מתעניינים במטבעות וירטואליים? פעילים בשוק הקריפטו ומחפשים אפיקי השקעה חדשים? יש לכם רווחי קריפטו ואתם לא בטוחים מה המשמעות מבחינת מיסוי, מימוש והמשך השקעה בנכסי קריפטו אחרים? משרד עו"ד בועז ראובן התפתח עם השנים בתור משרד בוטיק עם התמחות במטבעות קריפטו והיום נשמח להסביר לכם על עוד אפשרויות, עם רשימת מטבעות וירטואליים.

בשנים האחרונות אי אפשר היה להימלט מידיעות או התעסקות במטבעות וירטואליים – אותם נכסים פיננסיים קריפטוגרפיים השואפים ליצור מהפכה ממשית ומהותית בכלכלה העולמית בכלל ובשוק המטבעות בפרט. את המהפכה הזו התחיל כמובן הביטקוין, מטבע הקריפטו המפורסם ביותר וזה שבמידה רבה קובע את הטרנד של התעשייה כולה ומוביל את מחנה התומכים במעבר לשימוש במטבעות מבוזרים ומבוססי בלוקצ'יין. אך למעשה ישנם עוד המון מטבעות וירטואליים, חלקם כבר די מבוססים וחזקים וחלקם עדיין נותרים איזוטריים יותר. ניתן כמה דוגמאות. 

נקודות מרכזיות לגבי רשימת מטבעות קריפטו

• מטבע קריפטו (השם היותר מקצועי ומדויק למטבעות הווירטואליים) הוא סוג של נכס פיננסי דיגיטלי, אשר קיים על גבי ספר חשבונות ציבורי ומבוזר, מוצפן לגמרי כמובן, אשר נקרא בלוקצ'יין. 
• תחום מטבעות הקריפטו התרחב משמעותית מאז השקת מטבע הביטקוין וכל הזמן מופצים מטבעות חדשים, חלקם צומחים וגדלים וחלקם נעלמים לתהומות הנשייה.
• הביטקוין ממשיך להוביל בגאון וללא תחרות את המחנה במונחי נתח שוק, פופולאריות ובסיס משתמשים. גם במונחי שווי למול דולר ארה"ב הביטקוין הוא החזק ביותר. 
• מטבעות וירטואליים אחרים, דוגמת את'ריום, מסייעים לפתח וליצור מערכות פיננסיות מבוזרות שבאמת מנהלות פעילות כלכלית. 

סוגי מטבעות וירטואליים / מטבעות אלטרנטיביים

לפני שניכנס לדוגמאות של רשימת מטבעות וירטואליים, נסביר בקצרה על שני הסוגים העיקריים של מטבעות אלו – כי בעוד ששחקני קריפטו מנוסים מבינים את ההבדלים הטכניים והמהותיים ביניהם, משקיעים ואנשים חדשים יותר לתחום, לא תמיד מודעים להבדלים כי כל הנכסים נסחרים בבורסות קריפטו. 

• מטבעות קריפטוגרפיים

מכשירים פיננסיים שממש מיועדים לביצוע תשלומים ולשמש כמטבעות של ממש בעולם הדיגיטלי והאמיתי. הם מתבססים על מערכת קריפטוגרפית מבוזרת של משתמשים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. מטבעות אלו שואפים במידה כזו או אחרת להיכנס לשימוש שוטף בכלכלה ה"רגילה" ובמידה מסוימת להחליף את שיטת המטבע המסורתית. 

• טוקנים / Tokens

טוקנים הם גם אמצעים פיננסיים מבוססי בלוקצ'יין, אך הם מיועדים לשמש למטרה אחרת משימוש ככסף לתשלומים והעברת ערך. כך למשל אפשר להחזיק בטוקנים כחלק מהנפקת מטבעות ראשונית ואלו מייצגים בעלות מסוימת בבלוקצ'יין מוגדר או מערכת פיננסים מבוזרת מוגדרת. לעיתים מקשרים בין ערך הטוקנים לערך של חברה מסחרית או של פרויקט קריפטו, בדומה למניות או אג"ח. 

רשימת מטבעות וירטואליים

• ביטקוין (BTC): המלך של עולם הקריפטו והמטבע שהתחיל את הכל. הושק כבר ב-2008 והוא כיום מטבע הקריפטו הגדול, הנפוץ, החזק והיקר ביותר. במקרים רבים, ביצועי הביטקוין מסמנים את מגמת שוק הקריפטו כולו. משקיעים התחלתיים בביטקוין הרוויחו – בפועל או על הנייר – סכומים אדירים. 
• את'ריום (ETH): מטבע הקריפטו השני בחשיבותו, בגודלו ובפופולאריות שלו, מבוסס על פלטפורמת תוכנה מבוזרת בעלת אותו השם, המטבע הוא חלק ממערכת שלמה המיועדת ליצור חבילה מבוזרת ולא נשלטת מרכזית של מוצרים פיננסיים עם גישה לכל אחד בכל העולם. 
• לייטקוין (LTC): מטבע הקריפטו Litecoin הושק ב-2011 והיה אחד הראשונים לפעול בשוק לצד הביטקוין המוביל. דומה לביטקוין במודל הכרייה והפעולה שלו, אבל עם קצב ייצור בלוקים מהיר יותר. 
• דוג'קוין (DOGE): כנראה מטבע הקריפטו הראשון שצבר פופולאריות ונתח שוק רק בגלל אזכורים משעשעים ברשתות החברתיות, בעיקר מוכרים אלו של אילון מאסק לגבי המטבע. מקובל כמטבע לתשלום עבור כמה וכמה מותגים גדולים בארה"ב ובמדינות נוספות. 
• Tether (USDT): מהראשונים והפופולאריים ביותר בתת-תחום של מטבעות יציבים (Stable Coins) – מטבעות קריפטו האמורים לייצב את השער שלהם למטבע סטנדרטי או לפרמטר חיצוני אחר, כדי להפחית תנודתיות (אחד האלמנטים המרכזיים והמסוכנים בשוק הקריפטו). בפועל, הייצוב הזה לא תמיד הוכיח את עצמו עבור רובם של אותם "מטבעות יציבים". 

לצד רשימת מטבעות קריפטו זו, יש כמובן עוד המון אפשרויות של מטבעות וירטואליים, חלקם צומחים וחלקם עדיין די קטנים ולא מוכרים. ניתן למשל להזכיר מטבעות כגון: Solana, Cardano, Polkadot, Bitcoin Cash, Binance, Polygon ועוד מגוון מטבעות. 

שנת 2022 החלה עם ידיעה מרעישה ומהותית עבור לא מעט אנשים, כאשר פורצים חדרו למתחם כספות פרטי בתל אביב, כפתו את המאבטח והצליחו להיכנס לכמה כספות ולשדוד את תכולתן. נכון לתחילת ינואר 2022 עדיין לא נעצרו חשודים במעשה. בעלי הכספות שנפגעו, איבדו סכומים גבוהים מאוד ככל הנראה, אך לא ממש הוגשו תלונות במשטרה – נסקור את המקרה החריג הזה ואת משמעויותיו. 

