות: בדומה למס הכנסה, רק שמס זה מוטל על חברות ותאגידים. עבירות מס באינטרנט לגבי מס חברות נוגעות לאי דיווח על הכנסות, דיווח שגוי, ניפוח הוצאות, חשבוניות פיקטיביות וכן הלאה.

לסיכום:  המרחב האינטרנט מאפשר לעסקים ולאנשים פרטיים הזדמנויות עסקיות מדהימות ודינמיות, אך מבחינת המדינה עצמה זהו גם פתח לפרצות מס ולביצוע עבירות מיסים. לכן הרגולציה בתחום מתעדכנת ומתפתחת יחסית מהר. על סוחרים פרטיים באמזון, איביי ושאר פלטפורמות eCommerce להכיר את חוקי המס המתאימים, להתעדכן בנושא ולפעול במסגרת החוק והגדרות רשות המיסים.

מהו מס הייטק?

מגזר ההייטק בישראל הוא שם דבר ללא ספק, מגזר טכנולוגי משוכלל, גדול ואשר לא מפסיק להתפתח ולהביא לעולם חידושים רבים. ככזה, הוא מהווה את אחד המגזרים הכי חשובים לצמיחת המשק הישראלי והעלייה בנתונים הכלכליים של ישראל. לכן זה אך הגיוני שיהיו היבטי מיסוי רבים ומורכבים הנוגעים ישירות או בעקיפין לפעילות מגזר ההייטק הישראלי. ניכנס לעומקו של הנושא ונסביר מהו מס הייטק.

ראשית כל, חשוב להגיד שאין בישראל מס המוגדר ספציפית או בלעדית מס הייטק, כך שחברות וגופים הפעילים בתחום פעילות עסקית זה נכנסים תחת המטרייה הכללית של חוקי המס ורגולציית המיסוי של רשות המיסים – בעיקר מס חברות בהקשר זה. כך שמבחינה זו, הנושא של מיסוי הייטק בא לידי ביטוי עקיף, דרך הטבות מס כלליות על גופים עסקיים, הטבות אשר רלוונטיות בפועל בעיקר, או אפילו רק, לחברות הייטק. 

במאמר זה נסביר את הבסיס ואת עיקרי הדברים לגבי מיסוי הייטק בישראל. בפועל, בגלל מורכבות הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה והעובדה שעסקאות רבות מערבות גורמים בינלאומיים רבים, מדובר על תחום כלכלי ומשפטי מורכב מאוד, עם שפע של הגדרות וחוקים רלוונטיים. כך שבכל שאלה של ביצוע עסקה מול גורם בחו"ל ושאלות של מיסוי, חשוב מאוד לקבל ייעוץ וליווי צמודים של עורך דין מיסים וגורמים פיננסיים מומחים. 

מיסוי חברות הייטק תחת מס החברות ובמסגרת חוק לעידוד השקעות הון

מס החברות בישראל עומד כיום על שיעור של 23% - המוטלים על הרווח של חברה. זוהי ירידה לעומת שיעור של 25% בשנת 2016. באופן עקרוני, מס החברות מיושם על כל החברות, מחברות ענק ועד חברות סטארט-אפ קטנות עם 5 עובדים – כאשר כמובן שאם חברה אינה רווחית אז לא יגבה ממנה מס לאותה שנת מס ויוחזרו לה מקדמות המס ששילמה בכל חודש. אבל, וזו נקודה חשובה, הטבות מס שונות של רשות המיסים ובמסגרת חוק לעידוד השקעות הון מייצרות מצב בו חברות הייטק רבות משלמות מס מופחת הלכה למעשה.

המדינה מכירה בחשיבות חברות הייטק לצמיחה הכלכלית של ישראל והיא בהחלט עושה לא מעט כדי לעודד פיתוח וצמיחה של חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל ולמשוך השקעות זרות בחברות טכנולוגיה מקומיות.

כך, חוק עידוד השקעות הון מאפשר לחברות הייטק לשלם מס חברות מופחת – בתנאי שלפחות 25% מהכנסותיהן מגיעות מייצוא. לאור אופי הפעילות של חברות אלו, על פי רוב כמעט כל ההכנסות שלהן מגיע מייצוא מוצרים / שירותים לחו"ל וכך הן זכאיות להטבה. הטבת המס היא משמעותית: חבות מס חברות בשיעור 16% לחברת הייטק מייצאת הנמצאת במרכז וחבות מופחתת עוד יותר בשיעור 7.5% לחברת הייטק מייצאת הנמצאת בפריפריה או בירושלים. 

כמו כן, חברות טכנולוגיות המוגדרות "חברה אסטרטגית", בהתאם להגדרות מסוימות ומפורטות מאוד, זכאיות להטבת מיסוי של תשלום מס בשיעור של 5%-8% בלבד. 

חשוב לציין כי כיום ומאז שנת 2018, רשות המיסים מאפשרת גם לחברות הייטק קטנות ליהנות מהטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זאת לאור פרשנות חדשה המכלילה גם חברות טכנולוגיה קטנות בהוראות החוק. המשמעות היא שגם חברות סטארט-אפ קטנות עם מספר עובדים מצומצם מאוד יכולות לקבל הנחה מהותית בחבות המס שלהן.

לצד הנחה משמעותית בחבות מס החברות, חברות הייטק העומדות בקריטריונים יהיו זכאיות גם לשלם מס דיבידנד מופחת בשיעור של 20% במקום 25%-30%. 

נקודות נוספות לגבי מיסוי חברות הייטק

קיימות הטבות מס נוספות המיועדות בעיקר למגזר ההייטק הישראלי. כך למשל יש הטבות מס לחברות אשר משקיעות כספים רבים יחסית במחקר ופיתוח, לחברות אשר משקיעות או השקיעו בעבר בקרנות הון סיכון וחברות המציגות גידול תלת שנתי (ממוצע של 25%) מהותי בכמות העובדים ו/או בהיקף המכירות.

כמו כן, כאשר מדברים על מיסוי הייטק, יש לזכור שקיים גם הנושא של הטבות פיננסיות לעובדים, אופציות, בונוסים וכיוצא באלו – סוגיות אשר בהחלט יכולות לכלול שאלות חשובות ומהותיות לגבי מיסוי וחבות מס של החברה או העובדים.

בנוסף, חברות הייטק פעילות בשווקים בינלאומיים רבים בדר"כ, מה שמעלה לא אחת שאלות לגבי מיסוי של עסקאות מסוימות והכנסות עסקיות, כולל שאלות לגבי חבות המס מבחינת מיקום גיאוגרפי של ביצוע העסקה, התאגדויות של חברות בנות או אחיות בחו"ל וחבות המס שלהן וכן הלאה.

