גביית מיסים מגוגל ופייסבוק – האם הפעם זה באמת יקרה

הצמיחה המהירה של ענקיות האינטרנט כגון גוגל, פייסבוק, אמזון וכן הלאה דחפה בשנים האחרונות את חוקי המיסוי הבינלאומיים וגם חוקי מיסוי מקומיים רבים עד הקצה. כאשר בנוסף נושא מיסוי תאגידי האינטרנט העצומים והגלובליים הללו נמצא הרבה בשיח הציבורי והפוליטי, בישראל וגם במדינות רבות אחרות בעולם. עיקר הקולות נשמע כנגד "תרגילי" ההתחמקות ממס של ענקיות הטכנולוגיה וכנגד העובדה שהן לרוב בקושי משלמות מיסים במדינות בהן הן פעילות, ובכלל זה גם בישראל.

בספטמבר 2018 ישראל הצטרפה לעוד מדינות רבות החברות בארגון ה-OECD ואישררה הסכם המיישם תיקון אוטומטי ורחב על עשרות אמנות מס של ישראל עם מדינות רבות ברחבי העולם, חלק מהתיקונים נוגעים ישירות למניעת התחמקות ממס על ידי תאגידים בינלאומיים גדולים באמצעות עסקאות מלאכותיות ו"משחקי" רישום במקלטי מס. זה היה צעד אחד בכיוון. כצעד נוסף בניסיון של ממשלת ישראל למסות את גוגל, פייסבוק ודומותיהן, בסוף אפריל 2019 הגישה רשות המיסים הישראלית תכנית מיוחדת המיועדת למסות את חברות הטכנולוגיה והאינטרנט אשר באופן מסורתי ולאורך שנים בפועל נמנעו בדרכים כאלו ואחרות מתשלומי מס בישראל. התכנית הוגשה למשרד האוצר ורשות המיסים מתכננת להציגה ביתר פירוט לשר האוצר הנכנס, עם הקמת הממשלה החדשה.

רשות המיסים שואפת לייצר מנגנון מיסוי לפי גובה המחזור של ענקיות האינטרנט בעלות פעילות בישראל, בראשן גוגל ופייסבוק הפעילות בישראל ומנהלות מחזורים של מיליארדים בשוק המקומי. הגורמים ברשות המיסים טוענים כי עם תכניתם תתממש, תוכל הרשות לגבות מס של מאות מיליוני שקלים מהחברות.

בעיית אי תשלום המס של חברות טכנולוגיה רב לאומיות הפועלות בישראל

נושא המיסוי של חברות טכנולוגיה ענקיות ורב לאומיות אינו מטריד רק את ממשלת ישראל ורשות המיסים המקומית שלנו אלא ממשלות רבות בכל העולם, בדגש על העולם המערבי. הטענות הנפוצות, שיש בהן מן הצדק האזרחי והכלכלי, הן שחברות כמו גוגל ופייסבוק מנהלות פעילות מקומית ענפה במדינות כמו ישראל, מדינות האיחוד האירופי וכן הלאה, אך הן רושמות את הפעילות ואת ההכנסות הכספיות תחת מקלטי מס ומדינות בעלות מדיניות מס מופחתת – כמו אירלנד, לוקסמבורג וכדומה – וכך לא משלמות מיסים במדינות השונות אשר מהן בפועל הגיעה ההכנסה.

חברות דוגמת גוגל ופייסבוק, רושמות את רווחיהן במדינות בהן הן רושמות את המשרדים הראשיים שלהן מבחינת התאגדות – למשל אירלנד עבור גוגל ופייסבוק, לוקסמבורג עבור אמזון וכן הלאה. זאת בעוד שמרבית לקוחותיהן ומרבית הפעילות העסקית שלהן מתקיימת במדינות אחרות. בצורה זו גוגל ופייסבוק מדווחות על הכנסות ורווחים רק באירלנד ולא בישראל או ביתר מדינות האיחוד האירופי, ובצורה זו התאגיד יכול לשלם מס נמוך מאוד, של 12.5% בלבד במקרה של אירלנד, על רווחים.