משרד עו"ד בועז ראובן מומחה במיסוי ובדין הפלילי, מנוסה מאוד בטיפול בתיקים כלכליים מורכבים מול רשות המיסים. 

מה קרה בחדר הכספות?

בלילה האחרון של 2021, שודדים רעולי פנים נכנסו בעורמה למתחם כספות פרטי בלב תל אביב, כפתו את המאבטח החמוש והצליחו להשיג גישה לתכולה של מספר לא מבוטל של כספות פרטיות, לפני שנמלטו בהישמע אזעקה ושליחת התרעה למשטרה. מכיוון שמדובר על כספות פרטיות במתחם שחלק מהותי ממהות שירותו הוא דיסקרטיות, כמו גם בגלל שלא הוגשו תלונות ספציפיות למשטרה ע"י בעלי כספות, בפועל לא ידוע בדיוק מה וכמה נגנב בפריצה החריגה. 

חדרי כספות פרטיים הפכו בשנים האחרונות ליותר פופולאריים ונפוצים, כחלופה לשירותי הכספות של הבנקים המסחריים אשר צמצמו משמעותית את תחום הפעילות הזה בסניפיהם. מתחמים פרטיים רבים למעשה פועלים על בסיס תשתית מבנית של חדרי כספות שהיו בבעלות ובתפעול של בנקים. מתחמי הכספות הפרטיים הללו, כמו זה שנפרץ בתל אביב, מציעים שירות פרטי, דיסקרטי, בוטיקי ולא אחת יוקרתי לאנשים בעלי אמצעים, שירות לאחסון מאובטח ומוגן של כסף ופריטי ערך שונים. כאשר רמת האבטחה וההגנה במתחמים אלו משווקת כמתקדמת ומקיפה מאוד, ועל פניו היא אכן כך – מה שהופך את "שוד הכספות הגדול" של סוף 2021 לכל כך חריג ומשמעותי.

מה לגבי ביטוח תכולה לכספת הפרטית?

כל מקרה של פריצה ושוד הוא קשה ומורכב עבור בעלי הרכוש שנגנב, קל וחומר כאשר מדובר על שוד ממתחם שבהחלט אמור לספק רמה גבוהה ואמינה מאוד של הגנה פיזית ואבטחה כמו חדר כספות פרטי. אך כמו ברוב מקרי השוד והגניבה, גם במקרה להלן עולה השאלה האם קיים אלמנט ביטוחי שיכול לכסות על הנזק הפיננסי שספגו בעלי הכספות שנשדדו. 

ובכן, כמו בהרבה מקרים בתחום הביטוח, התמונה מעט מורכבת. החברה המפעילה את מתחם הכספות מבוטחת בביטוח כללי מול גורם ביטוחי בינלאומי גדול – לוידס במקרה להלן ודרך סוכנות ביטוח בישראל – גם למקרים של פריצה וגניבה של תכולת כספות במתחם, אך בסכום יחסית קטן וגנרי לכלל הכספות במתחם. בנוסף, לבעלי הכספות עצמן – השוכרים אותן מהחברה המפעילה – עומדת הזכות לרכוש עצמאית ובנוסף ביטוח תכולה מורחב יותר, לפי שווי הפריטים בכספת כמובן. על פניו, רוב בעלי הכספות בוחרים באופן הגיוני באפשרות של הרחבת הביטוח באופן פרטי. כך שעל פי רוב, לנפגעים מהפריצה יש ביטוח שיכסה פרטנית את הנזק הפיננסי שנגרם. 

יש להדגיש בהקשר לפיצוי במסגרת הליך ביטוחי במקרה כגון פריצה לכספת פרטית, כי הביטוח הוא לרוב לפי ערך מוסכם מראש ולפי דיווח על שווי תכולת הכספת של המבוטח עצמו, כאשר אין תלות מובנית בהיקף הנזק הפיננסי שנגרם. קרי, רוכשים ביטוח לפי שווי מסוים ומוסכם מראש. זאת כי לאחר הגניבה, אין לבעלי הכספת יכולת (ולעיתים גם לא רצון) להוכיח מה הייתה תכולת הכספת. 

המשמעויות של תכולת כספת פרטית

כאמור, מרכיב מהותי בשירות של חדר כספות פרטי הוא דיסקרטיות וסודיות, כאשר הלכה למעשה למעט מבעלי הכספת, אין לאיש דרך ממשית ומעשית לדעת מה מאוחסן בכספת. זה מה שמושך רבים מהלקוחות של שירותים כגון אלו אליהם מלכתחילה. מתחם כספות פרטי, בניגוד למתחם כספות בנקאי, אינו יכול ואינו מחויב לדווח לרשות המיסים על תכולת הכספות שבו – כאשר חובת הדיווח מוטלת כולה על בעלי הרכוש עצמם. 

הדיסקרטיות והסודיות הללו הן גורם משיכה לא מבוטל של לקוחות אמידים ובעלי אמצעים לשכור כספת פרטית במתחמים כמו זה שנשדד לאחרונה, כאשר במקרים רבים מאחסנים בכספת מזומן, תכשיטים יקרי ערך, שעוני יוקרה וכיוצא באלו. ברמה מעשית ואופרטיבית לגמרי, כאשר אדם שוכר כספת במתחם פרטי ובוטיקי שכזה, למעט באותה חברה, אין אף רישום לגבי הבעלות על הכספת ועל שווי או פירוט תכולתה.

לצד פתרון מאובטח, מוגן ודיסקרטי לאחסון של כסף, תכשיטים ופריטים יקרי ערך אחרים, המשמעות של שימוש בכספת פרטית במתחם כספות שכזה היא שלרשות המיסים באופן כללי יהיה הרבה יותר מסובך לדעת לגבי קיומה של הכספת עבור אותו אדם ספציפי ובטח לגבי מהות ושווי התכולה. 

רשמית, גם אדם המחזיק כספים ורכוש בכספת פרטית ודיסקרטית, מחויב לדווח על הכנסות ועל נכסים לרשות המיסים. בפועל, רבים לא טורחים לדווח על תכולת הכספות הפרטיות שלהם לרשות המיסים. 

מכאן אנו מגיעים למהות העניין שלא הוגשו שום תלונות פרטניות ופרטיות למשטרה לגבי גניבת תכולת כספות מהמתחם, למעט התלונה של החברה המפעילה עצמה לגבי השוד באופן כללי. לצד העובדה שהסיכויים שגורמי החקירה והאכיפה יגיעו לפורצים וגם יחזירו לאנשים את הכסף והרכוש שלהם נמוכים מאוד, בעלי הכספות לא נוטים להתלונן כי זה יוביל, בוודאות כמעט מוחלטת, למעורבות של רשות המיסים ולהכרח של אותם מתלוננים לפרט מה בדיוק היה בכספת שלהם. 

לדוגמא, אדם שהחזיק בכספת פרטית כספי מט"ח שלא דיווח עליהם לרשות המיסים, לא ירוץ להתלונן על פריצה לכספת וגניבת תכולתה, כי זה בתורו יגרור פוטנציאלית חקירה של רשות המיסים לגבי אי דיווח על נכסים בהתאם לדרישות החוק בישראל. 

