חוק סדר הדין הפלילי

כל הליך משפטי ומשפט פלילי בישראל מתנהל תחת ההגדרות המפורטות והברורות של חוק ייעודי להסדרת נושא חשוב ומהותי זה – חוק סדר הדין הפלילי. בתוך התחום הרחב של עבירות פליליות, חקירות פליליות, משפטים, הסדרי טיעון ועונשים, חוק זה הוא מהותי ומהווה באופן טבעי אחד מעמודי התווך של המשפט הפלילי בכללותו. עו"ד בועז ראובן, מומחה במשפט פלילי והמנהל של משרד בוטיק מנוסה ומצליח, מסביר אודות החוק, היבטיו והמשמעויות שלו.

מהו חוק סדר הדין הפלילי?

חוק סדר הדין הפלילי הנוכחי נחקק ב-1982 (הוכנסו בו תיקונים ותוספות לאורך השנים כמובן), כאשר אז הוא החליף חוק בלע שם זהה משנת 1965. חוק זה הוא הראשי והמרכזי הנוגע להסדרת מכלול ההליכים של דיונים משפטיים פליליים בישראל. אי לכך, החוק רלוונטי ונוגע למגוון שלבים והיבטים בהקשר של תיקים פליליים, כבר מהשלב של הגשת תלונה פלילית ויישום חקירה פלילית, דרך משפט והליכים משפטיים רשמיים וכמובן שעד עונשים פליליים, פסקי דין וערעורים.

פירוט הנושאים בהם עוסק החוק:

• הליכים לפני משפט: הגשת תלונה, חקירות פליליות, הליך של העמדה לדין של חשוד, גילוי ושיתוף בראיות, ייצוג משפטי.
• משפט פלילי: הצגת טיעונים מקדמיים, פירוט כתב אישום, הצגת התשובה של הנאשם הפלילי, הליכי הצגת ראיות לצורך הוכחת אשמה או חפות, פירוט הכרעת דין של השופט/ים, הצגת גזר דין.
• הליכים אחרי משפט ופסק דין: הליכי הגשת ערעורים, ניהול ערעורים, מקרים של משפט חוזר.

נציין כי בנוסף לחוק כללי זה המסדיר את כל ההיבטים של ניהול הליכים פליליים בישראל, יש בספר החוקים הישראלי עוד חוקים ספציפיים יותר תחת אותו השם. כך, יש חוקים כאלו הנוגעים לנושאים כגון חקירת חשודים, ביצוע מעצרים, חיפוש גופני של אדם ולקיחת אמצעי זיהוי אישיים וחוק לגבי קבלת נתוני תקשורת (מיקום וזיהוי) של אדם מסוים.

 

רקע ומטרות החוק

במערכת משפטית מסודרת ומודרנית, יש צורך בחוק שכזה כדי שיהיו כללים ברורים ושקופים כיצד יש לנהל הליכים פליליים. כך מונעים מקרים של ניהול שרירותי או מוטה של הליך פלילי כנגד אדם כזה או אחר וכי כל משפט פלילי ינוהל באופן אחיד, זהה ולפי סט כללים רשמי ומוגדר לכל המעורבים בדבר. החוק מנסה לקדם איזון אינטרסים בין הציבור וגופי החקירה והתביעה לבין האינטרסים של חשודים ונאשמים ולשמירה על חירויות פרט המהוות אבן יסוד בדמוקרטיה.

חוק סדר הדין הפלילי מיועד גם לחזק ולסייע ליישום תקין ומדויק של הדין המהותי – ההיבט במשפט פלילי שבו נקבעות סוג ומהות העבירות הפליליות.

לצד האמור לעיל, חוק סדר הדין הפלילי מיועד כדי לאפשר למערכת המשפטית בכללותה לקבוע ביתר יעילות, דיוק וחוסר פניות האם אדם הנאשם בביצוע עבירה פלילית הוא אשם או זכאי – זוהי המטרה העיקרית והרחבה ביותר של החוק המפורט והמורכב הזה! נציין כי מסיבה זו החוק נוגע למכלול היבטים ושלבים פליליים ומתייחס לגופים החוקרים, לגוף התביעה, לייצוג המשפטי מצד ההגנה וגם לרשות השופטת ובתי המשפט עצמם.

