עבירות מיסים באינטרנט

ככל שהמסחר האינטרנטי גדל למימדים עצומים לאורך השנים האחרונות, כך גם גדל החשש של מדינות מהשימוש במרחב הדיגיטלי והגלובלי הזה להימנעות מתשלום מס וביצוע עבירות מס שונות ומשונות. לצד היבטים חשובים הנוגעים למיסוי של תאגידי אינטרנט ענקיים דוגמת גוגל ופייסבוק, הנושא של עבירות מיסים באינטרנט קצת נדחק לשוליים לעיתים – מגמה הצפויה להשתנות לאור האימפקט הגבוה של מסחר דיגיטלי על כלכלת ישראל.

המרחב האינטרנטי הדיגיטלי מקל על עסקים רבים, כמו גם על אנשים פרטיים, לפעול ומאפשר לבצע אינספור פעולת סחר, בתוך המדינה ומחוצה לה, ללא הצורך להקים ולהחזיק עסק פיזי כפי שהיה לאורך רוב ההיסטוריה. מצב זה בדיוק ועצם הווירטואליות של המרחב האינטרנטי, הוא שהופך את התחום למועד לעבירות מיסים ולניסיונות – חלקם בגדר תכנון מס מותר וחלקם לחלוטין בגדר עבירות מס – לצמצם את חבות המס של עסקים אינטרנטיים.

יש לציין כי יחד עם התפתחויות טכנולוגיות וצרכניות אשר מאפשרות לעסקים ולאנשים פרטיים לפעול באינטרנט בהיקפים גדלים וביתר יעילות, כך גם התפתחויות בטכנולוגיות מידע וברגולציה מאפשרות למדינה לפקח על התחום ולבצע הערכות מס מדויקות ואמינות יותר. למרות זאת ובמידה מסוימת, עבור אנשים פרטיים, התחום של מיסוי פעילויות מסחר דיגיטלי עדיין פרוץ יחסית והאכיפה לא משמעותית מאוד עקב מגבלות תקציב וכוח אדם של רשות המיסים, כמו גם רגולציה שלא תמיד עומדת בקצב השינויים האינטרנטיים – כמובן שאין בכך המלצה להעלים מס או לבצע עבירת מיסים בהקשר למסחר אינטרנטי.

מה גבול המיסים? נקודה לגבי מסחר אינטרנטי וגבולות גיאוגרפיים

נקודה חשובה לגבי עבירות מיסים באינטרנט נוגעת כמובן לעניין הגבולות הגיאוגרפיים והמדיניים, כי מן הסתם שמסחר אינטרנטי מאפשר מסחר גלובלי בקלות רבה יותר מכל זמן אחר בעבר. רבות מעבירות המס הקשורות לפעילות עסקית/פיננסית באינטרנט קשורות למיקום הגיאוגרפי בו בוצעו העסקאות. כך, אדם פרטי הסוחר מביתו באמזון או באיביי (מוכר דברים בפלטפורמות אלו), יכול לנסות להימנע מדיווח על הכנסות אלו כדי להימנע מתשלום מס – מתוך טיעון כי מקור ההכנסות בחו"ל והוא מעולם לא ניהל פעילות עסקית בישראל – במקרה של סוחרים במודל הפופולארי של דרופשיפינג ("סוג של" תיווך בין המוכר לקונה בחו"ל). זו כמובן טענה שגויה ובלתי קבילה ואותו אדם כן חייב בתשלום מס על הכנסות אלו מחו"ל.

בישראל נהוגה שיטת מס משולבת, המשלבת בין מיסוי פרסונאלי לבין מיסוי טריטוריאלי. המשמעות בפועל היא שהמדינה יכולה לגבות מס נכון ואמיתי ביתר קלות ובלי "ליפול למלכודות" כמו הטיעון הפוטנציאלי שהעלנו לעיל. 

אם נחזור לדוגמא שהעלינו כאן: שיטת המיסוי בישראל מחייבת את אותו אדם פרטי הסוחר באמזון או איביי לדווח על כל הכנסותיו מפלטפורמות דיגיטליות אלו וכמו כן מחייבת אותו בתשלום מס על הכנסות אלו, אם כך תיקבע שומת המס שלו. זאת כי הפעילות העסקית עצמה בוצעה בפועל מישראל וגם כי (ברוב המקרים), מדובר על סוחרים פרטיים שהם תושבי ישראל ולכן מחויבים בתשלום מס על הכנסותיהם. 

כל זה נכון ברמה העקרונית גם לגבי עסקים רשומים וחברות המבצעים פעילות מסחר אלקטרוני באינטרנט, אלו גם אלו מחויבים בדיווח מלא לרשות המיסים ותשלום מס אמת בהתאם לשומה שתיקבע להם.

סוגי מס המעורבים בעבירות מס באינטרנט

מערכת המס הישראלית כוללת מגוון סוגי מיסים, אך לא כולם רלוונטיים לנושא של עבירות מיסים באינטרנט. אלו סוגי המס העיקריים שניתן לראות לגביהם תיקי עבירות מס, חקירות מס או בירורים מול רשות המיסים בהקשר לפעילות אינטרנטית:

• מכס: מס הנוגע לסחורות העוברות בין מדינות – במקרה זה סחורות היוצאות או נכנסות לישראל דרך עסקאות מסחר אינטרנטי. 
• מס הכנסה: מס המוטל על אנשים פרטיים בהתאם לסך ההכנסות שלהם. מקרים רבים של עבירות מיסים באינטרנט נוגעות למס הכנסה, בהקשר לפעילות מסחר אלקטרוני של אנשים פרטיים שלא מעבירים דיווח הכנסות מלא לרשות המיסים.
• מע"מ: עבירות מס הקשורות למס ערך מוסף בהקשר לעסקאות אינטרנטיות – אי גבייה או תשלום של מע"מ במסגרת עסקה חייבת במע"מ, השמטת הכנסות מדיווח המע"מ או לחלופין ניפוח הוצאות מע"מ.
• מס חברות: בדומה למס הכנסה, רק שמס זה מוטל על חברות ותאגידים. עבירות מס באינטרנט לגבי מס חברות נוגעות לאי דיווח על הכנסות, דיווח שגוי, ניפוח הוצאות, חשבוניות פיקטיביות וכן הלאה.

לסיכום:  המרחב האינטרנט מאפשר לעסקים ולאנשים פרטיים הזדמנויות עסקיות מדהימות ודינמיות, אך מבחינת המדינה עצמה זהו גם פתח לפרצות מס ולביצוע עבירות מיסים. לכן הרגולציה בתחום מתעדכנת ומתפתחת יחסית מהר. על סוחרים פרטיים באמזון, איביי ושאר פלטפורמות eCommerce להכיר את חוקי המס המתאימים, להתעדכן בנושא ולפעול במסגרת החוק והגדרות רשות המיסים.