מה עושים אם הסתבכתם עם רשות המיסים לגבי תכולת כספת פרטית?

בין אם כתוצאה ממקר החריג ומצער כמו פריצה וגניבה ממתחם כספות פרטי כמו זו שאירעה בסיומה של 2021 בתל אביב ובין אם כתוצאה מחקירה או גורמים אחרים, לא אחת אנשים מסתבכים עם רשות המיסים כתוצאה מהחזקה של כסף ורכוש לא מדווח בכספת פרטית – במתחם ייעודי ומקצועי או באופן פרטי אחר. 

ובכן, אם הסתבכתם עם רשות המיסים לגבי תכולת הכספת הפרטית שלכם, בעקבות הפריצה האחרונה או מכל סיבה אחרת, בהחלט יש מה לעשות וניתן לנהל תהליך יעיל ומושכל מול גורמי המקצוע והאכיפה הממשלתיים. חשוב לקבל ייצוג וליווי מותאמים אישית מטעם עו"ד מיסים מיומן ומנוסה כדי להגיע לסיום אפקטיבי ואופטימלי עבורכם של המקרה. 

אם זה המצב עבורכם, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו"ד בועז ראובן, המומחה בתחום המיסוי ובעל ניסיון מעשי מוכח ואיכותי בליווי תיקים כאלו מול רשות המיסים. 

מיזמים עסקיים חדשים ומרגשים, כאלו המביאים בשורה אמיתית עבור היזמים והן עבור קהל הצרכנים הפוטנציאלי, צריכים המון דברים כדי להצליח. מלבד רעיון טוב וישים, יזמים מעולים ובעלי יכולות וכן הלאה, במקרים רבים גם צריך משקיעים טובים ונכונים לאותו מיזם ספציפי, כאלו שגם יביאו את ההון הדרוש אך גם יספקו ערך מוסף ומצד שני יאפשרו למיזם להתנהל בדרך הנכונה לו וליזמים. לכן ​גיוס משקיעים הוא תהליך מורכב, עדין וכזה שצריך להתנהל בחכמה ועם הדגשים הנכונים, כעי הוא באמת כל כך חשוב לעתיד ולהצלחת המיזם שלכם.

משרד עו"ד בועז ראובן הינו משרד בוטיק המתמחה, בין היתר, גם בליווי מותאם אישית של תהליכי והסכמי ​גיוס משקיעים למיזמים בתחומי ההייטק ובתחומים עסקיים נוספים, על כל המשתמע והנדרש מכך.  

עו"ד לגיוס משקיעים – הכצעקתה? 

במחשבה ראשונית, עורך דין כנראה אינו בעל המקצוע הראשון שחושבים עליו בהקשר לגיוס משקיע למיזמים עסקיים ולסטראטאפים, כאשר יותר חושבים על אנג'לים, מתווכים עסקיים (פיינדרים), קרנות הון סיכון, משקיעים פרטיים אחרים וכיוצא באלו. אך בעוד שאלו נדרשים כדי ממש להביא את הכסף ואת הקשרים והערך המוסף של משקיע איכותי, עורך דין המתמחה בגיוס משקיעים הוא בהחלט גורם מקצועי נדרש ואשר יכול לחסוך לכם גם כסף, גם "התעסקות" וגם למנוע סיבוכים ומורכבויות בעתיד. 

עו"ד לגיוס משקיע לרוב יביא לשולחן ידע במיסוי, בשוק ההון, בדיני תאגידים ובהיבטי המשפט המסחרי ובדיני חוזים, שלבו זאת עם יכולות וניסיון בניהול משאים ומתנים עסקיים וקיבלתם "עסקת חבילה" משפטית ומנצחת שתשדרג בצורה מהותית וחיובית את כל תהליך גיוס המשקיעים שלכם, גם מבחינה עסקית, רשמית ופרוצדורלית וגם מבחינת הליך גיוס שבאמת משרת את האינטרסים שלכם ומגן עליהם. 

תפקידו של עורך הדין בתהליכי גיוס משקיע

על אף שבהחלט ישנם עורכי דין עם קשרים ענפים בעולם העסקי והיכרות עם משקיעים וגורמי הון סיכון, על פי רוב תפקידו של עו"ד לגיוס משקיעים אינו לאתר את המשקיע ולחבר בין היזמים לבינו, אלא לספק ליזמים או למשקיע ליווי משפטי מקיף, מותאם אישית ומושכל. עורך הדין מוודא שכל מרכיבי העסקה וההתקשרות תקינים, מוסדרים ומפורטים ברמה ובהיבטים הנדרשים, סוגר פינות ומסייע משפטית ועסקית למכלול ההליך של גיוס ההון למיזם או ההשקעה במיזם מבטיח. דוגמאות לתפקידים של עורך דין לתהליכי גיוס משקיעים הן:

• סיוע בתהליכי מו"מ בין יזמים למשקיע לגבי מהות ההשקעה.
• הסרת חסמים בדרך, לקראת גיוס חכם, יעיל ואפקטיבי לכל הצדדים.
• סיוע בבדיקות נאותות במסגרת הליך גיוס הון או גיוס משקיעים.
• ליווי וסיוע צמודים להליך הכנסת המשקיעים למיזם ופורמליזציה של הגדרות ההתקשרות בין המשקיעים ליזמים ולמיזם עצמו – מבחינת מעורבות, מבנה הון, הקצאת מניות, זכויות, חובות וכיוצא באלו.
• ליווי משפטי המקדם שיתוף פעולה איכותי ואפקטיבי בין המשקיעים ליזמים, מרמת החזון והאינטרסים המשותפים ועד דקויות ספציפיות יותר. 
• ניסוח חוזים להשקעה במיזם והסכמי השקעה, עם כל הפירוט וההגדרות הנדרשים להסכם מורכב ורגיש שכזה – זהו מרכיב קריטי של הליך ​גיוס משקיעים ושל עבודת עורך הדין המלווה ואין לוותר עליו!
• סיוע ליזמים המגייסים להתאמת הליך ​גיוס משקיעים לשלב הגיוס ב והמיזם נמצא, כאשר יש למשל שוני בגיוס SEED לגיוס שלב שני/שלישי או למימון Mezzanine וכן הלאה. 

לסיכום, עו"ד לגיוס משקיעים הוא בהחלט גורם מקצועי הכרחי ונדרש להליך מורכב שכזה, כזה אשר מסיע לכם במכלול היבטים, שומר על האינטרסים שלכם כיזמים ומנהלים ומאפשר את החיבור האופטימאלי בין משקיעים מתאימים ואיכותיים לבין המיזם שלכם. שירות מקצועי ומשפטי הבא לידי ביטוי במגוון דרכים חשובות ומרכזיות לעתיד העסקי והכלכלי שלכם ושל המיזם.

