אי הרשעה
הרשעה פלילית היא כמובן אירוע מהותי ובעל השפעה אדירה על חיי האדם המורשע ולא אחת גם על משפחתו הקרובה. הרשעה מגיעה עם ענישה שיכולה להיות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנסות, עבודות שירות וכו' ובנוסף יש "עונש" המתלווה לאותו אדם לכל חייו, סטיגמה חברתית ושלל קשיים לאור קיום הרשעה פלילית בעברו. לכן האפשרות להגיע למצב של אי הרשעה בתיק פלילי היא חשובה ומשמעותית ובמקרים בהם מצב זה רלוונטי, יש לשאוף אליו לקדם אותו במהלכים משפטיים חכמים ומדויקים.
נסביר אודות מושג אי ההרשעה, מה המשמעות שלו ומתי ניתן להגיע לסגירת הליך פלילי באי הרשעה – תוצאה שונה מזיכוי, אך עדיין כזו העדיפה עשרות מונים על החלופות ברוב המקרים.
מה זה אי הרשעה?
בהליך משפטי, אם יש נגד נאשם מספיק ראיות לביצוע העבירות המיוחסות לו, המודל הכללי והנפוץ הוא להרשיעו ולהטיל עליו עונש לפי החלטת בית המשפט ובהתאם לסוג העבירה ושאר פרמטרים. אך ישנם מצבים יוצאי דופן ותלויי מציאות שבמסגרתם במקום הרשעה מגיעים לתוצאה משפטית אחרת וחיובית יותר עבור אותו נאשם – תוצאה של אי הרשעה.
אי הרשעה אינה זיכוי. תוצאה משפטית זו היא במקרים בהם הנאשם אשם בעבירות המיוחסות לו, בין אם לפי ראיות ובין אם לפי הודאתו שלו או שילוב של השניים, אך בנסיבות המתאימות בית המשפט קובע או מאשר אי הרשעה. במצבים של זיכוי, בית המשפט קובע כי הנאשם לא אשם בעבירות המיוחסות לו.
המשמעות הלכה למעשה של אי הרשעה היא שעל הנאשם כן יוטל עונש, קל יחסית ולאל מאסר בפועל כמובן, אך לא תהיה לגבי והרשעה פלילית, לא רישום פלילי ולא תיק פלילי. תוצאה משפטית זו, במצבים בהם הנאשם אכן אשם בעבירות, הקלות יחסית, המיוחסות לו, מאפשרת לאותו אדם לשאת בעונש על מעשיו השגויים אך גם להמשיך במסלול חייו ללא הסטיגמה או ההשלכות המעשיות של רישום פלילי.
מתי ואיך מגיעים לתוצאה של אי הרשעה
יש דרכים שונות בהן ניתן להגיע להסכמה על אי הרשעה בהליכים פליליים בהם הנאשם אכן אשם בעבירות במסגרת התיק, מיד נגיע לזה. לפני כן נסביר את מהות המודל הזה.
מקרים שבהם רלוונטי להגיע למודל של אי ההרשעה נוגעים למצבים בהם יש יחס מוגזם בין סוג הענישה והנזק שהרשעה פלילית תביא לנאשם לעומת חומרת העבירה עצמה. כמו כן, אי הרשעה מיושמת באופן הגיוני על נאשמים שזו הסתבכות ראשונה שלהם עם החוק ולא על עבריינים חוזרים, למשל מקרים בהם די ברור שהעבירה בוצעה תחת נסיבות מסוימות ובאופן "חד פעמי".
בתי המשפט מסתכלים על כמה קריטריונים ופרמטרים בבואם לאשר תוצאות של אי הרשעה בהליכים פליליים. למשל:
- מהי חומרת העבירה ומה הנסיבות שהובילו לביצועה.
- האם זו העבירה היחידה/ראשונה של הנאשם. האם זה היה אירוע חד פעמי או משהו כרוני?
- תפקיד ומעמד הנאשם והאם יש קשר בין העבירה שבוצעה לבין תפקיד ומעמד זה.
- האם ועד כמה הייתה פגיעה באנשים אחרים בביצוע העבירה.
- האם סביר שהנאשם יחזור על מעשיו ויבצע עבירות נוספות / אחרות.
- יחס הנאשם לעבירות שביצע, חרטה, לקיחת אחריות וכדומה.
- מידת וחומרת הרשעה על חייו, עבודתו ומשפחתו של הנאשם.
- האם הרשעה תפגע מהותית בשיקום הנאשם ותפיק לחברה ולמשפחתו יותר חסרונות מיתרונות.
אם בית המשפט או התביעה שוקלים את השיקולים להלן ושיקולים אפשריים אחרים ומגיעים למסקנה כי ראוי לסיים את התיק באי הרשעה, מתקדמים בתהליך ובית המשפט מאשר, במסמך משפטי רשמי ומחייב, את התוצאה ואת אי הרשעת הנאשם. במקרים רבים יש צורך בתסקיר חיובי של שירותי המבחן בנוגע לנאשם. אי ההרשעה יכולה להתרחש כתוצאה מהסדר טיעון בין התביעה להגנת הנאשם או תוצאה של שכנוע השופט ע"י עורך דינו של הנאשם.
ייצוג משפטי איכותי ומקצועי ע"י עורך דין פלילי מנוסה הוא קריטי כדי להגיע לתוצאה של אי הרשעה, גם מעשית ומבחינת המורכבות המשפטית של הנושא וגם למול העומס האדיר של מערכת המשפט והרצון לסיים תיקים מהר מחד והרצון של הפרקליטות להגיע להרשעות לאחר הגשת כתבי אישום.
מה הענישה במקרים של אי הרשעה?
שוב, אי הרשעה אין משמעותה זיכוי, לכן על הנאשמים עדיין לשאת בעונש כלשהו, אפילו מטעמים סמליים וחינוכיים. במקרים אלו אין הרשעה ולכן אין מן הסתם עונש מאסר בפועל וגם לא עונש עבודות שירות אשר מהווה חלופת מאסר. אך בית המשפט יכול ואכן קובע עונשים של שירות לתועלת הציבור (של"צ), תקופת טיפול וליווי בחסות שירות המבחן, תשלום פיצוי לנפגעי העבירה, חתימה על מסמך המתחייב שלא לבצע עבירות נוספות.