חשוב לציין כי החברות פועלות במסגרת הגדרות חוקי מיסוי בינלאומי, למרות שזהו תחום "אפור" במקרים רבים. כך שעל פניו ונכון להיום הן לא מבצעות עבירות מס, אך בהחלט מדובר על נושא בעייתי ומורכב עבור המדינות בהן מיוצרים בפועל רבים מהרווחים האלו וכאשר הן לא רואות מכך שום הכנסה בדמות מיסים. בשנים האחרונות מתרבים אם כך הקולות הקוראים לרפורמות מקיפות ומעמיקות במיסוי בינלאומי וביצוע שינויים מהותיים אשר יחייבו את החברות הענקיות הללו לשלם מס במדינות בהן נוצרות ההכנסות ונוצרים הרווחים על פני המצב כים בו הן משלמות מס רווח לפי המדינה בו הרווחים נרשמים.

חלקכם ודאי יעקם את פרצופו ויתהה הכיצד שחברות אלו לא משלמות מיסים, הרי לגוגל יש משרדים מפוארים וגדולים במגדל אלקטרה בתל אביב ולפייסבוק משרדים לא פחות מפוארים בשדרות רוטשילד בתל אביב. זה נכון ולחברות אלו אכן יש משרדים ועובדים בישראל. אך הן אומרות כי העובדים האלו עובדים רק בתפקידי פיתוח ובתחומים היקפיים והמשרדים בישראל אינם משמשים למטרות פרסום כלל – כך הן משלמות מס רק על העסקת מהנדסים ועובדים, שכירות על המשרדים וכדומה, אבל לא מס על הרווחים, ושם נמצא הכסף הגדול.

עוד לפני הכניסה לדיון המשפטי-רגולטורי סביב גביית מיסים מגוגל ופייסבוק – אשר כאמור פועלות על פניו לפי חוק ובתחום המותר – עולה כאן שאלה חברתית מרתקת. כל אזרחי ישראל, כולל אנחנו ואתם הקוראים שורות אלו כרגע, משתמשים כל הזמן במוצרי גוגל, פייסבוק וחברות אחרות, אותן חברות מרוויחות כסף מעצם העובדה שכולנו – בישראל – משתמשים בשירותים שלהן. גוגל מרוויחה ממכירת פרסומות לאתרים ועסקים הפונים לגולשים בישראל, פייסבוק מרוויחה ממכירת פרסומות לגולשים ומפתרונות קידום ממומנים של פוסטים ברשתות החברתיות שלה, וכן הלאה לגבי חברות אחרות. אך הלכה למעשה הן לא משלמות שקל מס על הרווחים האלו, שנוצרו כאמור ממשתמשים ישראלים ובעת שימוש בשירותיהן בשטח ישראל.

במצב הקיים כיום, מדינת ישראל מפסידה הרבה מאוד כסף שלכאורה אמור להיות משולם לה בצורת מיסים, קרי אזרחי ישראל מפסידים שירותים ציבוריים ושאר שימושים לכספי המיסים שחברות אלו אמורות לשלם.

טיעון המיסוי לפי מיקום יצירת הערך

בלב הדיון הציבורי, המשפטי והמסחרי לגבי גביית מיסים מגוגל ופייסבוק, בישראל ובמדינות רבות אחרות בהן חברות אלו ודומותיהן בפועל לא משלמות מיסים על רווחים, עומד הטיעון שיש למסות חברה לפי המיקום בו נוצר הערך הכלכלי ולא במיקום בו החברה רשומה ושבה הרווחים נרשמו. קרי, שגוגל תשלם מס בישראל על רווחים שייצרה ממכירת פרסומות אינטרנטיות למשתמשים בישראל, מס בצרפת על רווחים מפרסומות לגולשים צרפתים וכן הלאה.

טיעון זה בא ככוח נגד לשיטת המיסוי הבינלאומי שחברות טכנולוגיה ענקיות אלו "מנצלות" ואשר בה המיסוי מיושם לפי המיקום בו נמצא הקניין הרוחני או לפי מיקום רישום החברה או למשל מיקום השרתים האינטרנטיים שדרכם ניתן השירות המייצר לאותן חברות את הרווחים.