נושא נוסף המצריך התייחסות משפטית וכלכלית ספציפית בהקשר למס הייטק הוא תחום הקניין הרוחני, בעיקר שאלות לגבי חבות מס והיבטים משפטיים הנוגעים לעסקאות קניין רוחני – מכירת זכויות לקניין רוחני לחברה זרה או רישיון שימוש בקניין רוחני בתמורה לתמלוגים למשל. 

 

מס פרסונלי וטריטוריאלי

בעולם המיסוי קיימות כמה שיטות מס עיקריות, כאשר שתי הנפוצות הן מיסוי פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי. ההבדלים בין שיטות אלו חשובים ומהותיים, הן למדינה הגובה את המס והן לאזרחים ולתאגידים הנדרשים לשלם אותו – מכאן שחשוב להבין ולהכיר את ההבדלים בין השיטות ואת העקרונות הבסיסיים בכל שיטה. 

בישראל מונהגת שיטת מיסוי משולבת, הכלאה בין מס פרסונלי למס טריטוריאלי, שילוב זה מאפשר למדינה להגדיל את הכנסותיה ממיסים וליישם מיסוי הוגן ונכון יותר (לטעמה) לגבי הכנסות של ישראלים ואשר נוצרו בישראל. בעולם, שיטת המיסוי המשולבת המיושמת בישראל נקראת מערכת מס לפי מודל Non-Dom. עד 2003 מדינת ישראל התנהלה לפי שיטת המיסוי הטריטוריאלי בלבד וללא יישום אלמנטים של מיסוי פרסונלי או לפי מבחן התושבות – כך שישראלים לא נדרשו לשלם מס על הכנסותיהם ונכסיהם בחו"ל. 

כדי להכניס את הדברים להקשרם הרחב יותר, נציין ששיטות המיסוי הנוספות הקיימות בעולם הן מיסוי מבוסס אזרחות, מיסוי טריטוריאלי בלבד, מיסוי על בסיס תושבות/מגורים בלבד או מדינות בהן לא מוטלים כלל מיסים ישירים. ארה"ב היא המדינה הגדולה היחידה בעולם המנהיגה שיטת מיסוי לפי אזרחות. 

מיסוי פרסונלי

השיטה הפרסונלית, כפי שניתן להבין משמה, מתייחסת לנישום המס אשר הפיק הכנסות ולאו דווקא למקום בו הושגה ההכנסה הזו. לפי מודל זה, אדם הנחשב תושב המדינה (או תאגיד הרשום במדינה לצורך העניין) חייב בתשלום מס הכנסה על כל הכנסותיו – כאשר מן הסתם קיימות אמנות מס בינלאומיות כדי למנוע או לצמצם מצבים של תשלום כפל מס על הכנסות שמקורן בחו"ל. 

בשיטת המיסוי הפרסונלית כל אדם מחויב לדווח דיווח מלא וכנה לגבי מכלול ההכנסות שלו לאותה שנת מס או תקופה מדווחת, כולל הכנסות מישראל והכנסות מחו"ל. חישוב חבות המס יבוצע על כלל ההכנסות ובהתחשב באמנות מס, חוקי מיסוי מקומיים וחוקי מיסוי בינלאומיים ומאפיינים פרטניים של כל הכנסה. 

לפי שיטת המס הפרסונלי הנהוגה בישראל (בשילוב עם מס טריטוריאלי כפי שיוסבר מיד), חובת המס היא כזו:

  • תושב ישראל מחויב לדווח על כלל הכנסותיו מישראל ומחו"ל וחייב במס על כל הכנסותיו.
  • תושב חוץ מחויב בתשלום מס בגין הכנסות שנוצרו בישראל – אפילו אם הוא תושב של מדינה אחרת.

חשוב לציין כי החוק מגדיר במדויק מי נחשב תושב ישראל, כדי למנוע פרצות מיסוי והעלמות מס על הכנסות שמקורן בחו"ל. מבחן התושבות נוגע בעיקר לשאלה האם מרכז חייו של האדם נמצא בישראל או בחו"ל, לפי פרמטרים ברורים ומאוד ספציפיים מספרית – פרמטרים כמו מספר ימים בהן האדם שהה בישראל, קשרים משפחתיים, קשרים כלכליים וחברתיים וכיוצא באלו. חברה מוגדרת ישראלית בהתאם למקום הרישום של החברה וכמו כן בהתאם לבחינה האם מרכז השליטה והניהול של החברה הוא בישראל. 

לצורך המחשה, בשיטת מס פרסונלי, אדם אשר מחזיק דירה בחו"ל ומשכיר אותה או לחלופין חשבון בנק במדינה זרה או תיק השקעות בחו"ל, מחויב לדווח על נכסים אלו בדיווח השנתי לרשות המיסים בישראל ובהתאם לנתונים ולשומת המס לשלם בגין נכסים והכנסות אלו מס בישראל. אי דיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל נחשב לפי שיטת המיסוי בישראל לעבירת מס ולהעלמת מס – עבירה פלילית עם פוטנציאל לעונש מאסר בפועל ולהטלת קנס כבד (או לחלופין לבצע הליך תשלום כופר ולהימנע מרישום פלילי). 

מיסוי טריטוריאלי

שיטת המיסוי הטריטוריאלי שונה מהותית מהשיטה הפרסונלית, לפי שיטה זו חישוב חבות המס של אדם מבוצע רק לפי מיקום יצירת ההכנסה. אם ההכנסה נוצרה במדינה עצמה, האדם יחויב בתשלום מס, אך אם ההכנסה נוצרה בחו"ל, האדם אינו מחויב במס ובמקרים רבים גם אינו מחויב לדווח על ההכנסה. במציאות החיים הגלובלית כיום, יש כמובן בעייתיות אינהרנטית בשיטת מס טריטוריאלי והיא מאפשרת לאנשים להימנע לחלוטין מתשלום מס על נכסים והכנסות, פשוט ע"י הוצאת הנכסים מהמדינה לחו"ל.

היום פחות ופחות מדינות מסתמכות בלעדית על השיטה הטריטוריאלית (ולא אחת אלו שכן מיישמות שיטה זו הן מדינות בעלות מוניטין לא מכובד של שחיתות...). כמו כן, מדינות רבות אשר מיישמות שיטת מיסוי טריטוריאלי בלבד, בפועל כמעט ולא מיישמות או עומדות בחוקי CFC הבינלאומיים (שליטה ובקרה על רישום תאגידים זרים) – קרי הן מתפקדות כמקלטי מס, אופציה אשר הולכת ומאבדת מהלגיטימיות העולמית שלה מבחינת ממשלות ורשויות מס.