כמו כן, היבט חשוב נוסף במטרות של החוק הוא שמירה והגנה על זכויות של עצורים, חשודים ונאשמים פליליים, כדי למנוע עיוותי דין, יחס לא תקין,  הוגנות וכיוצא באלו.

 

חשיבות החוק בשמירה על סדר והוגנות בהליך משפטי

החוק מגדיר כללים ונהלים ברורים של ניהול הליכים פליליים בישראל, וככזה הוא אמור לקדם משמעותית את השמירה על הסדר וההוגנות של ההליך המשפטי כולו. במידה רבה, החוק מאזן את המגרש בכך שכולם פועלים לפי אותם כללים ולא אמור להיווצר יתרון אסטרטגי או טקטי לצד מסוים בהליך. הכוונה היא, למשל, שאופן ניהול ההליך הפלילי יהיה זהה גם לנאשם המקבל ייצוג מעורך דין פלילי מטעם הפרקליטות וגם לנאשם המקבל ייצוג מטעם עו"ד פלילי מומחה, מוכח ויקר יותר – למרות שהמציאות המעשית של טענה זו היא קצת יותר מורכבת ועם גוונים רבים יותר של "אפור", כי עובדתית בהחלט עשוי להיות יתרון מעשי לנאשם המיוצג ע"י עורך דין פלילי מנוסה, מקצועי ואיכותי יותר.

הסעיפים המעשיים השונים והרבים של החוק, מעצם כניסתם לעומק הדברים ולאלמנטים מעשיים ולא רק משפטיים ורעיוניים של ניהול הליכים פליליים, מקדמים שמירה על סדר והוגנות של ההליך המשפטי – כי החוק קובע כללי עשה ואל תעשה, נהלים, סדרי דין ועוד מכלול אלמנטים ופרטים שכל הצדדים – חוקרים, תובעים, סניגורים, שופטים – מחויבים לעמוד בהם.

 

ניהול ההליך המשפטי

מתוך כך שהמשפט הפלילי הוא תחום משפטי מורכב ורחב מאוד, הגיוני שגם החוק המסדיר את ניהול ההליכים המשפטיים לגבי עבירות פליליות יהיה מפורט, מגוון, ארוך ולעיתים מורכב. בחוק יש הוראות כלליות לגבי הליכים פליליים וגם הוראות פרטניות לגבי היבטים ספציפיים וירידה לפרטי פרטים הנוגעים לשלבים ולמרכיבים השונים של ניהול ההליך המשפטי-פלילי, מהגשת התלונה ופתיחת חקירה ועד ניהול המשפט, פסק דין והגשת ערעור. קצרה היריעה מלפרט את כל מרכיבי החוק לגבי ניהול הליכים משפטיים פליליים – וגם בפועל זה חומר מאוד משפטי ו"יבש" – אך אלו כמה דוגמאות כלליות יותר לגבי הרכב החוק והנושאים שלו.

• במשפטים פליליים, הצד המאשים והתובע הוא המדינה עצמה, באמצעות הפרקליטות, המיוצגת דרך תובע ייעודי המנהל את התיק והמשפט כנגד הנאשם. מצד שני, צד הנאשם, חייב להיות לו סניגור המייצג אותו לטובת הגנה, כאשר אם אין באפשרות הנאשם לבחור אל לשכור עו"ד סניגור הגנה פלילי, המדינה תמנה עבורו כזה ללא עלות.
• כל אדם יכול להגיש כנגד אדם או גוף אחר תלונה על ביצוע עבירות פליליות. לחלופין המשטרה יכולה "לשמוע" על פוטנציאל לביצוע עבירה פלילית גם באפיקים אחרים ולא רק דרך הגשת תלונה. לא כל תלונה פלילית המוגשת למשטרה הופכת בפועל לחקירה פלילית מעשית ובוודאי שלאו דווקא הופכת למשפט פלילי. זה נתון לשיקול ולהחלת המשטרה ו/או הפרקליטות.
• אם חקירה פלילית מתקדמת להליך משפטי – למשל מועברת לפרקליטות המדינה או לתביעה המשטרתית – אז יש חובה לצד התובע להודיע לחשוד ולהעביר לידיו חומרי חקירה וראיות. בהמשך גורמי התביעה והחקירה מחליטים האם יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום פלילי או האם התיק נסגר או ממשיך לאפיקים אחרים.
• חוק סדר הדין הפלילי קובע מהם הכללים וסדרי הדין במקרים של הגשת כתב אישום וגם במקרים של סגירת תיק פלילי ללא הליך משפטי, יש התייחסות מקיפה לסוג האישום ומהות העבירה הפלילית שבוצעה כביכול, העברת חומרי חקירה לנאשם ולעורך הדין המייצג אותו, מאפייני הגשת כתב אישום, קביעת מועדי משפט וכן הלאה.
• כמובן שיש החוק התייחסות רחבה ומקיפה מאוד לניהול בפועל של הליך המשפט הפלילי, אחרי סיום כל השלבים המקדימים הנדרשים ובאופן תקין ואפקטיבי. למשל דין בנוכחות הנאשם, רישום וניהול פרוטוקול משפטי מלא ומסודר, הסדר המעשי של ניהול ההליך המשפטי, כללי עשה ואל תעשה ומה מותר ואסור לצדדים לעשות או להגיש במהלך השלבים השונים של ההליך וכיוצא באלו עם מגוון אדיר של הגדרות וכללים.