הצעת רשות המיסים למסות את מחזור חברות האינטרנט

אותה הצעה של רשות המיסים שציינו בהתחלה נשענת על חוק צרפתי שעבר לאחרונה, חוק המאשר לממשלת צרפת למסות את ענקיות האינטרנט הבינלאומיות על מחזור העסקאות המבוצע בפועל בצרפת. בצרפת, המדינה גובה בין 2%-5% מס מסך המחזור העסקי לשנת מס, סכום המגיע למאות מיליוני אירו. גם רשות המיסים הישראלית רוצה ליישם מנגנון דומה ולגבות מחברות כמו גוגל ופייסבוק מס מחזור בשיעור של 3%-5% על המחזור השנתי שלהן המיוצר בישראל. נציין כי סביר להניח שאם תיכנס לתוקף חקיקה כזו, היא תכלול גם סעיף המכיל את מיסוי המחזור רק על חברות בעלות מחזור של מעל סכום מסוים – קרי רק על חברות ענקיות ובעלות מחזורים גבוהים מאוד.

יותר מסביר שרשות המיסים בישראל תתכנן את הרפורמה הזו המיועדת לביית מיסים מגוגל ופייסבוק כך שלא תאפשר לחברות לבצע תכנוני מס יצירתיים כדי להתחמק גם ממס זה – למשל באמצעות הפעלת מנגנון מיסוי עקיף שלא יאפשר לחברות להשתמש במנגנוני הפחתת חבות מס כמו ניכויים שונים, ניפוח הוצאות מקומיות וכו'.

האם זה יקרה ואכן יגבו מס מגוגל ופייסבוק?

הדיון העקרוני בנושא חשוב ומעניין, הכוונה של רשות המיסים הינה מבורכת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים ובהקשר של גביית מס אמת מגופים המייצרים המון כסף מפעילותן בישראל אך כרגע לא משלמות על כך מס. אך שאלת השאלות היא האם זה אכן יתממש והאם מדינת ישראל תצליח לגבות את המס מהחברות הענקיות והחכמות האלו, עם צבא עורכי הדין שלהן ובל נשכח שהן חברות אמריקאיות עם "גב" פוליטי וכלכלי חזק בדמות ממשל ארה"ב.

ברשות המיסים אופטימיים לגבי היתכנות המהלך ויכולתה לגבות מס אמת מחברות הטכנולוגיה הענקיות והרווחיות הללו. אך ישנם גורמים המצננים את ההתלהבות וטוענים שיהיה קשה מאוד לקבל נתונים רלוונטיים לגבי מחזורי פעילות בישראל בכל הנוגע למכירת פרסום אינטרנטי – מכיוון שהחברות רשומות בחו"ל ודו"חותיהן הציבוריים כוללים לרוב רק מידע גלובלי ולא מידע פתוח ונגיש לגבי פעילותן בכל מדינה.

אך היבט נוסף לגבי גביית מיסים מגוגל ופייסבוק דרך חקיקה חדשה ויישום מנגנוני מיסוי דוגמת מיסוי מחזור בישראל, כזה אשר דווקא מאיר את הנושא באור חיובי מבחינת היתכנות, הוא שישראל היא בסופו של דבר שוק קטן. לכן, עבור חברות ענקיות כאלה, תשלום מס בישראל יהיה קטן מאוד לעומת שווקים גדולים ומשמעותיים יותר. כך שישנם גורמים הטוענים שהחברות לא יכנסו למאבקים קשים מדי ברשות המיסים ובממשלת ישראל אלא ירכזו את מאמציהן להפחית תשלומי מס באיחוד האירופי. כך שיתכן ויש תקווה ומקום לאופטימיות מבחינת רשות המיסים וגם מבחינת אזרחי ישראל שייהנו בצורה כזו או אחרת מהגדלת המיסוי על חברות הפעילות בשוק המקומי.