קרנות הון הן אמצעי משמעותי ואיכותי הן ליישום השקעות מורכבות ואיכותיות מחוץ לשוקי ההון הבורסאיים ולהפניית הון פנוי להשקעה לאפיקים פוטנציאליים בצורה חכמה, יעילה ומדויקת. קרנות הון למיניהן מהוות מרכיב חשוב בכלכלה המקומית והגלובלית, הן עבור משקיעים ובעלי הון פרטיים והן עבור מיזמים עסקיים חדשניים המחפשים מקורות מימון איכותיים ובעלי ערך מוסף, בעיקר בנישת ההייטק אך לא רק בה. ​הקמת קרi הון מצריכה ניסיון, ידע מקצועי והתמחות משפטית ומקצועית בתחום ספציפי זה, נסביר על כך כעת.

משרד הבוטיק של עורך הדין בועז ראובן ליווה לאורך שנות פעילותו המקצועית מגוון תהליכי ​הקמת קרנות הון מסוגים שונים, ליווי וניהול הסכמי השקעה וגיוס משקיעים והינו בעל היכרות מעשית איכותית בתחומי המשפט התאגידי והמסחרי, דיני חוזים, מיסוי ושוק ההון.  

התאמת התהליך לסוג קרן הון הנדרשת

עולם קרנות ההון התפתח משמעותית בשנים האחרונות, הן מוסדית והן במישורים הפרטיים, כאשר כיום קיימים הלכה למעשה סוגים רבים ומגוונים של קרנות הון. כך למשל יש קרנות הון סיכון מוסדיות של גופים פיננסיים גדולים, קרנות הון סיכון פרטיות המתנהלות באופן פרטי ומרכזות שלל משקיעים, קרנות גידור, קרנות נדל"ן, קרנות למתן מימון ביניים לעסקים, קרנות השקעה ספציפיות וגם קרנות נאמנות פרטיות המחזיקות ומשקיעות את הכסף הפרטי של אנשים כאלו ואחרים. 

אלמנט מרכזי ומהותי בכל תהליך של ​הקמת קרן הון הוא שהעבודה כולה, על מכלול היבטיה ומרכיביה, תעשה בהתאמה אישית מעולה ומלאה לסוג קרן ההון שנדרש להקים. זאת כי לכל סוג קרן הון מאפיינים מעשיים ומשפטיים ספציפיים ותהליכי ההקמה והרגולציה משתנים בהתאם לסוג הקרן המוקמת. 

ליווי משפטי בתהליכי ​הקמת קרנות הון

הקמת קרן הון, מכל סוג שהוא, היא עסקה שבהחלט יכולה להיות מורכבת ולכלול שפע של אלמנטים ומהלכים רשמיים, משפטיים וכלכליים שיש לבצע. לכן קריטי שההליך כוו יתנהל באופן מסודר ותקין, מול כל הגורמים המעורבים השונים לאורך הדרך. יש היבטים רגולטוריים, היבטי מיסוי, היבטים של הסכמים בין משקיעים למנהלי הקרן, תקנון הקרן, ניהול קשרים עם משקיעים מרחבי העולם, גישור על פערים, הסכמי השקעה וכן הלאה עם אינסוף פרטים ונושאים המצריכים טיפול מסור ומהודק. 

שירותי עורך דין לתהליכי הקמת קרן הון

עבודתו של עורך דין להקמת קרנות הון מקיפה ומגוונת מאוד, בהתאם לסוג הקרן ומאפיינים פרטניים שלה, כאשר כאמור התחום בהחלט עשוי להיות מורכב, דינמי וסבוך מבחינות רבות – לכן יש צורך לעבוד עם עו"ד שבאמת מתמחה בתחום מסוים זה של ​קרנות הון. כמה דוגמאות לשירותים המשפטיים והמקצועיים שעו"ד ​הקמת קרן הון מספק לצדדים הקשורים והרלוונטיים הן:

• ליווי משפטי ורשמי של כל תהליכי הרגולציה הנדרשים במסגרת הפעולות להקמת קרן הון.
• הכנה חוזים הקשורים לקרן ההון וליווי תהליכי החתימה על חוזים אלו.
• ליווי וייעוץ משפטי בהקשר למהות וסוג קרן ההון בהיותה ישות משפטית ופיננסית, הן מול גורמים בישראל ובמקרה הצורך גם מול גורמים בחו"ל.
• ייעוץ לגבי היבטי מיסוי, רישום ורגולציה על ​הקמת קרנות הון ופעילותן השוטפת.
• ליווי, יעוץ וניהול הסכמים בין מייסדים, בעלי מניות ומשקיעים.
• ליווי וייעוץ לגבי אפשרויות מימוש נכסי הקרן, ניהל השקעות וכדומה.
• סיוע משפטי ומקצועי בהליכי מו"מ הקשורים לגיוסי משקיעים והון לקרנות הון. 

לסיכום, ​הקמת קרנות הון היא פעולה הכוללת שלל פעולות נוספות והכרחיות, רגולטוריות, פיננסיות ומשפטיות וגופים אלו מתנהלים בצורה שחייבת להיות מוסדרת ועם כל הפינות סגורות, לכן אתם חייבים ליווי של עו"ד מומחה לתהליכי ​הקמת קרנות הון שיסייע לכם, ידאג להיבטים המשפטיים הקריטיים ויעזור לקרן להתרומם בצורה אופטימאלית.

קרנות הון סיכון, משקיעי אנג'ל, משקיעים פרטיים שמביאים כסף "מהבית", מימון המונים, הנפקה – ישנם כיום מגוון אפיקי ​מימון סטארטאפים אפשריים וזמינים, כאשר לכל אחד יש כמובן יתרונות, חסרונות ומאפיינים ספציפיים. מה שבטוח, אם אתם יזמים עם רעיון מבריק ויכולות מעשיות להביא אותו לכדי יישום מעשי אך זקוקים למימון חיצוני, אתם צריכים גורם מקצועי שילווה אתכם, ישמור עליכם ויוודא שהכל נעשה בצרוה תקינה וחכמה. לצד משקיעים, אפיקי מימון, כוח אדם מעולה וכן הלאה, כחלק מגיוס ההון למיזם שלכם, אתם צריכים גם עו"ד מומחה ב​מימון startups.

משרד עו"ד בועז ראובן הוא משרד בוטיק עם יחס מותאם אישי ומקצועיות חסרת פשרות, משרד המתמחה, בין יתר הנושאים והתחומים, גם בליווי וייצוג סטארט-אפים בהליכי מימון, גיוסי הון, הסכמי השקעה ומכלול היבטים של הייטק, הון סיכון, משפט מסחרי, דיני תאגידים, מיסוי והשווקים הפיננסיים. 

ליווי משפטי שמסייע לסטארטאפ שלכם להמריא

כאשר אתם כיזמים מקבלים שירותים איכותיים ותפורים לצרכים שלכם מטעם עו"ד ​מימון סטארטאפים, אתם מקבלים ליווי יקר מפז, כזה אשר בהחלט יסייע ל- startup  שלכם להמריא ולהגשים את היעדים הכי גדולים שלכם. כיום, גיוסי הון ואפשרויות ​מימון סטארט-אפ מצריכים ליווי משפטי מדויק ומותאם אישית, בדיוק כפי שנדרש עורך דין עבור חוזים, הסכמים למיניהם, רגולציה ובאופן כללי כדי לקדם את הפעילות הטכנולוגית והעסקית שלכם לרמה הבאה, כל הזמן קדימה והלאה אל עבר ההצלחה והצמיחה האפקטיבית. 

