חלוקת ירושה ללא צוואה – איך עושים את זה?
פטירה של אדם קרוב מביאה עימה קושי רגשי, נפשי ואפילו פיזי של ממש עבור המשפחה והאנשים הקרובים לנפטר ולמשפחתו, אך לא אחת היא מביאה גם נושאים כספיים וכלכליים הנוגעים לנכסים שהנפטר השאיר אחריו. ככלל, תמיד עדיף שתהיה צוואה תקפה, מלאה ותקינה, כדי להגדיר במדויק מי מקבל מה וכמה ולמנוע עד כמה שניתן סכסוכי ירושה. אך זה לא תמיד המצב כמובן. אם אתם נמצאים במצב זה ושואלים את עצמכם איך מבצעים חלוקת ירושה ללא צוואה – נסביר ונקווה שתקבלו תמונה ברורה יותר.
ירושה לפי דין – דרכה של המדינה לקבוע איך מחלקים את הירושה
אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, היורשים הפוטנציאליים שלו עומדים, מבחינתם, למול שוקת שבורה ולא יודעים מה לעשות וכיצד לחלק את הירושה בצורה תקינה, חוקית ועם מינימום חיכוכים וסכסוכים (למרות שכמובן שמצבים אלו מביאים עימם במקרים רבים גם סכסוכי ירושה, אפילו קשים מאוד). אך למעשה, המדינה מגדירה מדיניות ברורה למצבים אלו בדיוק, זאת במסגרת חוק הירושה. הגדרה זו נקראת ירושה לפי דין – הגדרה חוקית, מחייבת ורשמית, של מיהם היורשים החוקיים של אדם שנפטר, לפי שיעור הזכאות לירושה ולפי קרבה משפחתית מוגדרת.
ירושה על פי דין קובעת את סדר היורשים לפי מפתח שכאמור מוגדר בחוק הירושה. היורשים הם בני משפחתו הקרובים של הנפטר, החל בבן או בת זוג ואז בסדר יורד אל ילדים של הנפטר או הנפטרת, הורי הנפטר או אפילו קרובי משפחה אחרים ורלוונטיים. אם אדם מת ללא צוואה תקפה ותקינה וללא כל קרובי משפחה, החוק קובע כי ירושתו תועבר לאפוטרופוס הכללי, קרי המדינה מקבלת את הירושה.
- אם אדם נפטר ללא צוואה והותיר אחריו בן/בת זוג וילדים, בן או בת הזוג מקבלים לפי החוק 50% מהירושה והילדים מתחלקים בצורה שווה ביתרת 50% של הירושה – זה נכון גם אם הילדים בגירים וגם אם הילדים קטינים.
- אם אדם נפטר עם בן או בת זוג אבל ללא ילדים, הירושה על פי דין מתחלקת בין בן/בת הזוג לבין הורי הנפטר ו/או האחים והאחיות של הנפטר (2/3 לבן/בת זוג ו-1/3 לאחים).
- אם יש רק בן/בת זוג ואין ילדים, הורים ואחים – כל הירושה הולכת לבן או בת הזוג.
- אם אדם נפטר ללא בן/בת זוג וללא ילדים, ההורים והאחים והאחיות של הנפטר מתחלקים ביניהם בירושה.
- במקרה בו לנפטר אין בן/בת זוג בחיים ויש ילדים, הירושה מתחלקת בצורה שווה בין כל הילדים. אם אחד מהילדים של הנפטר מת, חלק זה של הירושה מתחלק בצורה שווה בין הנכדים מאותו ילד/ה של הנפטר.
ניתן לראות שהמדינה התכוננה לתרחיש כזה של חלוקת ירושה ללא צוואה, עם כל המקרים והתגובות הרלוונטיים. אך ניתן גם לראות שזה עשוי להיות מסובך מבחינה משפחתית וכלכלית – לכן המלצה הגורפת היא להכין מראש צוואה, בכל שלבי החיים, ולהיות מוכנים כמו שצריך ולא להסתמך על סדר הירושה שהמדינה קבעה.
מה עושים בפועל? מוציאים צו ירושה
כדי להגיע לשלב המעשי של חלוקת ירושה ללא צוואה, יש לעבור תהליך בירוקרטי ומשפטי סדור ומוגדר. מן הסתם אי אפשר פשוט לחלק את ירושת המנוח באופן עצמאי ולסגור את "הסיפור". בכדי לחלק ירושה בהיעדר צוואה צריך קודם כל להוציא צו ירושה דרך רשם הירושות באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.
צו ירושה הוא מסמך רשמי המגדיר בצורה ברורה את היורשים ואת סדר ואופן חלוקת העיזבון של הנפטר – מבחינת סדר היורשים וזכאותם לחלק המוגדר בחוק לירושה. אין בצו ירושה התייחסות פרטנית לנכסים עצמם. כדי להוציא צו ירושה יש לשלם אגרות, למלא טופס ארוך, לצרף תעודת פטירה ומסמכים אישיים של היורשים, להחתים עו"ד על תצהיר הבקשה, לצרף הוכחת הודעה לכל היורשים על הגשת הבקשה ועוד שאר תהליכים בירוקרטיים.
רשם הירושות מפרסם במדיומים רלוונטיים לגבי הבקשה לקיום צו ירושה – כדי לאפשר למי שחושב שהוא יורש פוטנציאלי וחוקי להתנגד לבקשת הצו ולבקש שיוסיפו גם אותו לצו הירושה הסופי (אם זה קורה, התיק יעבור לרוב לבית משפט לענייני משפחה).
לסיכום: חלוקת ירושה ללא צוואה היא אפשרית ואפילו מוגדרת בחוק הירושה הישראלי, אך זהו מצב שיכול להיות סבוך ומורכב – במיוחד כאשר יש ריבוי יורשים או אי הסכמות פנימיות במשפחה או כאשר מי מהיורשים הם קטינים. בכל מקרה אתם צריכים להיעזר בעורך דין להליך הבירוקרטי של הגשת הבקשה לצו ירושה, ההמלצה שלנו היא לקבל סיוע משפטי ומקצועי לאורך כל הדרך כדי להבטיח שהתהליך מתבצע בצורה חכמה, יעילה ועם פתרון סכסוכים במהירות ועם מינימום סיבוכים משפטיים וכלכליים.