CARF ורשות המיסים: מה צפוי להשתנות בדיווח על פעילות קריפטו בחו"ל?

כל מה שנוגע לדיווח על נכסים דיגיטליים בחו"ל עומד לעבור שינוי שיהפוך את המידע לגלוי ונגיש עבור רשות המיסים, בעיקר בזכות השקת תקן ה-CARF שיחייב גופים פיננסיים בינלאומיים להעביר נתונים ישירות לישראל משנת 2027.

אם יצא לכם לתהות לאחרונה האם הבורסה שבה אתם סוחרים מדווחת הלאה או אם שאלתם את עצמכם איך המערכת תתייחס להעברות בין ארנקים שונים, הגעתם למקום הנכון.

במשרד עו"ד בועז ראובן אנחנו מלווים לא מעט משקיעים ובעלי חשבונות שמתנהלים בעולמות הקריפטו והכנו לכם כאן את כל הנתונים החשובים שיעזרו לכם להבין את המציאות החדשה.

כיצד מנגנון carf צפוי לעבוד בפועל כשיכנס לתוקפו בישראל?

בשנת 2027 זה קורה והמערכת הכלל עולמית שנבנתה תבטיח שכל תנועה פיננסית בשוק הדיגיטלי תתועד ותועבר בין המדינות החברות בארגון ה-OECD ובהן ישראל.

במסגרת זו, זירות מסחר ומתווכים פיננסיים מעבר לים יחויבו לאסוף נתונים מדויקים על משתמשים שמחזיקים תושבות ישראלית, וכדאי לדעת שתקן carf נכנס בהדרגה לפעילות במעל 40 מדינות שכבר חתמו על ההסכם הבינלאומי.

ספקי השירותים הזרים יעבירו לרשויות המס מידע מפורט שכולל מספר רכיבים מרכזיים:

• שם מלא, כתובת ומספר זיהוי לצורכי מס של בעל החשבון
• היקף העסקאות הכולל שבוצע במהלך שנת המס
• שווי השוק של ההמרות בין מטבע דיגיטלי לכסף פיאט
• תנועות בין מטבעות שונים והעברות לכתובות ארנק חיצוניות

קרדיט:chatgpt

איזה מידע יגיע לרשות המיסים ומה המשמעות לגבי זירות זרות?

כללי המשחק הולכים להשתנות, כי כשהמידע יזרום בצורה אוטומטית, פלטפורמות בחו"ל כבר לא יוכלו לשמש כמקלט מס שלא נראה לעין.

רשות המיסים תקבל נתונים מפורטים על חשבונות פעילים, כולל יתרות פתיחה וסגירה של כל שנה, ואם בעבר היה צורך בפנייה פרטנית ומורכבת למדינה זרה, תקן ה-CARF מייתר את הבירוקרטיה הזו והופך את קבלת המידע לשגרתית.

למי שמחזיק נכסים בזירות מסחר מעבר לים, השינוי הזה אומר שקיימת סבירות גבוהה מאוד לפנייה יזומה מצד רשות המיסים, ובמילים פשוטות יותר, אם ביצעתם פעילות מורכבת שכללה מיסוי קריפטו ולא הוסדר הדיווח לגביה, הנתונים שיגיעו מחו"ל יוצלבו מול הדוחות שהגשתם בישראל על ידי פקידי השומה.

כיצד נראים הפערים בדיווח מול המציאות בשטח?

אם אתם רוצים להבין אילו נתונים עלולים לעורר סימני שאלה, כדאי שתכירו את ההבדלים בין מה שהמשקיע רואה לבין מה שמועבר לרשויות:

מה מומלץ לבדוק מראש לפני שהמידע מתקבל ברשויות?

אם קיימים פערים בין הפעילות בפועל לבין הדיווחים שהוגשו בישראל, לא כדאי לחכות לקבלת מכתב או דרישת תשלום. תקן ה-CARF יהפוך את כל הפעילות ההיסטורית לגלויה, לכן ההמלצה היא לבצע בדיקה עצמית ומקיפה של הנתונים בעצמכם.

במסגרת הבדיקה המוקדמת, מומלץ לעבור על השלבים הבאים:

1.הפיקו את היסטוריית המסחר המלאה מכל הזירות שבהן פעלתם, כולל פלטפורמות שנסגרו או שאתם לא פעילים בהן כיום

2.נתחו כל אירוע המרה ומכירה לצורך חישוב רווחי או הפסדי הון, תוך התחשבות בכללי מיסוי בינלאומי

3.מפו את העברות הכספים בין הארנקים השונים וצרו תיעוד שמציג את שרשרת הבעלות בנכסים

4.בדקו את הדוחות השנתיים הקודמים שהוגשו לרשות המיסים במטרה להבין אם קיימים הפרשים שמצריכים תיקון

קרדיט:chatgpt

אילו השלכות מעשיות יש לשינוי למשקיעים ישראלים?

כשמבינים שפלטפורמות בחו"ל מחויבות בדיווח, הצעד החכם הוא לפעול להסדרת חובות הדיווח באופן יזום.

אם המידע יתקבל ברשות המיסים לפני הדיווח שלכם, הדבר עלול להוביל לשומות מס לפי מיטב השפיטה, לצד ריביות, הצמדות ואפילו סנקציות נוספות. הסדרה מוקדמת מאפשרת להציג את הנתונים בצורה מסודרת ולמנוע טענות על העלמת הכנסות.

צריך המלצה על עורך דין מיסים שמתמחה בהסדרת פעילות בנכסים דיגיטליים וקריפטו? משרד עו"ד בועז ראובן מציע חשיבה משפטית יצירתית ופתרונות מותאמים אישית.

הניסיון העשיר של עו"ד ראובן בהתנהלות מול רשויות המס בארץ ובעולם  מסייע למחזיקי נכסים דיגיטליים להסדיר את הדיווחים שלהם על הצד הטוב ביותר.

בסוף צריך לזכור שכניסתו ההדרגתית של תקן carf משנה את מפת המעקב על הנכסים הדיגיטליים מעבר לים וכדי להימנע מחיכוכים ומחשיפה מיותרת, מומלץ לבצע בדיקה מקיפה של היסטוריית הפעילות שלכם.

מוזמנים לפנות אלינו במשרד עו"ד בועז ראובן, נסייע לכם להבין את המצב המשפטי, להסדיר את הדיווחים מראש ולשמור על הנכסים שלכם.

שאלות ותשובות