בר רפאלי – פרשת המיסים
בר רפאלי היא ללא ספק אחת הדמויות המוכרות שיצאו מישראל בשנים האחרונות, "סלב" במלוא מובן המילה, הן בישראל והן ברחבי העולם. בשנים האחרונות לצד כיכוב בקמפיינים וברמות הגבוהות ביותר של עולם האופנה והדוגמנות, שומעים יותר ויותר על ההסתבכות של רפאלי בפרשת העלמת מס מהותית. פרשת המיסים של בר רפאלי נגררת כבר שנים וכוללת בפועל כמה פרשות שונות המתלכדות לתיק אחד, כאשר בראשית שנת 2019 נראה כי רשות המיסים והפרקליטות מתקרבות להגשת מסקנות ואולי אפילו כתב אישום.
עו"ד בועז ראובן – 05.01.2019
העובדה שבר רפאלי היא דמות ציבורית מוכרת מאוד ובעלת פרופיל תקשורתי ומסחרי כה גבוה היא שהופכת את פרשת העלמת המס שלה למעניינת וחשובה לתחום עבירות המס. לא מדובר במקרה של רכילות על סלבריטאים אלא מקרה בוחן מעניין ורלוונטי לעוסקים בתחום המיסוי ולציבור הישראלי בכללותו מבחינת טיפול הרשויות במקרה כגון זה – גם כאשר החשד הוא כנגד דמות מוכרת.
פרשת המיסים של בר רפאלי, כפי שנסביר בפירוט מיד, היא פרי חריקה מתמשכת ומורכבת שניהלה רשות המיסים במשך כמה שנים, פרשה חובקת עולם ועם מורכבויות משפטיות וכלכליות ההופכות את ה"סיפור" כולו למעניין הרבה יותר. בתחילת ינואר 2019, הפרקליטות הגישה טיוטת כתב אישום הנוגעת לדיווחם כוזבים והעלמת מס, בהיקף של מיליוני שקלים, כאשר העבירות בוצעו לכאורה ע"י בר רפאלי עצמה, בסיוע של אמה ציפי רפאלי, אביה רפי רפאלי וגורמים מקורבים נוספים.
עיקר החשדות נגד בר רפאלי
צירוף של כמה עבירות מס שבוצעו לכאורה ע"י בר רפאלי התגבשו לכדי החשד המרכזי בתיק המיסוי כנגדה. החשד הוא שרפאלי העלימה מס בסכום כולל של מעל 8 מיליון שקל, בעיקר דרך מהלכים שנועדו להציג מצג (שווא לטענת רשות המיסים) כי רפאלי אינה תושבת ישראל כמוגדר בחוק ולכן לא הייתה חייבת לשלם מס על הכנסות אלו שמקורן בחו"ל. פרשת המיסים נוגעת בעיקר לשנים 2009-2012.
מרבית ההכנסות הבלתי מדווחות של רפאלי התקבלו בחברות הרשומות על שמה, אך במיקומים שונים בחו"ל. רפאלי לא דיווחה לרשות המיסים כיאות וכנדרש על כל הכנסותיה וזו עבירת מס שמהותה העלמת מס. לפי החשד וכנראה גם לפי ממצאי החקירה, רפאלי ומשפחתה גם העלימו הכנסות של מיליוני שקלים וגם שהדוגמנית העבירה לרשויות דיווחים כוזבים לגבי מגוריה בישראל דרך רישום חוזי שכירות על שם בני משפחה ופרקטיקות נוספות.
- אי תשלום מס על הכנסות מחו"ל למרות שהנישומה עונה להגדרות של תושבת ישראל.
- דיווח כוזב והסתרת העובדה שרפאלי ענתה להגדרה של "תושבת ישראל" לצרכי מיסוי.
- אי תשלום מס על הטבות ו"הנחות סלב" שקיבלה ואשר יש להן ערך פיננסי וחובת דיווח כהכנסות.
העלמת המס
פרשת המיסים של בר רפאלי כוללת מרכיב משמעותי של העלמת מס, או יותר נכון אי תשלום מס אמת. לפי רשות המיסים, רפאלי לא שילמה מס בסכום של מעל 8 מיליון ש"ח, בגין הכנסות של עשרות מיליוני שקלים שמקורן בפעילות דוגמנות ופעילות עסקית אחרת בחו"ל. רפאלי דיווחה על ההכנסות אך טענה שבשנים המדוברות לא הייתה תושבת ישראל ולכן אינה חייבת בתשלום מס, כי מקור הכסף מחו"ל. רוב הכסף התקבל בחברות על שם רפאלי במדינות שונות בעולם, לכן שיעור המיסוי על ההכנסות אמור היה להיות בשיעורים של 25%-29%.
