עתירות לבית משפט העליון

בית המשפט העליון הוא הגוף השיפוטי הגבוה ביותר במדינת ישראל. הוא מהווה את הערכאה העליונה והגבוהה ביותר של הרשות השופטת וממונה על שמירת החוק, פירושו והחלתו. בית המשפט העליון עוסק, בין היתר, בערעורים על פסקי דין של בתי משפט נמוכים יותר במדרג הערכאות ובבדיקת חוקתיות ותקינות של חוקים שהכנסת מחוקקת (זאת בשבתו כבג"צ).

 

credits: iStock.com/Vladstudioraw

 

עתירות לבית המשפט העליון הן כאמור עתירות לערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במערכת המשפט הישראלית, כך שהן לא משהו שנעשה "כלאחר יד" והן בכל מקרה עתירות מורכבות, לא אחת ארוכות ואשר מחייבות הכנה מדוקדקת והקפדה חסרת פשרות על התהליך ועל הפרטים. עו"ד בועז ראובן, עו"ד מומחה במיסוי, משפט פלילי, משפט בינלאומי ותחומים נוספים ובעל ניסיון מוכח בהגשה וניהול של עתירות לבית המשפט העליון, מסביר אודות הנושא החשוב הזה.

תפקידו של בית המשפט העליון בישראל

למעשה, לבית המשפט העליון, כערכאה השיפוטית העליונה בישראל, כמה תפקידים עיקריים ובהתאם כמה סמכויות שיפוטיות עיקריות. ריכוז הסמכויות והתפקידים הללו גורם לו להיות אלמנט כה חזק, מרכזי ומשמעותי במערכת המשפט הישראלית. אפשר, כדי לפשט מעט את העניין, לחלק את סמכויות בית המשפט העליון לשתי קטגוריות מרכזיות:

 

1. בית משפט עליון לערעורים:

• דן בערעורים על פסקי דין בבתי משפט נמוכים יותר במדרג הערכאות – ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי יהיה דרך עתירת ערעור לעליון, למשל.
• קביעת תקדימים משפטיים המחלחלים ומחייבים כלפי מטה לכל מערכת המשפט הישראלית.
• פירוש חוקים והבהרת סוגיות משפטיות שונות.

 

2. בית משפט גבוה לצדק – בג"ץ

• בחינת חוקתיות של חוקים שהכנסת חוקקה וצווים ממשלתיים שונים.
• דיון בעתירות מנהליות נגד רשויות ממשלתיות ושלטוניות – עיסוק בעתירות נגד המדינה עצמה ונגד גופים ציבוריים למיניהם. בתור בג"ץ, הוא רשאי לעסוק בכל נושא שבית המשפט מזהה בו צורך להגן ולתת סעד משפטי לטובת צדק והגנה על גורמים רלוונטיים, כולל נושאם שאינם נופלים תחת הסמכות של בית דין או בית משפט אחר.
• הגנה על זכויות אזרח וזכויות אדם.

 

תפקידים נוספים של בית המשפט העליון

במסגרת סמכויותיו הכלליות שפורטו לעיל, עוד תפקידים שבהחלט אפשר לומר שיש לבית המשפט העליון כוללים למשל איזון בין רשויות השלטון, שמירה על שלטון החוק במדינה והגנה על עקרונות הדמוקרטיה הישראלית, קביעת עקרונות משפטיים מנחים ליתר המערכת וגם לרשויות שלטוניות.

 

credits: iStock.com/fergregory

 

מהי עתירה לבית המשפט העליון ומטרותיה

עתירה לבית המשפט העליון היא פנייה ישירה לבית המשפט הגבוה ביותר במדינה, בבקשה לבדוק החלטה של רשות מנהלית/שלטונית או של בית משפט מערכאה נמוכה יותר (המחוזי). העתירה מבקשת מבית המשפט לבטל את ההחלטה שנפלה, לשנות אותה או להצהיר שהיא מבוטלת.

מטרותיה:

• שינוי פסק דין של ערכאה נמוכה: עתירת ערעור על החלטה שיפוטית של בית המשפט המחוזי מיועדת לשנות את ההחלטה, למשל להקל או להחמיר בעונש, לשנות גזר דין מאשמה לזיכוי או במקרים חריגים מאוד אפילו להורות על משפט חוזר (סופר נדיר!).

 

• ביטול החלטה: במקרים בהם אדם/גוף סבור כי החלטה של רשות מנהלית פגעה בזכויותיו או זכויות אחרים, הוא יכול להגיש עתירה בבקשה לבטל את ההחלטה.

 

• שינוי החלטה: לעתים, העותר מבקש מבית המשפט לשנות את ההחלטה שנפלה, לרוב במסגרת הליך מנהלי/שלטוני כלשהו, למשל, להפחית את גובה קנס או לשנות את תנאי הרישיון שהמדינה קבעה במכרז וכמו כן להורות למדינה לתקן חוק שהיא חוקקה.

 

• הצהרה על ביטול: עתירה יכולה גם לשמש להצהרה על כך שחוק מסוים או הוראה תקנית הם בטלים ומבוטלים, משום שהם סותרים את חוקי היסוד של ישראל או זכויות אדם יסודיות ואינם חוקתיים.

