צור קשר
ייעוץ משפטי אישי 24/7

מהו מס עקיף?

במיסוי יש מגוון רחב של סוגי מס וסיווגים שונים ומשונים להיבטי מיסוי, אך אחד הסיווגים המרכזיים והחשובים ביותר להבנה הוא מס עקיף לעומת מס ישיר. להבדל בין מיסוי עקיף וישיר יש משמעות על החיים של כל אחד מאיתנו בתור אזרחי מדינה ישראל, כמו גם על עסקים, יש להבדל זה חשיבות רבה לכלל הפעילות הכלכלית והפיננסית במשק הישראלי. נסביר באופן ברור ושימושי מהו מס עקיף, מה המשמעות שלו, ניכנס לנושא של עבירות מיסוי עקיף ועוד נקודות חשובות.

ההגדרה של מס עקיף

מס עקיף הוא מס הנגבה על ידי ישות כלשהי (חנות, יצרן, ספק, מוכר וכו') בשרשרת האספקה של מוצר או שירות והוא נגבה כחלק ממחירו של המוצר או השירות. בהמשך אותו מס עקיף מועבר לרשות המיסים ולמדינה. נקודה מהותית לגבי מיסוי עקיף היא שהמס עצמו משוקלל בתוך מחיר המוצר או השירות הנרכש ע"י הלקוח – כך הלקוח משלם למעשה את המס בכך שהוא משלם יותר על מחיר הבסיס של מוצר או שירות. מס עקיף נגבה באופן כללי ו"אוטומטי", בלי קשר לעסקה המבוצעת ובלי קשר לנתונים הפיננסיים של משלם המס. 

לעומת מס עקיף, מס ישיר הוא מס הנגבה ישירות על ידי הממשלה (באמצעות רשות המיסים) וכמו כן הוא מוטל ישירות על הכנסה או הון של משלם המס – ככזה, מס ישיר מותאם לנתונים פיננסיים ספציפיים ואמיתיים של הנישום. לדוגמא, מס הכנסה, מס רווחי הון ומס חברות הם מיסים ישירים הגדלים בשיעורם ובסכומם ככל שההכנסה גדלה. 

הרעיון הבסיסי של מס עקיף היא שהוא תלוי צריכה ואינו פרסונאלי. קרי, היקף המיסוי העקיף גדל בהתאם לגידול הפעילות הכלכלית בשוק וככל שאדם או גוף צורכים יותר כך הם ישלמו יותר מיסים עקיפים והמדינה תגדיל את הכנסותיה ממיסוי. בפועל, כמעט בכל המקרים המס העקיף "מגולגל" אל הצרכנים עצמם, מה שיוצר מצב בו אמנם השכבות החזקות משלמות יותר מיסים עקיפים כי הם צורכים יותר, אך דווקא השכבות החלשות נפגעות כלכלית ומשלמות את המחיר הכלכלי של מיסוי עקיף אחיד. אין בכך כדי לומר מה נכון או צודק יותר מבחינת מערכת מס ממשלתית, רק תיאור מצב. 

מיסים עקיפים בישראל

  • מע"מ: מס ערך מוסף, כיום עומד על שיעור של 17% ממחיר מוצר/שירות ונגבה על כל עסקה החייבת במע"מ – מלקוחות פרטיים ועסקיים כאחד (עסקים מרמה של עוסק מורשה רשאים לקזז את המע"מ ששילמו מול המע"מ שגבו). רוב המוצרים והשירותים חייבים במע"מ ויש כאלו הזכאים לפטור (למשל פירות וירקות).
  • מכס: מס המוטל על סחורות היוצאות ונכנסות למדינה, כאשר יש שיעורי מכס ספציפיים לקטגוריות מוגדרות של סחורות.
  • מס קניה: מס עקיף הנגבה על חלק מהמוצרים הנמכרים בישראל, עם שיעורי מס קנייה ספציפיים לקטגוריות מוצרים מוגדרות, למשל מוצרים המיוצרים בחו"ל או בישראל, מוצרי טבק, מוצרי אלכוהול, מזון מיובא וכו'. כך למשל, רכב חדש בישראל יקר כל כך "הודות" למס קנייה גבוה במיוחד. 
  • מס בלו על דלק: מיסוי עקיף הנכלל בתוך מחירו של כל ליטר דלק. למעשה, בישראל רוב מחיר הדלק לתחבורה הוא מס הבלו. 

עבירות מס בהקשר למיסוי עקיף

יש מיסים עקיפים שעקרונית יותר קשה לבצע לגביהם עבירות מס, כמו למשל מס הבלו על הדלק או מס הקנייה על רכבים, מוצרי אלכוהול וטבק וכן הלאה. מכאן, שעבירות מיסים עקיפים נוגעות לרוב למע"מ ובמידה פחותה למכס. 

עבירות מע"מ כוללות למשל אי דיווח מע"מ, ניפוח הוצאות מע"מ על בסיס חשבוניות פיקטיביות או קיזוז הוצאות לא מותרות, אי גביית מע"מ על הכנסות עסקיות (למשל תשלום במזומן שאינו מדווח במלואו או בכלל) וכדומה. עבירות מע"מ יכולות להיות מסווגות כטכניות – אם למשל נבעו מטעות רישום או דיווח – ואז קל יחסית לתקן את המצב ולסגור את התיק. אך הן גם יכולות להיות מסווגות כמהותיות ולגרור הליך פלילי עם פוטנציאל למאסר בפועל ותשלום קנסות כבדים.

עבירות מכס מערבות לרוב גורם עסקי או פרטי אשר מנסה להכניס לישראל סחורות מבלי להצהיר עליהן ובלי לשלם עליהן את המכס המוגדר. 

ביקורת כלכלית על מיסוי עקיף

לסיום, נציין כמה ביקורות המושמעות מעת לעת ע"י כלכלנים לגבי מיסוי עקיף – גם מהזרם הימני וגם מהזרם השמאלי של הכלכלה. 

ראשית, יש הטוענים שמס עקיף הוא במהותו מס רגרסיבי אשר פוגע בשכבות חלשות (כפי שהזכרנו כבר) וכי יש משהו לא צודק בכך שאדם עם הכנסה נמוכה ישלם את אותו שיעור מס כמו אדם בעל הכנסה גבוהה בהרבה, על אותו מוצר – כך שנטל המס גבוה יותר על השכבות החלשות ומקל על השכבות החזקות (בניגוד מוחלט למס פרוגרסיבי וישיר כמו מס הכנסה).

בנוסף, מושמעות לעיתים טענות כי מיסוי עקיף הוא כלי שרת בידי ממשלות לקדם קווי מדיניות לא יעילים או אשר מפלים לרעה מגזר אחד לעומת מגזרים אחרים וכי מיסים עקיפים מובילים לשווקים בלתי יעילים ומפריעים למחירים להגיע לרמת האיזון הנכונה.

דילוג לתוכן