חשדות נוספים לגבי העלמת מס בישראל נוגעות למהלכים להתחמקות ממס על עמלות סוכן שקיבלה ציפי רפאלי (אמה של הדוגמנית והסוכנת שלה) ואשר עברו מסלול פיננסי בחו"ל כדי להסוות שמדובר בפועל על הכנסות של האם. כמו כן, מרכיב נוסף בפרשת המיסים של רפאלי כולל חשד להתחמקות מתשלום מס אמת על הכנסות בישראל בסכום של 3.1 מיליון ש"ח (בשנים 2010-2014) – הנחות וטובות הנאה מגופים מסחריים שקיבלה רפאלי ואשר לפי הגדרות החוק נחשבות הכנסה חייבת בדיווח.
הסתרת הקשר לישראל ואת היותה תושבת ישראל
רשות המיסים בישראל פועלת לפי מיסוי פרסונאלי שמשמעותו שאדם המוגדר תושב ישראל לפי פרמטרים ברורים ומפורטים חייב בתשלום מס בישראל גם על הכנסות שמקורן בחו"ל. לעומת זאת, אדם הנמצא בישראל מעת לעת אך לא מספיק כדי להיחשב תושב, יוגדר תושב חוץ ולכן המיסוי עליו יחול רק לגבי עבודות והכנסות בישראל.
רשות המיסים קובעת האם אדם עונה לתנאי ההגדרה של "תושב ישראל" לפי כמה מבחנים אפשריים:
- האם האדם שהה בישראל 183 ימים ומעלה במהלך שנת מס אחת. לאו דווקא ברציפות כמובן.
- תושב ישראל הוא מי ששהה בישראל 30 יום ומעלה ובחישוב כולל סך השהות בישראל בשנת המס הרלוונטית ובשנתיים קודם לכן עמדה על לפחות 425 ימים.
- לצד מבחן הימים לצורך הגדרת התושבות, רשות המיסים בודקת גם "זיקה כלכלית" לישראל, בעיקר מבחינת נכסים, חשבונות פיננסיים, מגורי בני משפחה קרובים בישראל וכיוצא באלו.
בעוד שרפאלי טוענת (גם בחקירותיה בנוגע לפרשת העלמת המס וגם בהליך אזרחי פעיל הנוגע לסוגיית התושבות שלה) שבשנים המדוברות לא הייתה תושבת ישראל, רשות המיסים מתבססת על נתונים המראים כי דוגמנית העל דווקא כן עמדה במבחני התושבות ולכן חייבת בתשלום מס גבוה יותר.
החשדות נגד רפאלי כוללים למשל רישום חוזי שכירות על דירות על שם בני משפחתה, למרות שבפועל היא עצמה זו שהתגוררה בנכסים אלו. כמו כן הרשות מתבססת על רכישות של דירות ונכסים אחרים ע"י רפאלי בשנים המדוברות ורישום הבעלות על בני משפחה ואנשים אחרים כיד להסוות את זיקתה הכלכלית לישראל – מכלול פעילויות המראות כי בפועל רפאלי אכן הייתה תושבת ישראל וניסתה להסוות זאת באמצעים בלתי כשרים.
פוטנציאל הענישה כנגד בר רפאלי
מבחינת החוק היבש, העבירות המיוחסות לבר רפאלי עשויות לגרור עונש מאסר בפועל של עד 7 שנים, במקרה של הרשעה בהליך פלילי. אך הסיכוי שזה אכן יקרה נמוך מאוד ואולי אפילו בלתי אפשרי במקרה זה. אפשרות ענישה אחרת אם הפרשה תגיע לכתב אישום ממשי ולהליך פלילי בגין עבירות מס היא הטלת קנסות כספיים גבוהים מאוד על בר רפאלי ואימה ציפי רפאלי, קנסות של מיליוני שקלים.
בפועל, אם ההליכים המשפטיים והחקירתיים אכן יובילו להמלצה להגשת כתב אישם פלילי כנגד רפאלי, גבוהים הסיכויים שהדוגמנית ועורכי דינה יבחרו בהליך הכופר על פני ניהול קרב משפטי ופלילי אם סיכון ענישה מהותי. הליך הכופר מאפשר לעברייני מס להודות בעבירות ולשלם כופר כספי כדי למנוע הליך פלילי ורישום פלילי כלשהו – כאשר במקרה להלן הכופר צפוי להיות בסכום של מיליוני שקלים.
חשוב לומר כי נכון לתחילת 2019, הפרשה עדיין בחקירה וכמו כן מתקיים הליך משפטי אזרחי לקביעה האם רפאלי הייתה או לא הייתה תושבת ישראל בשנים הרלוונטיות – כך שכלל לא בטוח שיוגש כתב אישום וייתכן שהפרשה תסתיים בפועל ללא משמעויות משפטיות עבור בר רפאלי אך כמובן עם השלכות רבות על הוצאות משפטיות, פגיעה תעסוקתית בגלל החקירות ופגיעה במוניטין.