היבטים מעשיים של שיטת המס בישראל והכנסות שמקורן בחו"ל

בהקשר לשיטת המס הפרסונלי הנהוגה בישראל, או ליתר דיוק שיטת מיסוי Non-Dom, יש להדגיש ולהבין כי כאמור קיימות עשרות אמנות מס בין ישראל למדינות שונות, כדי למנוע תשלום כפל מס במקרים בהן ניתן למנוע זאת – כך שעל פי רוב אם אדם שילם מס על הכנסה מחו"ל למדינה בה נוצרה ההכנסה, הוא לא יידרש לשלם עוד מס למדינת ישראל (למשל מס על הכנסות משכ"ד בחו"ל או מס רווח הון). זה נכון גם לגבי חברות: למשל חברה המקבלת הכנסות ישירות מחו"ל, תידרש לשלם מס בישראל, אך אם למשל קיבלה את הכסף בחו"ל לחברה בת, הסדירה את חבות המס בחו"ל ואז העבירה את הכסף לישראל – היא לא תידרש לתשלום מס.

בנוסף, הבחירה להתעלם מהוראות החוק ולא לדווח לרשות המיסים הישראלית על הכנסות ונכסים בחו"ל של מי שמוגדר תושב ישראל, לא רק שאינה חוקית ונחשבת עבירה פלילית, אלא היא גם לא אפקטיבית במיוחד. זאת משום שכיום מדינות ורשויות מס מעבירות ביניהן מידע רב לגבי אנשים וארגונים המחזיקים נכסים במדינה. כך, ארה"ב, מדינות אירופה ועוד מדינות רבות בעולם, מעבירות לישראל מידע על ישראלים המחזיקים בהן נכסים ומייצרים הכנסות. 

בדיוק לצורך מניעת העלמות מס שכאלו נוצר למשל הליך גילוי מרצון של רשות המיסים – הליך פורמלי אשר מאפשר לאדם לחשוף בפני רשות המיסים בישראל נכסים והכנסות מחו"ל, לשלם את מס האמת שיחושב ולהימנע לחלוטין מהליך פלילי בגין עבירות מס.

עבירות מס של עצמאים

ציבור העצמאים בישראל הוא גדול ומגוון וזהו ציבור עסקי חשוב לפעילות הכלכלית במשק, אך לצד זאת לא פשוט להיות עצמאי בישראל, בעיקר מבחינת חובות של רגולציה ומיסוי המגיעות יחד עם סביבה עסקית תחרותית וקשוחה שבה עסקים רבים מתקשים לשמור על הראש מעל המים. כאשר מצרפים את כמות העצמאים במשק הישראלי לקושי האינהרנטי לנהל ולהצמיח עסק עצמאי ויחד עם גורמים נוספים, מתקבלים מקרים שונים ומגוונים של עבירות מס של עצמאים – ננסה להסביר על הנושא ולתת תמונת מצב. 

בהקשר של עבירות מס של עצמאים, יש להבין ראשית כל מיהו עצמאי. עצמאים מוגדרים כעסקים רשומים אשר אינם מאוגדים כחברה או בצורת התאגדות רשמית אחרת. כך, עצמאי יכול להיות למשל פרילנס העובד ממשרד ביתי ומספק שירותים דיגיטליים באינטרנט וגם עסק יותר גדול, עם משרד ועובדים המועסקים תחתיו. עצמאים בישראל לרוב מוגדרים רשמית מול רשות המיסים בתור עוסקים פטורים (ממע"מ) או עוסקים מורשים. מכאן ניתן להבין שמדובר על מגוון אדיר של עסקים מבחינת נפחי פעילות וסוגי הפעילות העסקית. 

נתון נוסף לפני שניכנס לעומק הנושא של עבירות מס של עצמאים הוא שכ-90% מהעובדים במשק הישראלי הם שכירים, מכאן שכ-10% מכוח העבודה הם עצמאים. זהו מספר לא מבוטל כלל, גם באחוזים, גם כמותית וגם מבחינת תשלומי מיסים למדינה.

אחראים בלעדית לנושא המיסוי העסקי

בניגוד לשכירים אשר מבחינתם מקום העבודה מטפל בכל נושא המיסוי והפקת תלוש המשכורת – כאשר עבור רוב השכירים תשלום מיסים הוא עניין שהם כלל לא עוסקים בו ואשר נעשה מבחינתם מאחורי הקלעים  - עבור העצמאים המציאות שונה לגמרי. עצמאים הם האחראים הבלעדיים לדאוג שכל נושא המיסוי שלהם יטופל ויבוצע בהתאם לנתונים ולהוראות החוק. אפילו אם עצמאי משתמש בשירותי רואה חשבון או יועץ מס, האחריות על דיווחי ותשלום מיסים היא עליו. קל וחומר כאשר עצמאי מעסיק עובדים וצריך גם לשלם את ניכויי המס משכרם.

ישנן הטבות מס שעצמאים יכולים ליהנות מהן וכמו כן ניתן לבצע תכנוני מס חכמים וחוקיים כדי לצמצם את חבות המס, אך באופן כללי נטל המס על עצמאים בישראל הוא גבוה (מי שמגיע לסף המס כמובן) – כאשר יש לזכור שהם לא נהנים מהגדלת התנאים הסוציאליים שלהם ע"י הפרשות המעסיק לפנסיה, קרן השתלמות, פיצויים, ביטוחים שונים וכיוצא באלו. 

סוגי עבירות מס נפוצות של עצמאים

אפשר במובן מסוים לחלק עבירות מס של עצמאים לעבירות שמהותן טכנית או מנהלתית ועבירות שמהותן התחמקות מתשלום מס – זוהי חלוקה כללית שלנו לצורך ההסבר במאמר ולא חלוקה רשמית ומשפטית, למרות שיש סוגי עבירות מס המסווגות כטכניות לעומת עבירות אחרות המסווגות כמהותיות וחמורות יותר. חשוב לציין כי באופן כללי, עבירות מס הן עבירות פליליות שבמקרים חמורים בהחלט יכולות לגרור הליך פלילי, קנסות כבדים ועונשי מאסר בפועל. לפניכם כמה סוגים נפוצים של עבירות מס המבוצעות ע"י עצמאים בישראל:

  • עבירות מע"מ טכניות: עבירות מס ערך מוסף אשר מוגדרות באופן כללי קלות ופשוטות יותר. עבירות אלו כוללות הפרה של הוראות מע"מ, ללא כוונה פלילית או זדונית להתחמק ממס – דיווח שגוי של נתוני המע"מ, אי הגשת דו"ח במועד, טעויות בהוצאת חשבוניות מס, חוסר בניהול פנקסי חשבונות או ניהול לא תקין שלהם, חוסר ברישום תקבולים לעסק, אי הפקת חשבונית מס וכדומה.
  • עבירות מע"מ מהותיות: עבירות מע"מ אשר נעשו מתוך כוונה פלילית להתחמק ממס – למשל מסירת דיווח מע"מ כוזב, הפקת חשבוניות פיקטיביות, ניפוח הוצאות מע"מ, קבלת תקבול מבלי לגבות מע"מ ומבלי לדווח על ההכנסה, קיזוז מע"מ ללא חשבונית על ההוצאה, זיוף, ניהול כוזב של פנקסי חשבונות וכן הלאה. 
  • העלמת מס: עבירת מס של עצמאים אשר קשורה למס הכנסה ומהותה ניסיון של נישום להקטין את חבות המס שלו למדינה דרך העלמת הכנסות (מישראל או מחו"ל) ואי דיווח עליהן כהכנסות עסקיות. 
  • עבירות מס הכנסה טכניות: בדומה לעבירות מע"מ טכניות, כוללות איחור בהגשת דו"ח מס הכנסה, אי הגשת דו"ח שנתי, איחור או אי הגשת הצהרת הון, לא לנקות מס במקור, לא להעביר למדינה בזמן מס שנוכה במקור מספק/עובד.
  • עבירות מס הכנסה מהותיות: עבירות פליליות חמורות הגוררות לא אחת עונשי מאסר ו/או קנסות כבדים. אלו כוללות העלמת מס, אי דיווח על הכנסות, ניהול שקרי של פנקסי חשבונות, הגשה של דו"ח שנתי שקרי ושאר מקרים פליליים שכוונתם התחמקות ממס.
  • עבירות מכס: עצמאים המנסים להכניס לארץ סחורה החייבת במכס, מבלי לשלם עליה את המכס המתאים ו/או את מס הקנייה ויתר המיסים הרלוונטיים. 

קשה להיות עצמאי בישראל, השוק תחרותי ודינמי, המחירים במשק יקרים, הרגולציה משתנה תדיר ובהחלט לא מקלה ונטל המס כבד וגבוה – ולמרות זאת, חשוב מאוד להתנהל חכם ונכון מבחינת תשלום מיסים ודיווח לרשות המיסים, כי תיק עבירות מס בהחלט יסבך לכם את החיים ואת הפעילות העסקית.

 

מהו מס עקיף?

במיסוי יש מגוון רחב של סוגי מס וסיווגים שונים ומשונים להיבטי מיסוי, אך אחד הסיווגים המרכזיים והחשובים ביותר להבנה הוא מס עקיף לעומת מס ישיר. להבדל בין מיסוי עקיף וישיר יש משמעות על החיים של כל אחד מאיתנו בתור אזרחי מדינה ישראל, כמו גם על עסקים, יש להבדל זה חשיבות רבה לכלל הפעילות הכלכלית והפיננסית במשק הישראלי. נסביר באופן ברור ושימושי מהו מס עקיף, מה המשמעות שלו, ניכנס לנושא של עבירות מיסוי עקיף ועוד נקודות חשובות.

ההגדרה של מס עקיף

מס עקיף הוא מס הנגבה על ידי ישות כלשהי (חנות, יצרן, ספק, מוכר וכו') בשרשרת האספקה של מוצר או שירות והוא נגבה כחלק ממחירו של המוצר או השירות. בהמשך אותו מס עקיף מועבר לרשות המיסים ולמדינה. נקודה מהותית לגבי מיסוי עקיף היא שהמס עצמו משוקלל בתוך מחיר המוצר או השירות הנרכש ע"י הלקוח – כך הלקוח משלם למעשה את המס בכך שהוא משלם יותר על מחיר הבסיס של מוצר או שירות. מס עקיף נגבה באופן כללי ו"אוטומטי", בלי קשר לעסקה המבוצעת ובלי קשר לנתונים הפיננסיים של משלם המס. 

לעומת מס עקיף, מס ישיר הוא מס הנגבה ישירות על ידי הממשלה (באמצעות רשות המיסים) וכמו כן הוא מוטל ישירות על הכנסה או הון של משלם המס – ככזה, מס ישיר מותאם לנתונים פיננסיים ספציפיים ואמיתיים של הנישום. לדוגמא, מס הכנסה, מס רווחי הון ומס חברות הם מיסים ישירים הגדלים בשיעורם ובסכומם ככל שההכנסה גדלה. 

הרעיון הבסיסי של מס עקיף היא שהוא תלוי צריכה ואינו פרסונאלי. קרי, היקף המיסוי העקיף גדל בהתאם לגידול הפעילות הכלכלית בשוק וככל שאדם או גוף צורכים יותר כך הם ישלמו יותר מיסים עקיפים והמדינה תגדיל את הכנסותיה ממיסוי. בפועל, כמעט בכל המקרים המס העקיף "מגולגל" אל הצרכנים עצמם, מה שיוצר מצב בו אמנם השכבות החזקות משלמות יותר מיסים עקיפים כי הם צורכים יותר, אך דווקא השכבות החלשות נפגעות כלכלית ומשלמות את המחיר הכלכלי של מיסוי עקיף אחיד. אין בכך כדי לומר מה נכון או צודק יותר מבחינת מערכת מס ממשלתית, רק תיאור מצב. 

מיסים עקיפים בישראל

  • מע"מ: מס ערך מוסף, כיום עומד על שיעור של 17% ממחיר מוצר/שירות ונגבה על כל עסקה החייבת במע"מ – מלקוחות פרטיים ועסקיים כאחד (עסקים מרמה של עוסק מורשה רשאים לקזז את המע"מ ששילמו מול המע"מ שגבו). רוב המוצרים והשירותים חייבים במע"מ ויש כאלו הזכאים לפטור (למשל פירות וירקות).
  • מכס: מס המוטל על סחורות היוצאות ונכנסות למדינה, כאשר יש שיעורי מכס ספציפיים לקטגוריות מוגדרות של סחורות.
  • מס קניה: מס עקיף הנגבה על חלק מהמוצרים הנמכרים בישראל, עם שיעורי מס קנייה ספציפיים לקטגוריות מוצרים מוגדרות, למשל מוצרים המיוצרים בחו"ל או בישראל, מוצרי טבק, מוצרי אלכוהול, מזון מיובא וכו'. כך למשל, רכב חדש בישראל יקר כל כך "הודות" למס קנייה גבוה במיוחד. 
  • מס בלו על דלק: מיסוי עקיף הנכלל בתוך מחירו של כל ליטר דלק. למעשה, בישראל רוב מחיר הדלק לתחבורה הוא מס הבלו. 

עבירות מס בהקשר למיסוי עקיף

יש מיסים עקיפים שעקרונית יותר קשה לבצע לגביהם עבירות מס, כמו למשל מס הבלו על הדלק או מס הקנייה על רכבים, מוצרי אלכוהול וטבק וכן הלאה. מכאן, שעבירות מיסים עקיפים נוגעות לרוב למע"מ ובמידה פחותה למכס. 

