בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
בית הדין הפלילי הבינלאומי היושב בהאג שבהולנד הוא אחד המוסדות הבינלאומיים המשותפים החשובים ביותר, לצד מוסדות כמו האינטרפול, כאשר לא בכדי שני ארגונים אלו קשורים לחקירות בינלאומיות, אכיפת חוק בינלאומי ותביעת נאשמים. בישראל, שמו של בית הדין עולה מדי פעם בתקשורת, לרוב בעקבות ניסיונות של גוף שיפוטי זה או גורמים בתוכו לחקור את צה"ל לגבי פעולות שהוא מבצע ואף לעצור ולהביא לחקירה קציני צבא. גם בהקשר זה וגם בהקשרים אחרים, חשוב להבין את מהותו של בית הדין הבינלאומי הזה וכיצד הוא פועל.
מהות תפקידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 2002, בעקבות אמנת רומא והוא יושב בעיר האג אשר בהולנד. בית הדין חוקר והיכן שמתאים ונדרש גם תובע ושופט אנשים יחידים המואשמים בביצוע פשעים חמורים ביותר מבחינת הקהילה הבינלאומית, אלו כוללים: פשעי מלחמה, רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי תוקפנות.
המטרה המוצהרת והמרכזית שלו היא להילחם בצורה גלובלית בתופעות של חסינות משפיטה וענישה במקרים של הפשעים החמורים בהם המוסד עוסק, כדי שאנשים האחראיים לפשעים וזוועות אלו יעמדו בפני הדין וייענשו בגין מעשיהם וגם כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.
חשוב לציין שבית הדין הוא מוסד בינלאומי עצמאי אך הוא אינו פועל לבדו וגם לא בחלל ריק, ללא המדינות השותפות לו המוסד מתרוקן מתוכן. כמו כן, מבחינת בית הדין הוא בא לתמוך ולסייע למערכות משפט ואכיפה מקומיות ולא להחליפן.
נציין כי בעיר האג שבהולנד פועל גם בית דין בינלאומי נוסף, כאשר אין לבלבל בין השניים. השני הוא בית הדין הבינלאומי לצדק והוא עוסק בעיקר בסכסוכים בין מדינות והפקת חוות דעת משפטיות בינלאומיות עבור האו"ם.
כיצד עובד בית הדין הפלילי הבינלאומי
בתור בית דין בינלאומי, התהליך המשפטי של מוסד ה-ICC בהחלט יכול לפעול אחרת לעומת תהליכים משפטיים במדינות ספציפיות. נפרט באופן כללי את שלבי העבודה והתהליך המשפטי כפי שהוא מתקיים בבית הדין הבינלאומי בהאג – שוב רק בהקשר לארבעת התחומים העיקריים בהם עוסק בית הדין:
- חקירה מוקדמת ע"י משרד התובע של ה-ICC כדי לקבוע האם יש די ראיות להתקדמות בחקירה ובמשפט.
- חקירות: לאחר איסוף ראיות וזיהוי חשוד או חשודים, התביעה מבקשת משופטי בית הדין להפיק צווי מעצר לאותם חשודים ו/או זימונים להופעה בפני בית הדין מרצון.
- השלב לפני המשפט: שלושה שופטים מאשרים את זהות החשוד ומסבירים את מהות ההליך המשפטי, האישומים מושמעים בשימוע וצוות ההגנה והתביעה קובעים האם יש די ראיות להמשיך למשפט. ללא הופעה פיזית של נאשם בבית הדין, ניתן רק להציג אישומים אך לא להתחיל בהליך המשפטי עצמו.
- שלב המשפט: מתנהל בפני שלושה שופטים, התביעה חייבת להוכיח מעל ספק סביר כי הנאשם אכן אשם בביצוע הפשעים בהם הוא מואשם. בסיום, נקבע האם הנאשם אשם או זכאי.
- שלב הערעורים: גם לתביעה וגם להגנה ניתנת הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גם לקורבנות ולנאשם עצמו יש זכות להגיש ערעור לתיקונים בפסק הדין.
- אכיפת ביצוע גזר הדין: במקרה של סיום המשפט עם פסק דין של אשמה, עוברים לשלב האחרון של ביצוע גזר הדין. גזר הדין מרוצה במדינות הרלוונטיות החברות בארגון ואשר מסכימות לאכוף את ההחלטות השיפוטיות של ה-ICC.
שאלת סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי
בהקשר לניסיונות של גורמי התביעה בבית הדין בהאג לחקור ולתבוע קציני צבא ומדינאים ישראלים לגבי פעולות צבאיות, עולה לא אחת שאלת סמכות בית הדין. ראשית נדגיש שוב כי בהיעדר נוכחות פיזית של נחקר או נאשם, לא ניתן להתחיל וליישם הליך שיפוטי אמיתי – עובדה היא שמעולם לא התנהל משפט כזה נגד גורם ישראלי.
לשאלת הסמכות, בית הדין בהאג יכול לעסוק רק בנושאים העיקריים שנסקרו קודם ושעבורם הוא הוקם, כאשר בנוסף יש לעמוד בעוד כמה הגדרות – לפחות באחת מהן ולאו דווקא בכולן יחד:
- הפשעים בוצעו ע"י אזרחים של מדינה או מדינות החברות ב-ICC
- הפשעים אירעו בשטח הפיזי של מדינה החברה בבית הדין
- מועצת הביטחון של האו"ם העבירה את המקרה לבית הדין
- במקרה של מדינה שלא חברה בבית הדין, אותה מדינה הסכימה להליך שיפוטי בבית הדין הבינלאומי
נקודה חשובה לגבי ה-ICC וישראל היא שבעוד שישראל חתומה על אמנת רומא שבעקבותיה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי, מדינת ישראל לא אישררה רשמית את האמנה וגם ישראל היא אחת מארבע מדינות שהודיעו רשמית לבית הדין שאינן כפופות לנהלים ולכללים של בית הדין (לצד ארה"ב, רוסיה וסודן). כמו כן נציין מדינות כמו סין והודו כלל לא חתומות על אמנת רומא ולכן בית הדין הבינלאומי אינו רלוונטי עבורן ומבחינתן.