 

סוגי עתירות לבית המשפט העליון

כאמור, לבית המשפט הגבוה ביותר במערכת המשפט הישראלית יש כמה תפקידים וכמה סמכויות חשובות מאוד, לכן גם מן הסתם יש כמה סוגים שונים של עתירות לבית המשפט העליון. המרכזיות שבהן כוללות:

• עתירה מנהלית: מוגשת נגד החלטה של רשות מנהלית, כגון משרד ממשלתי, עירייה או רשות מקומית, כנגד אדם פרטי או גוף מסוים.

 

• עתירה נגד פסק דין (ערעור): עתירת ערעור נגד פסק דין של בית משפט נמוך יותר, בטענה כי הוא שגוי מבחינה משפטית או כי ההליך לא נוהל כהלכה.

 

• עתירה לגבי חוקתיות: מטרתה הגשתה היא בבקשה לבטל חוק, צו או תקנה שהכנסת או גוף ממשלתי פרסמו בטענה כי אלו סותרים את חוקי היסוד, פוגעים בזכויות וחירויות אזרחיות ו/או פוגעות בזכויות אדם.

 

סוגיות משפטיות נפוצות בעתירות לבית המשפט העליון

• זכויות אדם: כנגד חוקים או צווים המהווים פגיעה בחופש הביטוי, חופש הדת, זכות לקניין, זכות לשוויון ועוד.
• חוקי תכנון ובנייה: למשל סכסוכים הקשורים להיתרי בנייה, תוכניות בניין ערים ועוד.
• מינהל ציבורי: טענות לפגיעה בשיקול דעת מנהלי, חוסר סמכות, הליכים לא תקניים, אי-סבירות (טיעון מורכב ודי נפיץ...) ועוד.
• חוקים פליליים: עתירות נגד חוקים פליליים בטענה לחוסר חוקיות או פגיעה בזכויות אדם.

 

הליך הגשת עתירה לבית המשפט העליון

הליך זה הינו מורכב הדורש הכנה משפטית קפדנית. השלבים העיקריים בהליך הם:

1. הכנת כתב העתירה: עורך הדין מכין כתב עתירה מפורט, המפרט את העובדות הרלוונטיות, את הטענות המשפטיות ואת הבסיס החוקי לעתירה.
2. הגשת העתירה: כתב העתירה מוגש לבית המשפט העליון.
3. תגובת המשיב: המשיב (הרשות המנהלית או האדם שנעתרו נגדו ) מגיש תגובה לכתב העתירה.
4. דיון: בית המשפט קובע מועד לדיון ובמהלך הדיון עצמו הצדדים מציגים את טענותיהם – כמובן שזהו שלב שיכול לקחת המון זמן (בעיקר ההמתנה למועד שנקבע לדיון), תלוי בנסיבות והמקרה הפרטני.
5. פסק דין: לאחר הדיון, בית המשפט מפרסם פסק דין בו הוא מקבל או דוחה את העתירה.

 

שלבי הדיון בעתירה

הדיון מתנהל בפני הרכב של שופטים, בדרך כלל שלושה אך בעתירות מורכבות ומהותיות ההרכב גם יכול להיות מלא ולכלול את כל 15 שופטי העליון. במהלך הדיון, כל צד מציג את טענותיו ומספק מענה משפטי ומהותי לשאלות השופטים. השופטים בוחנים את החומר המשפטי שהוגש, את הפסיקה הקודמת ואת החקיקה הרלוונטית, ומגיעים להחלטה.

ישנן עתירות שבהן מתקבלת החלטה מהירה יחסית ואפילו מיד בתום דיון אחד בעתירה, כאשר מנגד כמובן שיש עתירות המתמשכות יותר זמן.

 

תפקידו של עורך דין מנוסה בהליכי עתירות לעליון או לבג"ץ

בשל מורכבות, רגישות וגם המשקל הרב (ולא אחת הסופי!) שיש לעתירות לבית המשפט העליון או לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), קריטי לעבוד ולהגיש עתירות רק עם עורך דין מנוסה בתחום זה ובהתנהלות מול הערכאה השיפוטית העליונה.

קריטי להיעזר בהליכי עתירות לבית המשפט העליון במשרד עו"ד המציע ידע מעמיק בדיני הנהלים, בדיני החוקה ובפסיקה הרלוונטית. עורך דין עתירות לבית המשפט העליון ילווה אתכם בכל שלבי ההליך, יערוך את כתב העתירה, ייצג אתכם נאמנה בדיון ויעזור לכם להבין את הסיכונים וההשלכות של ההליך.

 

סיכום

עתירה לבית המשפט העליון היא כלי משפטי חשוב המאפשר לאזרחים להגן על זכויותיהם ולשמור על שלטון החוק. הליך העתירה הוא הליך מורכב הדורש ידע משפטי רב. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום זה.

 

למידע נוסף ולסיוע משפטי בהגשה וניהול של עתירות לבית המשפט העליון, אנא פנו אלינו למשרד עו"ד בועז ראובן לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית.

**התוכן הנ"ל נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.