עבירות מע"מ כוללות למשל אי דיווח מע"מ, ניפוח הוצאות מע"מ על בסיס חשבוניות פיקטיביות או קיזוז הוצאות לא מותרות, אי גביית מע"מ על הכנסות עסקיות (למשל תשלום במזומן שאינו מדווח במלואו או בכלל) וכדומה. עבירות מע"מ יכולות להיות מסווגות כטכניות – אם למשל נבעו מטעות רישום או דיווח – ואז קל יחסית לתקן את המצב ולסגור את התיק. אך הן גם יכולות להיות מסווגות כמהותיות ולגרור הליך פלילי עם פוטנציאל למאסר בפועל ותשלום קנסות כבדים.

עבירות מכס מערבות לרוב גורם עסקי או פרטי אשר מנסה להכניס לישראל סחורות מבלי להצהיר עליהן ובלי לשלם עליהן את המכס המוגדר. 

ביקורת כלכלית על מיסוי עקיף

לסיום, נציין כמה ביקורות המושמעות מעת לעת ע"י כלכלנים לגבי מיסוי עקיף – גם מהזרם הימני וגם מהזרם השמאלי של הכלכלה. 

ראשית, יש הטוענים שמס עקיף הוא במהותו מס רגרסיבי אשר פוגע בשכבות חלשות (כפי שהזכרנו כבר) וכי יש משהו לא צודק בכך שאדם עם הכנסה נמוכה ישלם את אותו שיעור מס כמו אדם בעל הכנסה גבוהה בהרבה, על אותו מוצר – כך שנטל המס גבוה יותר על השכבות החלשות ומקל על השכבות החזקות (בניגוד מוחלט למס פרוגרסיבי וישיר כמו מס הכנסה).

בנוסף, מושמעות לעיתים טענות כי מיסוי עקיף הוא כלי שרת בידי ממשלות לקדם קווי מדיניות לא יעילים או אשר מפלים לרעה מגזר אחד לעומת מגזרים אחרים וכי מיסים עקיפים מובילים לשווקים בלתי יעילים ומפריעים למחירים להגיע לרמת האיזון הנכונה.

ויתור על ירושה – כן או לא?

עד כמה שזה עשוי להישמע לא סביר בתחילה, בהחלט ישנם מקרים בהם יורשים מחליטים לוותר על חלקם בירושה המגיעה להם. הסיבות לוויתור על ירושה משתנות ממקרה למקרה ואדם לאדם, כאשר הן יכולות לכלול, למשל, מניעי מיסוי, מניעים הקשורים להחזר חובות, העדפה שמישהו אחר יקבל חלק גדול יותר בירושה או אפילו ממניעים רגשיים ואישיים. אז האם כדאי או לא כדאי לוותר על ירושה? כמובן שהתשובה תלויה במקרה הספציפי ודורשת ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית. ניכנס לעומקם של דברים ונסביר. 

ויתור על ירושה = הסתלקות מירושה

המונח המשפטי המדויק של ויתור על ירושה הוא "הסתלקות מירושה":

 אדם המוגדר יורש של נפטר - דרך צוואה רשמית או דרך יישום של צו ירושה לפי המנגנון המשפטי של הורשה "על פי דין" – בוחר להסתלק מעיזבון האדם שנפטר או מחלק מהעיזבון. קרי, מוותר על הירושה המגיעה לו או על חלק ממנה.

חוק הירושה בישראל מאפשר לאדם להסתלק מעיזבון או מחלקו בעיזבון המגיע לו על פי צוואה או צו ירושה. מן הסתם, החוק לא נכנס לשיקולי הוויתור או למקרים פרטניים שיובילו אדם להחלטת וויתור שכזו. לאחר שיורש הגיש תצהיר הסתלקות מירושה והוגדר באופן סופי ומחייב משפטית כמי שהסתלק מהירושה או מחלק מהירושה, ההחלטה היא סופית ובלתי הפיכה.

הליך ההסתלקות מהעיזבון מתאפשר בלוח הזמנים שבין המוות של המוריש לבין חלוקת העיזבון, לא לאחר מכן. אם יורש מעביר זכויות או נכסים בעיזבון לאחר שהעיזבון כבר חולק, זהו אירוע משפטי אחר הנקרא העברת זכויות בעיזבון ולא הסתלקות מעיזבון. יורש שהסתלק מהעיזבון לא ייחשב יותר יורש, ואילו יורש שהעביר את זכויותיו בעיזבון ייחשב יורש לכל דבר ועניין – גם מבחינת חובות של המוריש. 

הפרוצדורה המשפטית: 

תהליך הסתלקות מירושה מצריך הגשת תצהיר משפטי המפרט את בקשת הוויתור על הירושה לרשם הירושות, כאשר יש לציין בדיוק על איזה אחוז מהעיזבון המבקש מוותר וכמו כן לטובת מי הוויתור נעשה (למשל לטובת ילד או אח/ות של מגיש הבקשה), זאת לצד פרמטרים נוספים ופרטים אישיים הנדרשים להשלמת ההליך. במקרים חריגים ומיוחדים, למשל של ויתור בחוסר תום לב או הברחת נכסים מנושים, בית המשפט יכול לסרב לבקשת ויתור על ירושה או לבטלה בדיעבד. 

מכיוון שמדובר על הליך משפטי רשמי וגם בשל המורכבות הפוטנציאלית של בקשות הסתלקות מירושה, כדי שהכל יתנהל בצורה אופטימאלית יש להיעזר בעו"ד מומחה לירושות שגם חותם על תצהיר ההסתלקות מהירושה ומוודא שכל המסמכים הנדרשים מצורפים לבקשה. כמובן שחשוב מאוד לבצע מהלכים כאלו בשקיפות ותוך יידוע יתר היורשים, בעיקר כאשר מדובר על בני משפחה קרובים.

אם מדובר על מקרה של הסתלקות קטין מעיזבון או של אדם המוגדר "פסול דין", התהליך מחייב אישור בית משפט ולא רק את אישור רשם הירושות. כמו כן אי אפשר להגדיר שההסתלקות של יורש מהעיזבון מותנית בקיומו של תנאי מסוים.

ויתור חלקי או מלא של החלק בירושה

מסיבות כאלו ואחרות, יורש מוגדר יכול לבחור לוותר על חלק מוגדר מהעיזבון המגיע לו (שוב, לפי צוואה או לפי צו ירושה) וכמו כן הוא יכול להחליט שהוא מוותר על כל חלקו בירושה. ההסתלקות יכולה להיות ספציפית לטובת אדם מוגדר או יחסית לטובת חלוקה יחסית של חלקו בעיזבון בין כל היורשים. נציין כי מותר לבצע הסתלקות ספציפית מירושה רק לטובת בן/בת זוג, ילדיו של היורש או אחיו/אחיותיו. 

