התמימות באינטרנט נגמרה מזמן וסטורי חולף באינסטגרם או סרטון קצר בטיקטוק מספקים למשטרה חומרי חקירה מנצחים, כשהשימוש המשפטי במושג ראיות מהרשתות החברתיות הופך לשגרת העבודה בבתי המשפט.

איך בכלל פוסט פרטי מגיע לחדר החקירות, והאם לחוקר מותר להסתכל לכם בטלפון? במשרד עו"ד בועז ראובן הכנו לכם את כל המידע, כדי שתוכלו לדעת איך להתנהל וגם ממה להיזהר.

כיצד משפיעות ראיות מהרשתות החברתיות על ניהול חקירה פלילית?

הרשת החברתית פועלת כמו סוכן סמוי שמתעד בזמן אמת. אנשים משתפים רגעים מתוך דחף רגעי, בלי להבין שחוקרי המשטרה עוקבים אחרי הפרופילים הפתוחים ואפילו מפעילים פרופילים פיקטיביים כדי לדלות מידע. פוסט אחד שמועלה לרשת בלי מחשבה עלול להוביל לתוצאות משפטיות קשות.

משטרת ישראל מפעילה יחידות סייבר מיוחדות שאוספות מידע גלוי וסמוי באופן קבוע. החוקרים מחפשים הצלבות מידע, חשיפת קשרים בין אנשים והוכחות לפעילות פלילית באמצעות מספר דרכים מרכזיות:

• הוכחת נוכחות של אדם בזירת עבירה באמצעות תיוג מיקום או תמונת רקע

• הצגת רמת חיים גבוהה בתיקי הלבנת הון או עבירות מס שלא תואמת את הדיווחים

• איתור קשרים קרובים בין שותפים לדבר עבירה שהכחישו היכרות בחקירה הראשונית

• תיעוד ישיר של ביצוע עבירות כמו נהיגה במהירות מופרזת או החזקת חפצים אסורים

המידע שנאסף בדרכים אלו מאפשר לחוקרים לבנות תשתית ראייתית מוצקה עוד לפני שהחשוד מבין שהוא נמצא תחת מעקב.

קרדיט: chatgpt

האם המשטרה יכולה להשתמש בסרטון טיקטוק או סטורי נגדי בבית משפט?

חומרים שמועלים לרשתות החברתיות בצורה ציבורית נחשבים למידע גלוי לחלוטין והמשטרה לא זקוקה לצו מיוחד כדי לצפות בסטורי, להוריד סרטון טיקטוק או לשמור פוסט שפורסם בפייסבוק.

החומרים הללו נשמרים בתיק החקירה, מודפסים או מתועדים כקובצי וידאו ומוגשים לשופט כחלק מסל הראיות.

במקרים רבים, חומרים אלו מהווים את הבסיס להגשת כתב האישום, כיוון שהם מציגים תיעוד אותנטי בזמן אמת, שהנאשם עצמו יצר, לכן קשה מאוד להכחיש את קיומם או את תוכנם בשלב מאוחר יותר.

מתי חדירה לחשבונות פרטיים דורשת צו שיפוטי?

כשהמידע לא גלוי לכלל הציבור, למשל בהודעות פרטיות או בפרופילים שמוגדרים כפרטיים לחלוטין, חלים כללים נוקשים. שוטר לא מוסמך לעשות חיפוש בטלפון נייד בחקירה ללא הסכמה מפורשת וכתובה של בעל המכשיר, או ללא צו שיפוטי חתום על ידי שופט.

המשטרה מנסה הרבה פעמים לקבל את הסכמת החשוד באותו הרגע, תוך ניצול הלחץ והבלבול של המעצר. במצבים בהם החשוד מסרב, החוקרים נדרשים לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו חדירה לחומר מחשב, שמגדיר בדיוק אילו פעולות מותר להם לבצע ובאילו אפליקציות מותר להם לעיין.

פגיעה בפרטיות בלי ההגנות האלו עלולה להוביל למצב של הוצאת ראיות שלא כדין מהטלפון, דבר שיכול להשפיע על המשך הליך המעצר והמשפט הפלילי.

ההבדלים בין סוגי המידע השונים והסמכויות הנדרשות לאיסופם מציגים מציאות משפטית מורכבת שמחייבת הבנה מקצועית:

מהן הסכנות של הפללה עצמית ברשת?

