בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
בית הדין הפלילי הבינלאומי היושב בהאג שבהולנד הוא אחד המוסדות הבינלאומיים המשותפים החשובים ביותר, לצד מוסדות כמו האינטרפול, כאשר לא בכדי שני ארגונים אלו קשורים לחקירות בינלאומיות, אכיפת חוק בינלאומי ותביעת נאשמים. היום נסביר איך עובד ה-ICC ואת כל מה שחשוב וצריך לדעת לגבי מוסד מהותי זה.
בישראל, שמו של בית הדין הפלילי הבינלאומי עולה מדי פעם בתקשורת, לרוב בעקבות ניסיונות של גוף שיפוטי זה או גורמים חיצוניים לעודד חקירות כנגד צה"ל וחייליו, בעיקר לגבי פעולות שהוא מבצע. מעת לעת אף עולה החשש או אפילו האיום לעצור ולהביא לחקירה ב-ICC קציני צבא בכירים או מדינאים, איום שעד היום לא התממש הלכה למעשה.
לכן, עבור גורמים שונים ומגוונים בישראל, החשיבות להיכרות טובה ומעשית עם אופן הפעולה של שלו, חשובה במיוחד ולעיתים ביתר שאת לעומת המערכות המשפטיות במדינות אחרות. גם בהקשר זה וגם בהקשרים אחרים, חשוב להבין את מהותו של בית הדין הבינלאומי הפלילי הזה וכיצד הוא פועל.
מהות תפקידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC = International Criminal Court), הוקם במתכונתו הנוכחית בשנת 2002, בעקבות אמנת רומא , שעליה חתמו במקור 120 מדינות, והוא יושב בעיר האג אשר בהולנד. הוא חוקר מקרים המגיעים אליו והיכן שמתאים ונדרש גם תובע ושופט אנשים יחידים המואשמים בביצוע פשעים חמורים ביותר מבחינת הקהילה הבינלאומית.
בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, מדינות שונות ורבות הסכימו להכיר בסמכותו של בית דין פלילי בינלאומי קבוע למטרת תביעת עבריינים שביצעו במדינותיהם את הפשעים החמורים ביותר הקיימים.
עוסקים בפשעים פליליים חמורים ובינלאומיים
עיקר הפשעים הפליליים הבינלאומיים שבית הדין חוקר ושופט לגביהם כוללים:
- פשעי מלחמה
- רצח עם
- פשעים נגד האנושות
- פשעי תוקפנות
באופן טבעי והגיוני לקיומו של גוף שיפוטי גלובלי שכזה, הוא מתערב במצבים בהם, מסיבות כאלו ואחרות, אין אפשרות לחקור כהלכה ולתבוע לדין צדק אנשים החשודים בביצוע פשעים חמורים או אף נאשמים בביצועם במדינת המוצא שלהם או במדינה בה בוצעו הפשעים.
כך, למרות האזכור המשותף שביצענו קודם עם גוף אכיפת חוק בינלאומי כמו האינטרפול, חשוב להבין כי ה-ICC אינו עוסק בעבירות פליליות "רגילות", כמו למשל פשיעה כלכלית, עבירות רכוש, מקרים פרטניים של פגיעה בנפש, פשיעה מאורגנת וכיוצא באלו. אלא עוסק במקרים חמורים במיוחד, בעיקר בהקשר לפגיעה בנפש ו/או ניצול לרעה של כוח צבאי/שלטוני – לכן תיקים רבים המגיעים לבית הדין עוסקים בפשעים נגד האנושות ותביעות כנגד גופים צבאיים, לרוב במשטרים בעיתיים.
מטרת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
המטרה המוצהרת והמרכזית של ה-ICC היא להילחם בצורה גלובלית בתופעות של חסינות משפיטה וענישה במקרים של הפשעים החמורים בהם המוסד עוסק, כדי שאנשים האחראיים לפשעים וזוועות אלו יעמדו בפני הדין וייענשו בגין מעשיהם, בעיקר כאשר המערכת המשפטית במדינת המוצא אינה מסוגלת להתמודד עם תיקים מורכבים כאלו. בנוסף, הוא חוקר, תובע וגוזר את דינם של נאשמים בפשעים חמורים אלו גם כדי להרתיע ולמנוע מקרים דומים בעתיד.
מוסד שיפוטי החזק בהתאם לגיבוי ולהסכמה העולמית שהוא מקבל
חשוב לציין שהוא מוסד בינלאומי עצמאי ומדינות רבות בעולם מכירות בסמכותו והכרעות הדין שלו. אך הוא אינו פועל לבדו וגם לא בחלל ריק, ללא המדינות השותפות לו והגיבוי הבינלאומי לו הוא זוכה, המוסד מתרוקן מתוכן וייאבד את כוחו. כמו כן, מבחינתו, הוא בא לתמוך ולסייע למערכות משפט ואכיפה מקומיות ולאו דווקא להחליפן – אך בהחלט ישנם מצבים בהם בית הדין פועל במקום מערכת משפט במדינה ספציפית, כאשר זו אינה יכולה או לא מוכנה לנהל תביעה מורכבת למול אדם חזק או חזק בעברו במערכות מדיניות, פוליטיות או צבאיות.