אדם שוויתר על ירושה, ייחשב רשמית ומשפטית כמי שמעולם לא היה יורש (של כל או של החלק שוויתר עליו מתוך העיזבון), הן מבחינת זכויות והן מבחינת חובות של יורש.

מצבים בהם יורשים בוחרים לוותר על ירושה

כאמור, יש מקרים שונים בהם יורשים בוחרים לוותר על חלקם בעיזבון המגיע להם. לפניכם כמה דוגמאות פוטנציאליות למצבים בהם יורשים יבחרו להסתלק מעיזבון או מחלקו:

  • ויתור על ירושה כדי להימנע מאירוע מס – למשל הימנעות מתשלום מס שבח מקרקעין על קבלה בירושה של זכויות בקרקע או בנכס.
  • ויתור על ירושה כדי להימנע מהדרישה להחזיר את חובות המוריש.
  • הסתלקות מירושה כדי למנוע מימוש הנכסים ע"י נושים של היורש / המנוח.
  • ויתור על חלק בירושה כדי להעבירו ליורש אחר- בן/בת זוג, ילדים או אחים. 
  • ויתור על ירושה כדי להימנע ממילוי תנאי המוגדר עבור אותו יורש בצוואת המנוח.
  • הסתלקות מירושה כחלק מסכסוך משפחתי או בינאישי בין המנוח ליורש.

 

מיסוי חברות ותאגידים: איך להתנהל נכון מול רשות המיסים?

בכל מערכת מיסוי, חלק ניכר מהמס אותו גובה הממשלה מגיע מהמגזר העסקי, כאשר חברות ותאגידים משלמים סכומי מס גבוהים מאוד באופן כללי – כאשר ניתן לומר כי מתקיים איזון עדין ולעיתים מורכב בין הרצון של המדינה לעודד צמיחה עסקית במשק אבל גם לגבות כמה שיותר מיסים מהמגזר העסקי לבין הרצון של חברות ותאגידים לשלם כמה שפחות מס. לצד האיזון הזה, יש התנהלות חשבונאית, חוקית ורגולטורית מורכבת וסבוכה בין רשות המיסים לבין חברות ותאגידים, כדי לייצר מצב של דיווח אמיתי ומדויק ושל חבות מס מדויקת ומלאה. 

אך מה היא הדרך הנכונה להתנהל מול רשות המיסים, מעבר להתנהלות חשבונאית וחוקית תקינה ונכונה כמובן? במחלוקות לגבי שומות מס, בחקירות מס, בבקשות מיוחדות מפקיד השומה, בניצול חכם ומיטבי של הטבות מס וכיוצא באלו. ננסה לתת רקע מתאים, להתעמק בשאלה זו ולתת תשובות פשוטות ושימושיות.

שילוב כוחות בין רואה החשבון לעורך הדין

לא אחת, כאשר מדובר על מיסוי חברות ותאגידים, הגורם המקצועי שעולה בראשם של אנשים הוא רואה החשבון. אכן, רואי חשבון הם מומחים למיסוי ולהתנהלות חשבונאית תקינה, חכמה ומורכבת בכל הנוגע לדרכי הדיווח של חברות ותאגידים וכמו כן בהקשרים של תכנוני מס וכיוצא באלו. רואה החשבון במובנים רבים הוא הגורם המקצועי שמנהל ומפקח בהקשר להתנהלות השוטפת מול רשות המיסים, ביום יום. רו"ח עוסק בדיווחים תקופתיים לרשויות המס, בניהול וברישום החשבונאי התקין של הפעילות העסקית, בתכנוני מס, בדו"חות שנתיים וכיוצא באלו. 

אך הדרך הנכונה והחכמה להתנהל מול רשות המיסים היא לכלול במערך המקצועי של עסק, חברה וכמובן שגם בתאגיד גדול גם עורך דין מיסים. כך, בעוד שרואה החשבון אחראי להתנהלות השוטפת והשגרתית מול רשות המיסים, עורך הדין המומחה למיסים נכנס לתמונה למקרים החורגים מהשגרה וההתנהלות השוטפת – למשל מחלוקות לגבי שומות מס, תיקון ליקויים לאחר ביקורות מס, דרישות מס גבוהות מדי וקל חומר כאשר מדובר על מערבות של מנהלי החברה או החברה עצמה בחקירה פלילית בהקשר לעבירות מס. 

בנוסף לאמור לעיל, חשוב להבין כי שיחות עם רואה חשבון אינן חסויות ואינן מוגנות תחת כללי אתיקה מחייבים ומוגדרים משפטית. לעומת זאת, שיחות עם עורך דין מיסוי הינן חסויות ומוגנות תחת חיסיון עו"ד-לקוח. אין בכך כדי להכשיר עבירות מס חלילה, אלא רק להציף את הנושא המהותי הזה.

תכנוני מס חכמים, מוכווני מטרה וצופים פני עתיד

תכנון מס הוא פעולה כלכלית ועסקית לגיטימית ומקובלת, כאשר כל עוד הדברים נעשים במסגרת החוק אין בכך כל פסול וגם רשות המיסים עצמה אינה מתנגדת לכך. לכן, מרכיב מהותי בבניית אסטרטגיית התנהלות נכונה מול רשות המיסים בהקשר למיסוי חברות ותאגידים הוא תכנוני מס חכמים, מוכוונים למטרות הפרטניות של אותה חברה או אותו תאגיד וצופים פני עתיד מבחינה פיננסית ומבחינת שינויים ברגולציה ובחקיקה. 

כך למשל אפשר להשתמש בהטבות מס שונות לצורך ניצול משאבים נכון והפחתת חבות המס של החברה, אפשר לתזמן רכישות, ניתן לרשום חלק מהפעילויות העסקיות בחברות בחו"ל ועוד מכלול אלמנטים ומהלכים שניתן לבצע כדי לקטין את חבות המס של החברה ולהתנהל חכם ויעיל יותר מול רשות המיסים. 

גם בהקשר זה, שילוב כוחות חכם ואפקטיבי בין משרד ראיית חשבון למשרד משפטי המתמחה במיסים יוצר מכפיל כוח משמעותי ותורם להתנהלות התקינה והחכמה מול רשות המיסים. 

כמו כן, בניית מודל התנהלות תקין, חכם ונכון מול רשות המיסים לחברה או תאגיד תלויים מאוד במהות הפעילות העסקית של אותו ארגון, כאשר ההתאמה האישית היא חשובה מאוד כאן כדי לייצר הצלחות ולפעול בצורה האופטימאלית בגזרת המיסוי. יש להקפיד בצורה משמעותית על טיפול חשבונאי ומשפטי נכון בהקשר לשומות המס של החברה או התאגיד, כדי לצמצם את חבות המס בצורה לגיטימית ויעילה וכדי למנוע מצבים בעייתיים שלאחר קביעת השומות קשה יותר לצאת מהם.

