דיני הסגרה

כמו בתחומים רבים במציאות הגלובלית של היום, מציאות של חיבורים, העברת מידע ושיתופי פעולה בין מדינות העולם, גם בתחום המשפט ואכיפת החוק יש היום הרבה יותר חיבורים בין מדינת שונות. דיני ההסגרה והסכמי הסגרה בין מדינתיים הם מרכיב מהותי בשיתופי פעולה בינלאומיים אלו וכלי מהותי בכך שאנשים שעברו עבירה מחוץ למדינת מגוריהם לא יחמקו מעונש.

דיני הסגרה הם תחום משפטי רלוונטי גם לישראלים שנעצרו בחו"ל ומבקשים להסגירם לישראל לצורך ריצוי עונש או הליך משפטי וכמובן שגם במקרים ההפוכים, בהם ישראלים נעצרים בישראל לבקשת מדינה אחרת ובגין פשעים שבוצעו בחו"ל, כדי להסגירם לאותה מדינה זרה לצורך חקירה, משפט וריצוי עונש. הנושא היום יותר מוסדר ונפוץ מאשר בעבר, באופן דומה לכך שמשמעותית קשה יותר להעלים נכסים והכנסות בחו"ל, כך קשה יותר לחמוק מרשויות החוק והמשפט "רק" ע"י מעבר למדינה אחרת.

מהותם של דיני והסכמי ההסגרה

דיני הסגרה נוגעים למכלול התהליכים והמקרים בהם אדם מוסגר ממדינה אחת למדינה אחרת, כאשר תהליכים אלו מבוצעים הלכה למעשה תחת התקוף של הסכמי הסגרה בין המדינות השונות. בפועל וברוב מוחלט של המקרים, אי אפשר להסגיר אדם ממדינה אחת למדינה שנייה אם אין בין הצדדים הסכם הסגרה תקף – כאשר היום הסכמים אלו הופכים יותר מקיפים וכוללים יותר ויותר מדינות בכל שנה.

הסכם הסגרה (אמנת הסגרה) נחתם בין שתי מדינות או בין מדינה לבין "גוש" מדינות כמו האיחוד האירופי, כאשר ההסכם מגדיר את שיתוף הפעולה בהליכי מלחמה בפשיעה ואיתור נאשמים בעבירות פליליות שונות. הסכמים אלו מופעלים למשל במקרה בו אדם ביצע פשע במדינה כלשהי, אך ברח למדינה אחרת כדי לחמוק מתפיסה או ענישה.

נציין כי מדינת ישראל חתומה על אמנות הסגרה שונות ומול מדינות רבות, כולל אמנת ההסגרה של המועצה האירופית הכוללת מעל 40 מדינות אירופיות וכמו כן לישראל הסכמי הסגרה ספציפיים עם ארה"ב, קנדה, דרום אפריקה, בריטניה, פיג'י, אוסטרליה, ברזיל, הודו ומדינת אסוואטיני באפריקה (לשעבר סוואזילנד). כך שיש גם מדינות רבות שאיתן אין לישראל הסכמי הסגרה. זאת גם כי ישראל לא רוצה לחתום על הסכמים כאלו עם מדינות שבהן מערכת המשפט שונה מהותית מזו הנהוגה בישראל או שבהן מונהג שלטון שאינו דמוקרטי וכמו כן כי ישראל מעדיפה באופן כללי שאזרחיה יישפטו וירצו עונשי מאסר בשטחה.

מגבלות על הסגרת אדם מישראל למדינה זרה

למרות ולצד קיומן של הסכמי הסגרה בין ישראל למדינות שונות בעולם, החוק הישראלי לגבי דיני הסגרה קובע גם הגבלות והגדרות לגבי קיום הליך הסגרה, אלו כוללות למשל:

• העבירה הרלוונטית היא בחומרת ענישה בישראל של לפחות שנת מאסר אחת – לו בוצעה בישראל.
• אם מבקשים להסגיר אזרח ישראלי, בקשת ההסגרה היא לטובת העמדה לדין במדינה זרה וגם נדרשת התחייבות של המדינה הזרה שאליה מוסגר האזרח הישראלי שזו תחזיר את הנאשם לישראל לריצוי עונש – למרות שניתן גם לוותר על זכות אחרונה זו.
• לא תבוצע הסגרה אם מדובר על עבירות שבוצעו בתוקף תפקיד במערכות הבטחון של ישראל.
• לא תבוצע הסגרה אם אותו אדם כבר נשפט על אותה עבירה וריצה עונש בישראל.
• אדם לא יוסגר מישראל למדינה זרה אם מדובר על בקשת הסגרה בגין פשעים פוליטיים, על רקע דתי/גזעי, אם נשקפת סכנה לחייו של האדם או אם ההסגרה תפגע בביטחון או באינטרסים של מדינת ישראל.

דיני הסגרה ועורך דין פלילי

תיקים העוסקים בדיני הסגרה מצריכים מעורבות של עורך דין פלילי עם התמחות ספציפית בתחום זה. כמו כן, להצלחת המקרה ומתן השירות המשפטי האופטימאלי עבור ישראלים המעורבים בתיקי הסגרה, למשל ישראלים העצורים בחו"ל ומבוקשים להיות מוסגרים לישראל או ישראלים עצורים בישראל המבוקשים להסגרה למדינה זרה, חשוב לקבל ייצוג וליווי של עו"ד פלילי ישראלי עם התמחות בדיני הסגרה ובמשפט הבינלאומי. זה בעיקר נכון כאשר האדם עצור בחו"ל וזקוק לתמיכה וליווי בשפה שהוא מכיר ועם היכרות עם כל צדדי החוק והמקרה.