ה-ICC הוא במהותו גוף שיפוטי עצמאי שלו מנדט שיפוטי בלעדי וספציפי, הוא אינו נתון לשליטה פוליטית ואפילו אינו נמצא בשליטת או השפעת האו"ם (למרות שהוא יכול לקבל תיקים ומקרים דרך הפנייה של מועצת הביטחון של האו"ם). מכאן שהחלטותיו אמורות להיות מבוססות את קריטריונים משפטיים בלבד ולא על השפעה חיצונית כמו פוליטיקה או דעת קהל.
נציין כי בעיר האג שבהולנד פועל גם בית דין בינלאומי נוסף, כאשר אין לבלבל בין השניים. השני הוא בית הדין הבינלאומי לצדק והוא עוסק בעיקר בסכסוכים בין מדינות והפקת חוות דעת משפטיות בינלאומיות עבור האו"ם.
כיצד הוא עובד?
בתור בית דין בינלאומי, התהליך המשפטי של מוסד ה-ICC בהחלט יכול לפעול אחרת לעומת תהליכים משפטיים במדינות ספציפיות. נפרט באופן כללי את שלבי העבודה והתהליך המשפטי כפי שהוא מתקיים בבית הדין הבינלאומי בהאג – שוב רק בהקשר לארבעת התחומים העיקריים בהם עוסק בית הדין – רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, פשעי תוקפנות.
ה-ICC מורכב מארבעה גופים מרכזיים (אורגנים): הנשיאות המורכבת משלושה שופטים ואחראית על ניהולו, תאי בית הדין הכוללים את 18 שופטי ה-ICC ומרכיבים את 3 המחלקות המשפטיות של הארגון, התביעה האחראית לנהל את התיקים כנגד נאשמים ואגף הרישום המסייע לנהל משפטים פומביים, הוגנים ונטולי פניות.
שלבי הפעילות והעבודה של בית הדין
לאחר שה-ICC קיבל מידע על אדם שביצע פשעים פליליים חמורים העומדים במנדט בית הדין – דרך גורמים שונים, החל מהאו"ם ומדינות חברות ועד גורמי חברה אזרחית או מערכות משפטיות, ישנם כמה שלבים התלויים זה בזה ומתנהלים כדי להשלים את ההליך, להגיע לחקר האמת ובמידת הצורך והמנדט המשפטי, להביא את הפושעים החמורים לדין צדק ולקבלת עונש.
- חקירה מוקדמת ע"י משרד התובע של ה-ICC כדי לקבוע האם יש די ראיות להתקדמות בחקירה ובמשפט.
- חקירות: לאחר איסוף ראיות וזיהוי חשוד או חשודים, התביעה מבקשת משופטי בית הדין להפיק צווי מעצר לאותם חשודים ו/או זימונים להופעה בפניו מרצון.
- השלב לפני המשפט: שלושה שופטים מאשרים את זהות החשוד ומסבירים את מהות ההליך המשפטי, האישומים מושמעים בשימוע וצוות ההגנה והתביעה קובעים האם יש די ראיות להמשיך למשפט. ללא הופעה פיזית של נאשם בבית הדין, ניתן רק להציג אישומים אך לא להתחיל בהליך המשפטי עצמו.
- שלב המשפט: מתנהל בפני שלושה שופטים, התביעה חייבת להוכיח מעל ספק סביר כי הנאשם אכן אשם בביצוע הפשעים בהם הוא מואשם. בסיום, נקבע האם הנאשם אשם או זכאי.
- שלב הערעורים: גם לתביעה וגם להגנה ניתנת הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גם לקורבנות ולנאשם עצמו יש זכות להגיש ערעור לתיקונים בפסק הדין.
- אכיפת ביצוע גזר הדין: במקרה של סיום המשפט עם פסק דין של אשמה, עוברים לשלב האחרון של ביצוע גזר הדין. גזר הדין מרוצה במדינות הרלוונטיות החברות בארגון ואשר מסכימות לאכוף את ההחלטות השיפוטיות של ה-ICC.
שאלת סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי
בהקשר לניסיונות של גורמי התביעה בבית הדין בהאג לחקור ולתבוע קציני צבא ומדינאים ישראלים לגבי פעולות צבאיות, עולה לא אחת שאלת סמכותו. ראשית נדגיש שוב כי בהיעדר נוכחות פיזית של נחקר או נאשם, לא ניתן להתחיל וליישם הליך שיפוטי אמיתי – עובדה היא שמעולם לא התנהל משפט כזה נגד גורם ישראלי.