ליווי וייצוג משפטי בהקשר של ​מימון סטארטאפים כולל מכלול רחב מאוד של היבטים ופעולות, החל באיתור אפיקי מימון ריאליים ומתאימים ועד ניהול מלא, עד הפרטים הקטנים ביותר, של כל תהליך גיוס הון, השקעה או קבלת אשראי למיזם החדשני שלכם. לאורכו ורוחבו של מחזור חיי הסטארט-אפ שלכם, בין אם תגיעו להנפקה, לאקזיט או "פשוט" לחברה גדולה וחזקה המוכרת מוצר או שירות לשווקי היעד שלה, אתם זקוקים לניהול חכם ויעיל של כל היבטי המימון שלכם.

המהות של שירותי עו"ד לצורך ​מימון סטארטאפים

כאמור, יש היום המון אפשרויות לגייס מימון והון למיזמי startups בישראל. כך, אתם יכולים לקבל מימון ממשלתי דרך רשות החדשנות או המדען הראשי למשל, לקבל מימון מוסדי דרך קרנות הון סיכון מבוססות וגדולות וכמובן לגייס ​מימון סטארטאפים פרטי דרך אנג'לים וקרנות הון פרטיות, מישראל וכל רחבי העולם. כל אפיק מימון וגיוס הון שכזה מצריך פעילויות ואספקטים משפטיים שונים ומשמעותיים, שלבים שחייבים לעבור, מסמכים שיש להכין ולפעול לפיהם, חוזים מחייבים ורשמיים, רגולציה שונה ופרטנית ועוד ועוד. 

בכל שלב במימון המיזם שלכם תזדקקו, כפי שכבר הסברנו, לליווי משפטי הדוק ומותאם ספציפית למאפיינים הייחודיים שלכם. ליווי משפטי כזה כולל למשל ובין היתר:

• הכנה, ניסוח וניהול של הסכמי תיווך גיוסי הון.
• הקמת קרנות הון.
• הכנה, פיקוח וליווי של הסכמי השקעה מול משקיעים וגורמי מימון למיניהם.
• הגנה על זכויות היזמים מול משקיעים וגורמי מימון – מבחינת זכויות והגדרות ניהוליות, הקצאת מניות, שליטה, מימוש, מקרים ותגובות וכן הלאה. 
• סיוע משפטי הקשור לשלל היבטי רגולציה הקשורה ל​מימון סטארטאפים ולפעילות השוטפת בכללותה.
• סיוע וליווי משפטי הדוק ואשר שומר על האינטרסים של המיזם בתהליכי רכישות, מיזוגים וכל צורה אחרת של גיוס הון.
• במקרה הצורך ואם רלוונטי, סיוע באיתור גורמי מיומן רלוונטיים, בניית קשרים וסיוע במו"מ בין המיזם למשקיעים ו/או גורמי המימון. 
• סיוע משפטי, רגולטורי ובירוקרטי לטובת קבלת מענקי מימון, הגשת בקשות מימון שונות וכדומה. 

מימון נכון ואפקטיבי, אשר מנוהל נכון ותוך כדי שמירה על האינטרסים שלכם וקבלת ערך מוסף מהמשקיעים וגורמי המימון שלכם, יכול להיות ההבדל בין צמיחה והתפתחות של המיזם שלכם, לכן חשוב להיעזר באופן צמוד ושוטף בשירותיו של עו"ד המתמחה ב​מימון סטארטאפים ובליווי משפטי כללי של סטארטאפים ומיזמים חדשניים בתחומי הטכנולוגיה.

בשנים האחרונות, אפילו יותר מתמיד, אנו שומעים על ההצלחות האדירות של תעשיית ההייטק הישראלית, לא רק באקזיטים המיוחלים אלא גם בטכנולוגיות חדשות ומרשימות ובהחלט גם בגיוסי הון של חברות startup ישראליות. כדי לחדש ולהביא בשורה בתחומי הטכנולוגיה השונים, צריך כמובן הרבה משאבים כספיים, גם לפיתוח עצמו וגם כדי להשיג כוח אדם איכותי, לכן נושא הגיוס כה מהותי. נסביר היום אודות גיוס הון לסטארט אפ ועל שירותי עו"ד המומחה בגיוסי הון שכאלו. 

משרד עו"ד בועז ראובן הוא משרד בוטיק מוביל, עם מומחיות מוכחת בתחומי המיסוי והשווקים הפיננסיים, מה שהופך אותנו לבחירה איכותית וחכמה לתהליכים והיבטים של גיוסי הון לחברות סטארט-אפ. 

המשמעות של גיוס הון לסטארט אפ שלכם

אחרי שחשבתם על רעיון מקורי ומעולה וכנראה גם התחלתם לפתח אותו בעצמכם עם צוות קטן ואיכותי של מייסדים, אם הרעיון שלכם מצליח להמריא מעל הקרקע התחרותית והמורכבת, אתם ככל הנראה תצטרכו עוד כסף כדי להמשיך לפתח ולצמוח. לשם כך בדיוק נועד התהליך של גיוס הון ל- startup. אך צריך להבין מה המשמעות של גיוסי הון שכאלו וגם מהם סוגי הגיוסים הזמינים לכם כיזמים.

ראשית, באופן כללי גיוס הון משמעותו הכנסת משקיעים למיזם שלכם, כאשר אלו יצטרפו אליכם ויסכנו את כספם או את כספי המשקיעים שלהם גם אם הרעיון שלכם נראה להם בעל פוטנציאל איכותי ואם הם יתחברו אליכם כיזמים, אך גם תמורת פוטנציאל הרווח העתידי בסטארט-אפ שלכם כמובן. זה אומר שמרגע שמתחילים לגייס הון, היזמים המייסדים מתחילים גם לדלל את האחזקות שלהם במיזם, כאשר כל גורם משקיע המשתתף בגיוס מקבל נתח מסוים במיזם. כלל אצבע הוא שככל שאתם מגייסים יותר הון, כך האחוזים שלכם במיזם שהקמתם יצטמצמו, זה לאו דווקא רע כמובן וזה חלק מהתחום הזה, אך חשוב להבין בדיוק מה זה אומר לעכשיו וגם לעתיד. 

מבחינת סוגי גיוסי הון לסטארטאפים, אלו מתחלקים לרוב לתזמון ההשקעה במיזם ולשלב בו נמצא הסטארט-אפ עצמו. גיוס הון לסטארט-אפ מתחיל בשלב ה-SEED כשהרעיון הוא ממש בתחילתו, ממשיך לסבבי גיוס מלאים ראשון ושני, יכול להתקדם לשלב גיוס Mezzanine לאחר שהמיזם כבר גדול ומאוזן יחסית ויכול להגיע כמובן עד להנפקה ציבורית או לאקזיט בו נמכרות רוב המניות לגוף גדול כלשהו.