התנהלות לא מבוקרת באינטרנט יוצרת סיכון חמור של הפללה עצמית ברשת, שלפעמים נעשית בלי כוונה פלילית מודעת. אנשים נוטים לשתף חוויות, להגיב לחברים או להעלות פוסטים שנועדו להסביר את הצד שלהם בסיפור.

בפועל, החוקרים לוקחים את הפרסומים הללו ומפרשים אותם כראשית הודיה, כהוכחה למודעות או כניסיון ליצור אליבי שקרי.

מעבר לכך, פרסום מידע, תמונות או התייחסויות לחקירה מתנהלת עלול להיתפס כניסיון להשפיע על עדים, לתאם גרסאות או להעלים ראיות.

פעולות אלו עלולות להוביל להוספת סעיפי אישום חמורים של שיבוש הליכי משפט, דבר שמחמיר את מצבו של החשוד בצורה משמעותית ומקטין את הסיכויים לסגירת התיק או לזיכוי.

כשאדם מבין שהוא נמצא תחת חקירה או שיש חשש כי יוגש נגדו כתב אישום על בסיס מידע דיגיטלי, עליו לפעול לפי מספר כללים:

1. הימנעות מוחלטת משינוי המצב הקיים ברשתות, כולל איסור על מחיקת פוסטים, הסרת תמונות או חסימת משתמשים, שכן פעולות אלו עלולות להתפרש מיד כשיבוש חקירה.

2. הגדרת כל הפרופילים הקיימים במצב פרטי כדי למנוע המשך איסוף מידע גלוי על ידי גורמי חקירה, ללא מחיקת חומרים ישנים.

3. סירוב מנומס אך החלטי לכל בקשה של שוטר לעיין במכשיר הטלפון, לפתוח את נעילת המסך או למסור סיסמאות, כל עוד אין בידיו צו חתום על ידי שופט.

4. פנייה מיידית אל עורך דין פלילי מומחה לראיות דיגיטליות לצורך קבלת הנחיות מדויקות ובחינת הדרכים המשפטיות להגנה על הזכויות.

הקפדה על שלבים אלו מסייעת לשמור על מרחב התמרון המשפטי ומספקת הגנה מפני טעויות שקשה לתקן בשלבים מאוחרים יותר של ההליך הפלילי.

קרדיט: chatgpt

כיצד בוחנים את קבילות הראיות הדיגיטליות?

בתי המשפט בישראל קבעו כללים נוקשים לגבי קבילות ראיות דיגיטליות, והם לא מקבלים כל צילום מסך כעובדה מוגמרת.

כדי שחומר מהרשת החברתית ישמש ראיה חוקית, המשטרה נדרשת להוכיח את מקוריות הקובץ, לוודא שלא נעזרו בתוכנות עריכה או זיוף ולהציג שרשרת אירועים ברורים של הראיה מהרגע שהופקה ועד שהוגשה לבית המשפט.

אם יתברר שהחוקרים השיגו את המידע באמצעות חיפוש לא חוקי, ללא הסכמה כדין או תוך חריגה מהוראות הצו השיפוטי, הסניגור יכול לדרוש את פסילת הראיה.

בית המשפט בוחן את האיזון בין חומרת העבירה לבין חומרת הפגיעה בזכויות החשוד, ובמקרים מתאימים מורה על השמטת הראיות הלא חוקיות מתיק המשפט.

ההתמודדות עם תיקים פליליים שמבוססים על ראיות מהרשתות החברתיות דורשת מיומנות מקצועית וניסיון מעשי רב. רשתות חברתיות רבות מציגות תמונה חלקית ומעוותת של המציאות וחוקרי המשטרה נוטים לפרש פרסומים שונים לחומרה כדי לחזק את תזת התביעה.

פנייה מוקדמת אל ייעוץ משפטי לפני חקירת משטרה על עבירות רשת מאפשרת לחשוד להבין את זכויותיו, לדעת איך להתמודד עם שאלות בנוגע לפעילותו הדיגיטלית ולמנוע מצב של הפללה עצמית ברשת בשל חוסר הבנה משפטית.

במשרד עו"ד בועז ראובן אנחנו מספקים ליווי משפטי מקצועי שבוחן את חוקיות הליכי החיפוש במדיה, ואנחנו כאן כדי להילחם על זכויותיכם כדי לוודא שכל ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל ולא תוכל לשמש נגדכם בבית המשפט.

מוזמנים לפנות אלינו כבר עכשיו, אנחנו כאן לרשותכם.

שאלות תשובות