לשאלת הסמכות, בית הדין בהאג יכול לעסוק רק בנושאים העיקריים שנסקרו קודם ושעבורם הוא הוקם, כאשר בנוסף יש לעמוד בעוד כמה הגדרות – לפחות באחת מהן ולאו דווקא בכולן יחד:
- הפשעים בוצעו ע"י אזרחים של מדינה או מדינות החברות ב-ICC
- הפשעים אירעו בשטח הפיזי של מדינה החברה בבית הדין
- מועצת הביטחון של האו"ם העבירה את המקרה לבית הדין
- במקרה של מדינה שלא חברה בבית הדין, אותה מדינה הסכימה להליך שיפוטי בבית הדין הבינלאומי
כמה מדינות חברות ומכירות בבית הדין הפלילי הבינלאומי?
כיום, מעל מ-120 מדינות אישרו את אמנת רומא והן חברות המכירות בסמכותו. מדינות אלו מגיעות מכלל אזורי העולם – אפריקה, אירופה, אמריקה הדרומית והקריביים, אמריקה הצפונית, המזה"ת, אסיה והפסיפיק.
מבחינת סמכות, כאשר מדינה מאשרת את אמנת רומא והופכת למדינה חברה בבית הדין, היא מסכימה להחיל על עצמה את סמכותו המשפטית של ה-ICC.
מי יכול להיחקר ולהיתבע בפניו?
ראשית, סמכות ה-ICC רלוונטית ומתחילה רק החל ממועד אישור אמנת רומא ב-2002 ועבור מקרים שקרו לאחר נקודת זמן זו, או לאחר שמדינה חברה אישרה את האמנה והצטרפה לבית הדין. שנית, ה-ICC תובע יחידים, לא קבוצות או מדינות. כל אדם יחיד שנטען לגביו שביצע פשעים הנמצאים במסגרת סמכות בית הדין יכול להיות מובא בפניו לחקירה ובמקרה הצורך תביעה.
נציין כי אף אדם אינו חסין מחקירה ותביעה על ידי ה-ICC, גם לא אנשים הנמצאים בעמדות כוח פוליטיות, מדיניות, כלכליות או צבאיות במדינות המוצא שלהם. בית הדין תמיד שואף להגיע ולצבוע לדין את האדם הבכיר ביותר ואשר נשא באחריות הרבה ביותר לפשעים חמורים שבוצעו, כולל ראשי מדינה וצבא כמובן, בעבר או בהווה.
בעוד שתהליך החקירה והתביעה קל ופשוט יותר כאשר מדובר על אדם שביצע פשעים ממדינה חברה המכירה בבית הדין, במקרים מסוימים וקשים, הוא יכול לקבל מקרה שהתרחש במדינה שאינה חברה בו ולנסות להביא את החשוד/הנאשם להליך משפטי – אך זה כמובן קשה יותר ליישום מעשי.
זה אמנם די ברור מאליו מכל מה שנאמר לגבי ה-ICC, אך בית הדין אינו יכול לתבוע ילדים וסמכותו אינה תקפה לגבי קטינים בגילאים נמוכים מ-18. מן הסתם אם קטינים השתתפו או ביצעו פשעים חמורים כמו אלו שבית הדין עוסק בהם, תמיד יהיה גורם מבוגר, רשמי ואחראי ששלח אותם לבצע את הפשעים.
מעצרים וזימונים להופעה בפני ה-ICC
לאחר תחילת חקירה בעניין כלשהו, רק תא קדם-משפט של ה-ICC רשאי, לבקשת התביעה, להפיק צו מעצר בינלאומי או זימון להופעה, אם יש סיבות מספיקות להאמין שהאדם בנידון ביצע פשעים הנמצאים במסגרת סמכותו.
בית הדין הפלילי הבינלאומי וישראל
לבסוף, נקודה חשובה לגבי ה-ICC וישראל היא שבעוד שישראל חתומה על אמנת רומא שבעקבותיה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי וסמכותו קיבלה הכרה בינלאומית רחבה, מדינת ישראל מעולם לא אישררה רשמית את האמנה.
למעשה, ישראל היא אחת מארבע מדינות שחתמו על האמנה אך אשר הודיעו רשמית לבית הדין שאינן כפופות לנהלים ולכללים שלו (לצד ארה"ב, רוסיה וסודן). כמו כן, ראוי לציין מדינות כמו סין והודו שכלל לא חתומות על אמנת רומא ואינן חברות ב-ICC. לכן בית הדין הבינלאומי אינו רלוונטי עבורן ומבחינתן, עובדה שבהחלט מורידה מכוחו למול הגודל והחוזק הרב ש לשתי מדינות אלו ועוד מדינות שאינן חברות בו ואינן מכירות בסמכותו.