התנהלות נכונה מול רשות המיסים מצריכה שילוב כוחות וניצול יכולות וידע מקצועי של כמה וכמה גורמים, כדי ליצור ערך מוסף ושלם העולה על סך חלקיו. רואה חשבון ועורך דין מיסים הם מעמודי התווך ההכרחיים להצלחה בכך.

 

התנגדות לצו ירושה: כך תעשו זאת נכון

צו ירושה הוא המנגנון הרשמי בישראל לחלוקת רכושו של נפטר אשר לא השאיר צוואה ליורשיו החוקיים והמוגדרים "על פי דין", מנגנון המנוהל ע"י רשם הירושות באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. במסגרת הגשת בקשה לקיום צו ירושה, ניתנת גם ההזדמנות להגשת התנגדויות לצו הירושה – למי אשר מסיבות כאלו ואחרות רואה עצמו נפגע מצו הירושה כפי שהוגשה הבקשה. באופן טבעי, יש הליך מסודר להגשת התנגדות לצו ירושה. 

התנגדות לצו ירושה יכולה להיות מוגשת בנסיבות שונות ומגוונות. למשל ילד מחוץ לנישואים של המנוח אשר דורש להכליל אותו או אותה בצו הירושה, גורם כלשהו המאמין שהוא זכאי לחלק מרכושו של המנוח או בקשה של היורשים המוגדרים לשינוי בחלוקת אחוזי הירושה ביניהם.

מתי מגישים התנגדות לצו ירושה?

ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה רק לאחר שכבר הוגשה בקשה לקיום צו ירושה לרשם הירושות ולפני שהופק צו הירושה הסופי. אי לכך, הגשת התנגדות לקיום צו ירושה מהותה התנגדות לקביעת זהות היורשים ו/או אחוזי חלוקת הרכוש של המנוח בין היורשים המוגדרים בצו הירושה. זאת בניגוד לבקשה לתיקון צו ירושה שניתן להגיש לאחר הפקת וקבלת צו הירושה ואשר נוגעת לתיקון טעויות מסוימות בצו עצמו. 

ברמה המעשית, רשם הירושות מקבל בקשה להפקת צו ירושה עבור יורשיו של נפטר, בקשה המוגשת באופן דיגיטלי ע"י עו"ד ירושות וע"י יורשי המנוח (משפחתו הקרובה). כחלק מתהליך בחינת הבקשה, רשם הירושות מחויב לפרסם ברשומות הרשמיות וגם בעיתון יומי (או בכמה עיתונים) את הבקשה להפקת צו הירושה, עם שם המנוח ופרטים רלוונטיים נוספים. 

פרסום זה בעיתונות מיועד בדיוק למטרת יידוע הציבור לגבי הגשת הבקשה לצו ירושה ומתן אפשרות להגיש התנגדויות. רשם הירושות קובע את משך הזמן שבו ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה, כאשר בכל מקרה משך הזמן הזה לא יפחת מ-14 יום ממועד הפרסום בעיתונות. 

 תהליך הגשת התנגדות לצו ירושה

תהליך ההתנגדות לצו ירושה מוגדר בתוך ההליך הכולל של בקשה להפקת צו ירושה, כך שיש מהלכים ספציפיים שיש לבצע. חשוב להגיש את ההתנגדות למחלקת רשם הירושות במחוז המתאים לפי מקום מגוריו המוגדר של הנפטר ואשר בו הוגשה גם בקשת צו הירושה. כמו כן, התנגדויות לצווי ירושה צריך להגיש ידנית במשרדי רשם הירושות או דרך הדואר. המערכת הדיגיטלית של רשם הירושות עדיין אינה תומכת בהגשה מקוונת של התנגדות אלא רק בהגשה של בקשת צו הירושה עצמה. הגשת הבקשה כוללת:

  • במסמך התנגדות לקיום צו הירושה יש לכלול פרטים מלאים של המתנגד, פרטים של המנוח, פרטים מלאים של כל יתר המעורבים בעניין (קרי, היורשים המפורטים בבקשת צו הירושה), פירוט ההתנגדות וכמו כן לצרף מסמכים התומכים במהות ההתנגדות. 
  • יש להגיש לרשם הירושות תצהיר התנגדות לצו ירושה אשר נערך ונחתם ע"י עורך דין ואשר מציג תמיכה בעובדות המועלות ובמהות ההתנגדות לצו הירושה.
  • אישור תשלום האגרה הנדרשת לצורך הגשת ההתנגדות.
  • אם מגיש ההתנגדות מיוצג ומלווה ע"י עורך דין, יש להגיש גם ייפוי כוח מתאים. כמובן שהתהליך יעיל, מושכל ומדויק יותר כאשר עו"ד מומחה לתחום מלווה את בקשת ההתנגדות. 

טיפול בהתנגדות לצו ירושה

בקשת ההתנגדות לצו ירושה מוגשת לרשם הירושות, אך החוק לא מתיר לרשם ופקידיו להתערב בעניינים אלו, לכן התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה להמשך דיון ולקביעת תוצאת ההתנגדות. אם בקשת ההתנגדות אינה משמעותית מבחינת חוזק הטענות והיכולת של המתנגד לתמוך בהן עובדתית, אז מן הסתם בית המשפט יבצע החלטה מהירה וללא דיון מעמיק לדחות את ההתנגדות. בקשות שיש בהן ממש וגם תמיכה עובדתית בטענות, יכולות בהחלט לשנות את המצב ולגרור להפקת צו ירושה שונה ואשר יותר תואם לעובדות כפי שהציג אותן המתנגד באמצעות עורך דינו המלווה את התיק.  

גם בגלל מורכבות הנושא והרגישות האינהרנטית הקיימת בחלוקת רכושו ונכסיו של אדם שנפטר ללא צוואה וגם בגלל שהתנגדויות לצווי ירושה מועברות לבית המשפט לדיון משפטי רציני ומהותי, בהחלט חכם ונכון להיעזר בייצוג של עורך דין ירושה במסגרת התהליך. 

 

מהו צו ירושה?

כאשר אדם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה, כיצד מחלקים את רכושו ונכסיו ליורשיו? זו בהחלט שאלה שעולה לא מעט ובכל רבדי החברה הישראלית, שאלה הסובבת סביב עניין רגיש, מורכב ולרוב גם כואב בשל האובדן.  מדינת ישראל מקיימת מנגנון המיועד בדיוק למקרים אלו, של פטירת אדם ללא צוואה רשמית, מנגנון הנקרא צו ירושה ואשר מסדיר חוקית ורשמית את חלוקת נכסי הנפטר בין יורשיו המוגדרים. נסביר מהו צו ירושה ומה המשמעויות של הוצאת צו כזה וקיומו. 