ליווי משפטי לסבבי גיוס הון לסטארט-אפ

בפיתוח וצמיחה איכותית של סטארט-אפ חשוב רעיון מעולה וחדשני, צוות מצוין, כימיה טובה בין היזמים והעובדים וכמובן כסף שמאפשר את כל הפיתוח, החדשנות והצמיחה הללו בשוק שלרוב הוא מאוד תחרותי. אך בתור יזמים ומנהלים, לא פחות חשוב גם שתהיו מכוסים ותעבדו נכון בכל הנוגע לגיוסי ההון ולדילולי האחזקות, זאת באמצעות ליווי משפטי חכם, אפקטיבי ומותאם אישית. 

גיוס הון לסטארט-אפ מחייב גם אלמנטים משפטיים, הן לצד היזמים והן לצד המשקיעים המכניסים למיזם כסף חיצוני, זאת כדי לשמור על האינטרסים של כל צד ולבצע את תהליך הגיוס באופן יעיל, נכון וכמובן גם חוקי ורשמי. 

הליווי המשפטי בתהליכי גיוס הון לסטארט-אפ יכול למשל לשמור על זכויות הניהול שלכם כיזמים על הפרויקט והמיזם, יכול לוודא שהזכויות שלכם נשמרות גם לאחר דילול אחזקות משמעותי ובנוסף מטפל בחוזי הגיוס וברשמיות המסודרת של כל התהליך החשוב ולעיתים המורכב והעדין הזה, בנושאי קניין רוחני, תקנון חברה וכן הלאה. 

לא אחת עורך דין מומחה בגיוס הון לסטארט-אפ יכול לסייע גם בחיבור יזמים עם משקיעים המתאימים להם ולמיזם שלהם וכמו כן לסייע בתכנון היקף ההשקעה הנדרש למיזם ושאר אלמנטים טכניים ופיננסיים חשובים. עורך דין עבור גיוס הון לסטארט-אפ צריך אם כך גם להבין משפטית בתחום הנישתי של סטארטאפים וגיוסי הון אך גם להיות בעל הבנה מקיפה של ההיבטים העסקיים של הנושא.  

בעולם העסקי, החל במיזמי הייטק חדשניים ועד יוזמות עסקיות יותר "מסורתיות", לא אחת יש צורך לגייס הון חיצוני כדי לבצע מהלכים עסקיים מסוימים, כמו פיתוח, שכירת כוח אדם, השכרת מקום, שיווק, רישום פטנטים וכיוצא באלו. במקרים רבים מאוד, כדי להשיג את גיוס ההון הנדרש, יזמים ועסקים פונים למתווכים המתמחים בדיוק בתחום זה, אשר נקראים לעיתים Finders. התקשרות עם גורם מתווך שכזה, מצריכה הכנה משפטית מתאימה בדמות הסכם תיווך גיוסי הון. 

משרד עו"ד בועז ראובן הינו משרד בוטיק מנוסה מאוד בשוקי ההון ובפעילויות גיוסי הון למיזמים עסקיים מגוונים, כולל הכנה, ייצוג וחתימה על הסכמי תיווך גיוסי הון מול פיינדרים וגורמים מתווכים רלוונטיים.

מתווך עסקי שמקרב אתכם יותר להון הדרוש למיזם שלכם

גיוסי הון בהחלט יכולים להיות נושא מורכב, עבור כל סוג עסק הזקוק לכך,  כאשר לא אחת יש קושי מובנה לגייס כספים ואשראי מהגורמים ה"סטנדרטיים" כמו בנקים או שפשוט יש היגיון עסקי ופיננסי רב יותר בגיוס מקרנות השקעה, משקיעים פרטיים וכדומה. כדי לאפשר ליזמים עסקיים – בכל תחום – גיוס יעיל וחכם יותר וגישה טובה יותר למשקיעים ואפשרויות הזרמת הון למיזם, קיימים מתווכים עסקיים אשר מתמחים בתחום עסקי-פיננסי זה. 

מתווך עסקי המסייע למיזמים עסקיים בגיוסי הון לרוב מגיע מהתחום ומציע רשת ענפה של קשרים ויכולות, כל אלו מאפשרים לו או לה לאתר עבור המיזם שלכם הון פנוי ונגיש להשקעה, בתנאים הנכונים והטובים עבורכם. מתווך איכותי יקצר משמעותית את תהליך גיוס ההון, יאתר הזדמנויות טובות וכדאיות עבור המיזם שלכם ובהחלט יוכל לפתוח עבורכם אפשרויות גיוס, השקעה ושיתופי פעולה שאחרת לא הייתם מודעים או חשופים להן. 

כמובן שמכיוון שמדובר על גיוס הון, לא אחת בסכומים גבוהים מאוד ועם הסכמי השקעה הכוללים הקצאת מניות ושאר אלמנטים פוטנציאליים, חשוב גם מול המתווך שהכל יהיה מסודר ורשמי, דרך הסכם תיווך גיוס הון שאתם כיזמים חותמים מולו, עם ליווי וייצוג הדוק ומותאם אישית של עורך דין המתמחה בתחום זה בדיוק כמובן.

הסכם תיווך גיוס הון / הסכם פיינדר

הסכם תיווך גיוסי הון נקרא לא אחת גם הסכם פיינדר, פועל יוצא של כך שמתווכים עסקיים המסייעים בגיוסי הון לעסקים נקראים כאמור פיינדרים. המונח פיינדר מגיע מאנגלית כמובן וקיים כי מתווכים אלו עוזרים למצוא (To Find) ליזמים כסף זמין להשקעה וגיוס הון. 

כדי למנוע אי נעימויות, מורכבויות משפטיות ופיננסיות בהמשך הדרך ושאר צרות שניתן להיקלע אליהן בהתנהלות לא נכונה, קריטי לחתום מול הפיינדר שלכם על הסכם תיווך גיוס הון, הנערך ונחתם באמצעות עו"ד מומחה להסכמי פיינדר. 

המרכיבים העיקריים של הסכם תיווך גיוסי הון

• מה כוללים שירותי התיווך: פירוט מדוקדק ומובן של שירותי התיווך שאותו מתווך יספק למיזם שלכם, מה שירותים אלו כוללים ומה אינם כוללים. למשל איתור משקיעים ומקורות הון רלוונטיים אך ללא ניהול מו"מ מטעמכם ושאר היבטים ומגבלות. כמו כן יש להגדיר האם שירותי המתווך למיזם הם בבלעדיות או האם ישנם עוד מתווכים.
• הגדרת משקיעים מקורות גיוס הון רלוונטיים: מומלץ לאשר מראש, בתוך הסכם תיווך גיוס הון, מהם אפיקי הגיוס הרלוונטיים והמאושרים מבחינתכם, כדי שהמתווך לא יפנה לגורמים שאתם לא מעוניינים לגייס מהם הון. לרוב זה נעשה בנספח להסכם, כך שניתן להוסיף עוד משקיעים ומקורות. 
• הגדרת אופן התשלום למתווך: כמובן שהסכם תיווך גיוסי הון צריך לכלול פירוט לגבי אופן תשלום העמלות למתווך, למשל כאחוז משווי ההשקעה המגויסת. פירוט התקבולים של המתווך עבור שירותיו חייב להיות מעמיק, מדויק וצופה מקרים ותגובות, כדי למנוע מחלוקות בהמשך וכדי שהכל יהיה ברור לכל הצדדים מראש – איך, כמה ולמה המתווך מקבל כסף שמגיע לו ומתי לא מגיע לו תגמול, בין היתר. 

