עתירות מנהליות
בעולם המשפטי יש סוגים שונים של עתירות לבתי המשפט, כולל עתירות מיוחדות המיועדות לדון בבקשות של ביטול, בחינה או שינוי של החלטות אשר התקבלו במוסדות הציבוריים והממשלתיים של מדינת ישראל. זוהי העתירה המנהלית שעליה נסביר כאן היום – הדרך המשפטית של גופים ואזרחים לבקש לבטל או לשנות החלטות של גופים שלטוניים וציבוריים מסוימים. עו"ד בועז ראובן מסביר אודות עתירות מנהליות ונותן את כל הפרטים החשובים שיש להכיר.
Image by Racool_studio on Freepik
מה זו עתירה מנהלית?
הליך העתירה המנהלית מיועד לאפשר לציבור לתקוף, לבקש לבחון, לשנות או לבטל החלטות של גופים ציבוריים וממשלתיים בבית משפט ייעודי למטרה זו ובצורה מסודרת ומחייבת משפטית. עתירות מנהליות לא מאפשרות לתקוף או לעתור כנגד כל החלטה ציבורית או ממשלתית, אלא אלו עתירות השמורות רק לגבי החלטות של גופים ציבוריים וממשלתיים מסוימים המוגדרים בחוק הפרטני לנושא זה ורק לגבי נושאים ספציפיים.
באופן כללי, עתירות מנהליות נוגעות למכלול רחב מאוד של תחומי חיים המשפיעים על כולנו כאזרחי מדינת ישראל, בשלל היבטים וצורות. כך, למרות שכאמור אפשר להגיש לבית משפט העוסק בתחום משפט מנהלי רק עתירות לגבי נושאים מסוימים ולגבי החלטות שהתקבלו על ידי גופים ציבוריים הנכללים ברשימה מוגדרת ומסודרת, בפועל זה כולל המון נושאים ועניינים רלוונטיים. עתירה מנהלתית יכולה להיות כנגד החלטה של גוף ממשלתי בנודע לאדם מסוים והיא כמובן יכולה גם להיות כנגד החלטה של גוף ציבורי אשר נוגעת לציבור אזרחים רחב.
תולדה של ייעול תהליכים ופיזור עומס משפטי
בעבר רק בית המשפט העליון, בתור בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) היה רשאי לעסוק בנושאים מנהליים שבהם הציבור היה יכול לתקוף החלטות ציבוריות וממשלתיות. אך כיד לייעל את התהליך, לפזר את העומס הרב על בג"צ ולאפשר לציבור יותר פיקוח ומעורבות למול החלטות שלטוניות, בשנת 2000 חוקקה הכנסת חוק ספציפי לגבי בתי משפט העוסקים בעניינים מנהליים. החוק אומר את מה שהיום הפך למציאות מוחלטת, שגם בתי המשפט המחוזיים יוסמכו בתור בתי משפט מנהליים ויוכלו לדון בעתירות מנהליות.
יש לציין כי בעתירות המנהליות הללו ואשר נידונות בבתי המשפט המחוזיים עוסקים רק שופטים מחוזיים מסוימים אשר הוסמכו והוגדרו לסוג עתירות אלו וגם סדר הדין בעתירה מנהלית שונה לעומת סוגים שונים של עתירות לבית המשפט המחוזי.
בדיונים המשפטיים בנוגע לעתירות מסוג זה, יושב לרוב שופט מחוזי אחד, אך אפשר בהחלטת נשיא של בית המשפט המחוזי הספציפי או סגנו ליצור דיון משפטי למול 3 שופטים.
credits: iStock.com/serggn
נושאים שאפשר להגיש לגביהם עתירה מנהלית
כאמור, אי אפשר להגיש עתירה שכזו כנגד כל החלטה ו/או כנגד כל גוף ציבורי וממשלתי, אלא רק נגד גופים ציבורי / שלטוני אשר מוגדר ברשימה במסגרת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. אם הגוף לא נמצא ברשימה הזו, אי אפשר להגיש נגדו עתירה מנהלית – את זה חשוב להבין מראש!
בנוסף, אפשר להגיש עתירות מנהלתיות רק לגבי נושאים ועניינים מסוימים שגם הם מוגדרים בחוק הישראלי. כפי שאפשר יהיה לראות מיד מהרשימה הכללית שנפרט כאן, מדובר על מגוון נושאים אשר נוגעים למכלול היבטי חיים במדינת ישראל. יש סה"כ 62 היבטים ונושאים שאפשר להגיש לגביהם עתירה מנהלית, אלו דוגמאות מובילות ויחסית נפוצות:
- החלטות של גופים ציבוריים לבקשות קבלת מידע לפי חוק חופש מידע.
