ויתור על ירושה – כן או לא?
עד כמה שזה עשוי להישמע לא סביר בתחילה, בהחלט ישנם מקרים בהם יורשים מחליטים לוותר על חלקם בירושה המגיעה להם. הסיבות לוויתור על ירושה משתנות ממקרה למקרה ואדם לאדם, כאשר הן יכולות לכלול, למשל, מניעי מיסוי, מניעים הקשורים להחזר חובות, העדפה שמישהו אחר יקבל חלק גדול יותר בירושה או אפילו ממניעים רגשיים ואישיים. אז האם כדאי או לא כדאי לוותר על ירושה? כמובן שהתשובה תלויה במקרה הספציפי ודורשת ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית. ניכנס לעומקם של דברים ונסביר.
ויתור על ירושה = הסתלקות מירושה
המונח המשפטי המדויק של ויתור על ירושה הוא "הסתלקות מירושה":
אדם המוגדר יורש של נפטר – דרך צוואה רשמית או דרך יישום של צו ירושה לפי המנגנון המשפטי של הורשה "על פי דין" – בוחר להסתלק מעיזבון האדם שנפטר או מחלק מהעיזבון. קרי, מוותר על הירושה המגיעה לו או על חלק ממנה.
חוק הירושה בישראל מאפשר לאדם להסתלק מעיזבון או מחלקו בעיזבון המגיע לו על פי צוואה או צו ירושה. מן הסתם, החוק לא נכנס לשיקולי הוויתור או למקרים פרטניים שיובילו אדם להחלטת וויתור שכזו. לאחר שיורש הגיש תצהיר הסתלקות מירושה והוגדר באופן סופי ומחייב משפטית כמי שהסתלק מהירושה או מחלק מהירושה, ההחלטה היא סופית ובלתי הפיכה.
הליך ההסתלקות מהעיזבון מתאפשר בלוח הזמנים שבין המוות של המוריש לבין חלוקת העיזבון, לא לאחר מכן. אם יורש מעביר זכויות או נכסים בעיזבון לאחר שהעיזבון כבר חולק, זהו אירוע משפטי אחר הנקרא העברת זכויות בעיזבון ולא הסתלקות מעיזבון. יורש שהסתלק מהעיזבון לא ייחשב יותר יורש, ואילו יורש שהעביר את זכויותיו בעיזבון ייחשב יורש לכל דבר ועניין – גם מבחינת חובות של המוריש.
הפרוצדורה המשפטית:
תהליך הסתלקות מירושה מצריך הגשת תצהיר משפטי המפרט את בקשת הוויתור על הירושה לרשם הירושות, כאשר יש לציין בדיוק על איזה אחוז מהעיזבון המבקש מוותר וכמו כן לטובת מי הוויתור נעשה (למשל לטובת ילד או אח/ות של מגיש הבקשה), זאת לצד פרמטרים נוספים ופרטים אישיים הנדרשים להשלמת ההליך. במקרים חריגים ומיוחדים, למשל של ויתור בחוסר תום לב או הברחת נכסים מנושים, בית המשפט יכול לסרב לבקשת ויתור על ירושה או לבטלה בדיעבד.
מכיוון שמדובר על הליך משפטי רשמי וגם בשל המורכבות הפוטנציאלית של בקשות הסתלקות מירושה, כדי שהכל יתנהל בצורה אופטימאלית יש להיעזר בעו"ד מומחה לירושות שגם חותם על תצהיר ההסתלקות מהירושה ומוודא שכל המסמכים הנדרשים מצורפים לבקשה. כמובן שחשוב מאוד לבצע מהלכים כאלו בשקיפות ותוך יידוע יתר היורשים, בעיקר כאשר מדובר על בני משפחה קרובים.
אם מדובר על מקרה של הסתלקות קטין מעיזבון או של אדם המוגדר "פסול דין", התהליך מחייב אישור בית משפט ולא רק את אישור רשם הירושות. כמו כן אי אפשר להגדיר שההסתלקות של יורש מהעיזבון מותנית בקיומו של תנאי מסוים.
ויתור חלקי או מלא של החלק בירושה
מסיבות כאלו ואחרות, יורש מוגדר יכול לבחור לוותר על חלק מוגדר מהעיזבון המגיע לו (שוב, לפי צוואה או לפי צו ירושה) וכמו כן הוא יכול להחליט שהוא מוותר על כל חלקו בירושה. ההסתלקות יכולה להיות ספציפית לטובת אדם מוגדר או יחסית לטובת חלוקה יחסית של חלקו בעיזבון בין כל היורשים. נציין כי מותר לבצע הסתלקות ספציפית מירושה רק לטובת בן/בת זוג, ילדיו של היורש או אחיו/אחיותיו.
אדם שוויתר על ירושה, ייחשב רשמית ומשפטית כמי שמעולם לא היה יורש (של כל או של החלק שוויתר עליו מתוך העיזבון), הן מבחינת זכויות והן מבחינת חובות של יורש.
מצבים בהם יורשים בוחרים לוותר על ירושה
כאמור, יש מקרים שונים בהם יורשים בוחרים לוותר על חלקם בעיזבון המגיע להם. לפניכם כמה דוגמאות פוטנציאליות למצבים בהם יורשים יבחרו להסתלק מעיזבון או מחלקו:
- ויתור על ירושה כדי להימנע מאירוע מס – למשל הימנעות מתשלום מס שבח מקרקעין על קבלה בירושה של זכויות בקרקע או בנכס.
- ויתור על ירושה כדי להימנע מהדרישה להחזיר את חובות המוריש.
- הסתלקות מירושה כדי למנוע מימוש הנכסים ע"י נושים של היורש / המנוח.
- ויתור על חלק בירושה כדי להעבירו ליורש אחר- בן/בת זוג, ילדים או אחים.
- ויתור על ירושה כדי להימנע ממילוי תנאי המוגדר עבור אותו יורש בצוואת המנוח.
- הסתלקות מירושה כחלק מסכסוך משפחתי או בינאישי בין המנוח ליורש.