כמו כן, הסכם תיווך גיוסי הון כולל פירוט תקופת ההתקשרות בין הצדדים, עילות ומקרים לביטול ההתקשרות ועוד מכלול היבטים ואלמנטים משפטיים חשובים, המיועדים להסדיר את ההתקשרות עם הפיינדר ולהגן על האינטרסים שלכם כיזמים עסקיים. 

גם בהקשר התרבותי-חברתי וגם בהקשר המשפטי, תחום עבירות המין עבר שינויים רבים בשנים האחרונות והתקדם כך שהוא יותר מותאם למציאות בה כולנו חיים כיום, כאשר כל הזמן עולים לכותרות מקרים שונים של עבירות מין. מבין שלל העבירות הפליליות המערבות פגיעה פיזית ו/או נפשית באדם אחר, עבירות מין הן בהחלט מהחמורות ביותר, בדיוק בגלל שהן נוגעות בתחום כה רגיש, אישי, אינטימי ואשר צריך להיות מוגן עבור כ לאחד ואחת מאיתנו. 

במסגרת הוראות החוק הישראלי, ישנן עבירות שונות המסווגות כעבירות מין, החל בכאלו הנחשבות משפטית קלות יחסית וכמובן עד עבירות מין קשות ומהותיות שבגינן ניתן לקבל עונשי מאסר ממושכים במיוחד. בכל מקרה של עבירות הנוגעות למין ולאינטראקציות מיניות אסורות בין אנשים, מדובר על מקרים מורכבים, רגישים מאוד ואשר מחייבים גם מקצועיות חסרת פשרות וגם רגישות למאפייני המקרה והמעורבים בו, כאשר כל אחד מהצדדים הקשורים למקרה זקוק לא אחת לליווי וסיוע משפטי צמוד, מותאם אישית ומדויק, ע"י עורך דין פלילי עם היכרות מעמיקה עם תיקי עבירות מין. 

מהותן של עבירות מין

ראשית, נגדיר באופן כללי ומהותי מה הן עבירות מין מבחינה מעשית ומשפטית, אותן עבירות שונות ומגוונות שאנו שומעים עליהן במקרים רבים בתקשורת וכמובן גם בעולם המשפטי בתור משרד עורך דין פלילי. עבירות מין היא מן הסתם עבירה הקשורה באופן כזה או אחר למיניות או למרחב האישי/מיני של אדם. זה כולל מקרים של נגיעות ומגע מיני שלא בהסכמה מצד אדם אחד עם קורבן העבירה, הצגת מראות מיניים לעיני הקורבן ושלא בהסכמה, הערות ומעשים בעלי הקשר מיני מצד אדם כלפי קורבן העבירה וכן הלאה עם שלל מקרים רלוונטיים העונים להגדרות החוק של עבירות מין. 

מדובר באופן טבעי על עולם עבירות רחב מאוד, החל בעבירות מין המבוצעות הלכה למעשה רק במרחב האינטרנטי-דיגיטלי ואפילו ללא מגע או היכרות פיזית בין הצדדים המעורבים ועד עבירות אונס חמורות וקשות, עם ספקטרום עבירות ופגיעות רחב מאוד בתוך המקרים השונים. 

עבירות מין כוללות נפגעים מכל המגדרים והסוגים, כולל גברים, אך בהחלט ניתן לומר כי סטטיסטית ובאופן מובהק, רוב נפגעות העבירה בתחום עבירות המין הן נשים ורוב הפוגעים הם גברים. 

מבחינת הגדרות החוק, רוב עבירות המין בישראל מפורטות ומוגדרות במסגרת חוק העונשין ויש עוד כמה עבירות מין המוגדרות בחוק למניעת הטרדות מיניות.

עבירות פליליות חמורות וגם פוטנציאל לתביעה אזרחית

עבירות מין הן, במהותן ומתוך כך שהחוק והציבור רואים בהן עבירות קשות הפוגעות באופן משמעותי בקורבנות העבירה, הן עבירות פליליות חמורות וכאמור חלקן בעלות פוטנציאל ענישה גבוה ומהותי. נאשמים מורשעים בעבירות מין גם "סוחבים" איתם כתם חברתי משמעותי וניכר לאורך כל המשך חייהם, כאשר לא אחת גם מי שהואשמו אך זוכו, מסיבות כאלו ואחרות, מביצוע עבירות מין, סובלים מהתפיסה החברתית לגביהם, עוד אחת מהמורכבויות הרבות המתלוות לחלק מתיקי עבירות המין, לצד כמובן המורכבויות העצומות המלוות את קורבנות העבירה.

בנוסף להיותן עבירות פליליות חמורות, החוק מגדיר חלק מעבירות המין גם כעוולות אזרחיות, מה שמאפשר לנפגעות העבירה גם להגיש תביעה אזרחית כנגד הפוגעים בהן, כדי לקבל פיצוי כספי בנוסף להרשעה פלילית מול המדינה. 

סוגי עבירות מין

• אונס: עבירת המין החמורה ביותר בדר"כ. בעילה מינית, ברוב מוחלט של המקרים של נשים, שלא בהסכמה, אשר הושגה במרמה, של קטינה מתחת גיל 14, דרך ניצול מצבי חוסר הכרה שונים או ניצול מצב נפשי/שכלי של הנפגעת. 
• בעילה אסורה בהסכמה: עבירה במקרים בהם קוימו יחסי מין בהסכמה, אך החוק מגדיר אותם כאסורים בגלל מצבים ומאפיינים שונים – למשל גיל האישה, מהות היחסים בין הצדדים וכיוצא באלו.
• מעשה סדום:  ביצוע מעשה מיני פיזי כלשהו באדם אחר, לא בהסכמה או שלא במסגרת מה שהחוק מגדיר כתקין.
• קיום יחסי מין בין גורם מטפל לגורם מטופל: למשל בין מטפלים בתחום נפש לבין מטופלות נפשיות. 
• מקרי הטרדות מיניות: מרמיזות ודיבורים מיניים מטרידים חוזרים ונשנים ועד נגיעות אסורות שלא בהסכמה, עם מגוון רחב של מקרים המוגדרים הטרדה מינית במסגרת חוק למניעת הטרדות מיניות. 

תיקי עבירות מין הם לרוב מורכבים ורגישים מאוד ומצריכים סט כישורים, משפטיים ואנושיים, מאוד מסוים וחזק וליווי צמוד של עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין.

יחסים בין עובדים למעבידים בהחלט יכולים להיות מורכבים, מבחינות רבות וכאשר מדובר עבור אנשים רבים מאוד על מערכות יחסים מאוד מרכזיות ומהותיות בחייהם היומיומיים. אמנם יש לא מעט עבירות שמעביד יכול לבצע כנגד עובדיו השכירים, אך היום נעסוק דווקא בצד השני, כאשר עובד פוגע במעבידו ובאמון שזה נותן בו, ספציפית דרך פירוט הנושא של עבירות גניבה ממעביד.