- החלטות של רשויות ציבוריות – ללא ממשלה או שרים – לגבי נושאי חינוך.
- החלטות ארנונה.
- עתירות מנהליות נגד מכרזים של גופים ציבוריים וממשלתיים.
- החלטות לגבי רישוי עסקים.
- החלטות מסוימות של רשויות תכנון ובנייה.
- החלטות של רשות מתאימה בנוגע לחוק כלי יריה – למשל אחזקת נשק אישי.
- החלטות מסוימות ומתאימות של רשויות מוניציפליות ו/או נושאי משרה מוגדרים ברשויות מקומיות.
- החלטות של רשויות ממשלתיות לגבי עמותות.
- החלטות מסוימות של רשות האוכלוסין וההגירה.
ויש עוד נושאים נוספים, נישתיים ונדירים יותר או פחות, שאפשר להגיש לגביהם עתירות מנהליות כנגד הגופים הציבוריים הנמצאים ברשימה הרלוונטית בחוק.
עילות נפוצות להגשת עתירה מנהלית
כמובן שהכוונה היא לא להגיש עתירה משפטית מנהלית כנגד על החלטה שלא מוצאת חן בעיני אזרח או גוף אזרחי כלשהו, לכן יש כמה עילות נפוצות שבגינן מגישים אזרחים וגופים אזרחיים עתירות מנהליות כנגד החלטות ציבוריות וממשלתיות. אלו העילות הנפוצות:
- קבלת ההחלטה התבססה על שיקולים בלתי ענייניים או אפילו על מערך שיקולים פסול.
- ההחלטה המסוימת שנגדה עותרים יוצרת פגיעה בזכויות אזרחיות בסיסיות ומוגנות, יוצרת אפליה לא חוקית וכדומה.
- ההחלטה התקבלה באופן פגום מבחינת סמכות הרשות שקיבלה אותה – למשל רשות ממשלתית שהוציאה החלטה רשמית למרות שעל פניו משפטית אין לה סמכות לקבל אותה.
- חוסר סבירות קיצוני וזועק לגבי ההחלטה שנגדה מוגשת עתירה – למשל פגיעה מהותית בציבור או באינטרסים הציבוריים, החלטות פוגעניות, פסולות וכיוצא באלו.
התהליך ומהמסמכים להגשת עתירה מנהלית
מכיוון שמדובר על הליך משפטי ספציפי ומוגדר עם סדר דין מסוים, יש גם תהליך נדרש ומסמכים שחייבים להיות מוגשים יחד עם כל עתירה. אלו כוללים בנייה והגשה של כתב עתירה עם כל הפרטים הרלוונטיים, נימוקים לעתירה, תיאורים, פירוט מה העתירה מבקשת להשיג וכן הלאה.
בנוסף, יש לצרף לעתירה תצהיר מטעם הגורם העותר – שהוא מעין תקציר המקרה ומהות העתירה והעובדות, מסמך ייפוי כוח למשרד עורך הדין המייצג את העותר מול בית המשפט וכמובן שיש לצרף לעתירה מסמכים, אישורים, חוות דעת מקצועיות ומשפטיות וכל מה שצריך כדי לתמוך בעתירה בהליך המשפטי.
כמה עולה להגיש עתירה מנהלית?
סדרי הדין של עתירות מנהליות שונה מסדרי הדין של הליכים משפטיים אחרים, כאשר בנוסף לרוב מדובר על עתירות מורכבות וסבוכות משפטית, מקצועית וציבורית. לכן יש להבין כי עלות הגשת עתירה מנהלית היא עקרונית יחסית גבוהה, למשל כי יש המון עבודת הכנה משפטית לבצע וזה מעלה את עלות שכר הטרחה. כמו כן, אם בית המשפט פוסק כי עתירה היא פסולה, לא מבוססת ואף "קטנונית", הוא יכול להחליט שההוצאות המשפטיות כולן נופלות על הגוף או האזרח שהגיש את העתירה.
מעבר לעלות שכ"ט עורכי הדין וכדומה, קיימת אגרה להגשת עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים, בגובה של כ-2,200 ש"ח.
לאור העלויות היחסית גבוהות של עתירות לבית משפט מנהלי, קריטי לעבוד רק עם עו"ד בועז ראובן המנוסה ומקצועי בסוג עתירות זה וכמובן לבחון את התיק לעומק וביסודיות לפני שניגשים בפועל להגשת העתירה לבית המשפט.