 

credits: iStock.com/Valerii Evlakhov

 

ערעור בהליך הפלילי

כמובן שבמערכת משפטית מסודרת, מפוקחת ובמדינה דמוקרטית, קיימת ועומדת זכות הערעור.

זכויות הצדדים לערער על פסק דין או גזר דין.

בהתאם למקרה ולהכרעת הדין בהליך המשפטי-פלילי, לשני הצדדים יש הזכות להגיש ערעור לערכאה משפטית גבוהה יותר – גם לצד התובע (המדינה / הפרקליטות) וגם לצד הנתבע/הנאשם. כך למשל, המדינה יכולה לערער על זיכוי של נאשם בפלילים או על גזר דין מקל מדי לטענתה. מנגד, נאשם יכול להגיש ערעור לערכאה המשפטית הבאה בסדר הדין על הרשעה בפלילים או על גזר דין מחמיר וקשה מדי. במקרים מיוחדים וחריגים מאוד ניתן לערער במטרה לבקש משפט חוזר – אך זה כמעט ולא קורה במשפט הפלילי הישראלי!

 

שלבי הערעור: הליכים, תנאים והשלכות.

ראשית, מותר להגיש ערעור באמצעות בקשה רשמית ומנומקת לבית המשפט ותוך מקסימום 45 יום ממתן פסק הדין שעליו מערערים. הערעור, אם הבקשה לגביו התקבלה, ינוהל בערכאה המשפטית הגבוהה יותר מזו שבה התקבלה ההחלטה שעליה מערערים.

בית משפט, בבואו לדון בערעור פלילי, יכול לקבל את הערעור במלואו או בחלקו, לשנות פסק דין או גזר דין של ערכאה משפטית נמוכה יותר, להחזיר את ההליך לערכאה הנמוכה יותר עם הערות מפורטות, לשנות עונשים, לדחות את הערעור כולו ועוד החלטות מחייבות ומעודכנות בהקשר להחלטות שהתקבלו בערכאה הנמוכה יותר.

 

סיכום: חשיבותו של חוק סדר הדין הפלילי במערכת המשפט

במידה רבה, החשיבות של חוק סדר הדין הפלילי היא בהשגת האיזון בין הגנה על זכויות הנאשם לבין הבטחת צדק עבור הציבור. החוק המורכב והמקיף הזה מגדיר בדיוק איך יש לנהל הליך פלילי, מכניס וודאות להליך, מונע שרירותיות והטיות למיניהן ומאפשר הליך צודק, תקין ויעיל יותר.

עם זאת ולמרות הרצון המוצדק של החוק לאזן את המגרש המשפטי עבור כל הצדדים בהליכים פליליים שונים, דווקא המורכבות הגדולה של התחום הפלילי בכלל ושל ניהול משפט פלילי בפרט כן מאפשרת ומציגה יתרון טקטי לא מבוטל כאשר מקבלים את הייצוג המושכל והנכון, ייצוג של עורך דין פלילי מומחה ועם ניסיון מוכח של הצלחות.

מוזמנים לפנות למשרדנו משרד עורכי דין בועז ראובן לקבלת סיוע ייעוץ או ליווי משפטי מא' עד ת'.