הגדרת צו הירושה – מעשית ומשפטית

כאמור, כאשר אדם נפטר ולא משאיר אחריו צוואה כלשהי, מנגנון צו הירושה קיים כדי להסדיר את הנושא של חלוקת רכוש ונכסי המנוח ליורשיו. צו ירושה לוקח בחשבון את נכסי המנוח ואת יורשיו החוקיים ומבצע חלוקה של אותם רכוש ונכסים בין היורשים, לפי הגדרות חלוקה מוגדרות ובהתאם לסטטוס ולמצבם הפרטני של היורשים השונים. נציין כי מבחינת החוק היבש, בהיעדר צוואה רשמית ומוסדרת, מנגנון צו הירושה קובע כי יורשי הנפטר הם בן או בת הזוג וילדיו של המנוח. זה מייצר מצבים פוטנציאליים שבהם אדם שלא נכלל בצו הירושה מתנגד לקיומו ודורש להכלילו בקיום צו הירושה – אבל אנו מקדימים את המאוחר בהקשר להתנגדויות לקיום צו ירושה. 

למרות המודעות ההולכת וגוברת להסדרת נושא הצוואה מבעוד מועד, רבים מופתעים מהיקף הנפטרים אשר הולכים לעולמם מבלי שהסדירו זאת מראש – מה שגורר צורך מחויב המציאות להגשת בקשה לצו ירושה ובהמשך לקיים את הוראות הצו. לצורך המחשה, בשנת 2018 הוצאו כ-31,000 צווי ירושה לעיזבונם של נפטרים שלא השאירו צוואה רשמית.

יש להדגיש כי לצד צו הירושה קיים גם מנגנון משפטי של צו קיום צוואה. זהו מנגנון שונה המיועד להפקת צו משפטי מחייב הניתן במקרים בהם יש צוואה ויורשי המנוח מבקשים לקיימה ולתת לה תוקף משפטי לקראת חלוקת הרכוש כמוגדר בצוואה. 

הרשם לענייני ירושה – הגוף המנהל של צווי הירושה

מנגנון צו ירושה הינו מנגנון ממשלתי ומשפטי, לכן יש גוף סטטוטורי מוגדר המנהל את התהליך ואת הבקשות לקיום צו ירושה. גוף זה נקרא הרשם לענייני ירושות והוא פועל תחת אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטים

כל בקשה לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושות וזהו הגוף האחראי על בחינת הבקשות, אישורן וכמובן הפקת מסמך צו הירושה הרשמי. נדגיש כי ב-2019 רשם הירושות השיק מערכת חדשה, מתקדמת ויעילה של הגשה דיגיטלית מלאה של בקשות לצו ירושה או לצו קיום צוואה. 

מהותו של צו הירושה ותהליך קבלתו

אחרי העניינים ה"טכניים", נעמיק מעט במהותו המעשית של צו הירושה. במהות, צו ירושה מיישם מנגנון ירושה "על פי דין" ולא על פי צוואה מוגדרת של המנוח – כי לא קיימת צוואה כזו במקרים אלו. המשמעות בפועל היא שהחוק מגדיר כי רכושו ונכסיו של המנוח יחולקו בין היורשים המוגדרים לפי הדין, קרי בן או בת זוג וילדים, באופן הבסיסי ביותר. החלוקה הפנימית בין בן או בת הזוג לבין הילדים אף היא מוגדרת ותלויה במשתנים שונים, למשל גיל הילדים במועד קיום צו הירושה (האם הם קטינים או בגירים). 

חשוב לציין כי אם קיימת צוואה אך היא מכסה רק חלק מרכושו של המנוח, אזי את כל יתר הרכוש מחלקים "על פי דין" ובהתאם להוצאת צו ירושה וקיומו כמוגדר בצו המחייב והרשמי. 

האם ניתן להתנגד לצו ירושה? שאלה חשובה שעולה לא אחת במקרים מורכבים למיניהם. בהחלט אפשר להתנגד למתן צו ירושה וקיים מנגנון מסודר לזה בתוך תהליך הפקת הצו. נתייחס לכך במאמר נפרד המתייחס פרטנית להתנגדות לצו ירושה.

תהליך הפקת וקבלת צו ירושה כולל את השלבים הבאים:

  • תשלום האגרות המתאימות להגשת בקשה לצו ירושה לרשם הירושות במשרד המשפטים.
  • מילוי טופס בקשה לצו ירושה על ידי עורך דין המתמחה בירושות ובתהליך – עם נתונים על יורשים, רכוש, פרטים אישיים וכיוצא באלו.
  • צירוף תעודת פטירה של המנוח וכמו כן מסמכים רלוונטיים נוספים – למשל מסמכים רכוש ונכסים, לגבי זהות בן או בת הזוג, זהות ופרטי הילדים וכן הלאה. 
  • לכל אחד מהיורשים על פי דין מותר להגיש את הבקשה לצו ירושה, אך חובה על אותו צד ליידע את יתר היורשים על קיום התהליך. 
  • הגשת הבקשה לרשם הירושות – כאמור, ניתן לעשות זאת כיום באופן דיגיטלי ומקוון וכל התהליך מהיר מאוד לעומת העבר. 
  • רשם הירושות מפרסם בעיתונות וברשומות הממשלתיות הודעה רשמית לגבי הבקשה לצו ירושה ליורשים המוגדרים. בשלב זה מי שמבקש להתנגד לקיום צו הירושה יכול ללמוד על הבקשה ולהגיש התנגדות רשמית ומנומקת. 
  • פקידי רשם הירושות מבצעים תהליך בדיקה ואישורים לבקשת צו הירושה ובפרק זמן של כ-30 יום מחזירים תשובה המאשרת את צו הירושה או עם בקשת מסמכים ואסמכתאות נוספים. לחלופין הרשם יכול להחזיר תשובה כי יש להעביר את התיק לדיון משפטי בבית המשפט לענייני משפחה להמשך טיפול. 

אם צו הירושה התקבל עם אישור ועם המסמך הרשמי המאשר את קיום צו הירושה ואת זהות היורשים, ניתן להתקדם לחלוקה בפועל של הרכוש והנכסים. 

נציין כי באופן כללי, תהליך הפקת צו ירושה הוא יחסית פשוט ומהיר כיום, אך כל מקרה הוא פרטני וכולל מורכבויות ורגישויות. לכן מעבר לצורך הבסיסי וה"טכני" בליווי של עו"ד ירושה בתהליך הגשת בקשת צו ירושה, בהחלט ניתן ורצוי להיעזר בשירות משפטי מקצועי כדי לפתור "מוקשים" בדרך ולהתגבר על מורכבויות ככל אשר תהיינה. 

 

דילוג לתוכן