בין אם אתם הצד הנאשם בביצוע עבירת גניבה ממעביד ובין אם אתם מעביד אשר נפגע ממעשה גניבה של אחד העובדים שלכם, אתם זקוקים לליווי משפטי איכותי, מקצועי ומותאם אישית, ליווי משפטי מעו"ד פלילי מנוסה ועם היכרות מעמיקה עם העולם העסקי ועבירות המבוצעות במסגרתו, זאת כדי לקדם את האינטרסים שלכם ולשפר את סיכויי ההצלחה בתיק עבורכם.  

מגוון סוגים וביטויים של עבירות גניבה ממעביד

עבירת גניבה ממעסיק יכולה להתבטא באינסוף דרכים ויישומים, לא רק במקרים "פשוטים" לכאורה של גניבת מזומן מהקופה של העסק. את זאת ניתן לראות בפרופיל הרחב והמגוון מאוד של נחקרים ונאשמים בביצוע עבירות גניבה ממעביד, החל במנכ"לים של חברות המשתכרים משכורות גבוהות במיוחד ועד עובדים זוטרים ופשוטים בעסקים קטנים ומקומיים. 

כך, כפי שמנכ"ל יכול להוציא מהחברה אותה הוא מנהל כספים במרמה או לרכוש טובות הנאה פרטיות מכספי החברה, גם העובד הפשוט והחדש ביותר יכול לגנוב מזומן, ציוד מהותי או אף סודות מסחריים וקניין רוחני סודי. במקרים השונים אותם ליווינו וגם כאלו אשר עולים מעת לעת לתקשורת הציבורית, ניתן לראות בהחלט כי יש ביטויים רבים לעבירות גניבה ממעביד, גם סיפורים אקזוטיים ובלתי נתפסים וגם סיפורים טריוויאליים יותר. 

מאפיינים של עבירות גניבה ממעביד

באופן כללי, כאשר הערך של הרכוש (כסף, ציוד, רכישות, קניין רוחני וכו') עולה על סכום של 1,000 ש"ח, מעשה הגניבה יכול להיות מוגדר עבירת גניבה ממעביד. מבחינה משפטית וגם תפישתית, עבירות גניבה ממעסיק גם פוגעות בקניין של גורם אחר, כפי שקורה בכל מקרה גניבה אחר, אך בנוסף הן גם פוגעות באמון הנדרש והייחודי אשר קיים במערכת של עובד ומעביד. כך, מקרה בודד של גניבת עובד ממעביד, יכול לגרור יחס שלילי ופגיעה במערכות היחסים האחרות בין אותו מעביד ליתר העובדים, אף שלא היה להם כל קשר למקרה. 

בנוסף לגניבה של רכוש העולה על ערך של 1,000 ש"ח, עבירות גניבה ממעסיק יכולות להיחשב כאלו גם אם מה שנגנב הינו בעל ערך תרבותי, מדעי, דתי או היסטורי. 

עבירות גניבה ממעביד יכולות להיחשב מבחינה משפטית כעבירות צווארון לבן או עבירות כלכליות, אך הן בהחלט יכולות גם להיחשב עבירות גניבה "רגילות" לכל דבר ועניין, כאשר הדבר תלוי בנסיבות המקרה, במאפייני הרכוש שנגנב וגם בהיקף הפגיעה במעביד נפגע העבירה. 

ענישה פוטנציאלית במקרים של עבירות גניבה ממעסיק

באופן כללי, עבירות גניבה מפורטות ומוגדרות בסעיפים שונים בחוק העונשין, באופן מפוזר בטווח הסעיפים של 383-401. בתוך הגדרות אלו יש גם סוגים ספציפיים של עבירות גניבה ממעביד, על הביטויים הספציפיים השונים שלהן. 

הענישה משתנה כאמור בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה כפי שנקבע בבית המשפט. לדוגמא, עבירות גניבה ממעסיק המוגדרות עוון יכולות להביא רף ענישה נמוך יותר לעומת עבירות גניבה המוגדרות פשע (גניבה בנסיבות מחמירות) ואשר להן מתלווה עונש מאסר גבוה יותר. 

במקרים ה"קלאסיים" של עבירות גניבה ממעביד, חוק העונשין מגדיר בסעיף 391 פוטנציאל ענישה של עד 7 שנות מאסר בפועל, כאשר יש מקרים בהם רף הענישה על גניבה ממעסיק הוא 4 שנים. עם זאת, יש מקרים המוגדרים חמורים יותר או פשוט שונים הקשורים לעבירות גניבה ממעסיק, עם ענישה פוטנציאלית שונה. כך למשל במקרים של גניבה על ידי עובד ציבור ניתן להשית עונש מאסר בפועל של עד 10 שנים, גניבת נשק ממעביד יכולה להביא אף היא עונש של 10 שנות מאסר. יש בחוק גם התייחסות למקרי גניבה בידי מורשים, דירקטורים ונושאי משרה (עד 7 שנות מאסר). 

ישנן סיטואציות שונות בהן עובד יכול לגנוב דבר מה ממעבידו וגם שיטות שונות ליישם את הגניבה או הלקיחה האסורה, החוק על פי רוב מתייחס לכל האפשרויות הללו. כאשר לעיתים אלו מקרים מאוד פשוטים וברורים ולעיתים הם מורכבים ו"אפורים" יותר. כך או כך ועבור כל צד מהמעורבים בפרשה, עבירות גניבה ממעביד מחייבות ליווי איכותי ומתאים של עורך דין פלילי שגם מכיר את תחומי עבירות הצווארון הלבן והעבירות הכלכליות. 

מבין העבירות הפליליות המוגדרות בספר החוקים, עבירות פדופיליה הן בהחלט מהקשות והקשות ביותר "לעיכול", כאלו אשר גם מביאות עימן לא אחת תיקים משפטיים מורכבים, רגישים וקשים, כאלו המצריכים ליווי משפטי איכותי, מקצועי ומותאם אישית. נסביר אודות עבירות פדופיליה, המשמעויות שלהן והעונשים הפוטנציאליים המוגדרים בחוק הישראלי.  

מהן עבירות פדופיליה?

הסיבה שעבירות פדופיליה הן כה קשות ונתפסות מבחינת הציבור והמערכת המשפטית באופן קשה במיוחד (בלשון המעטה) היא שהן מערבות באופן ישיר, אינטימי ופוגעני במיוחד ילדים, אשר לכל הדעות חייבים להיות מוגנים מפגיעות מיניות, נפשיות ופיזיות שכאלו. 

עבירות פדופיליה הן עבירות מין המבוצעות בקטינים, בדגש על ילדים מתחת לגילאי 13, כאשר מה שמוגדר ציבורית ותפיסתית כעבירות פדופיליה הן מכלול עבירות המין, במקרים בהן אלו מבוצעות בילדים או עם מעורבות של קטינים כנפגעי העבירה. 

פדופיליה לכשעצמה מוגדרת כהפרעה מינית אשר במסגרתה אדם חווה עוררות מינית בהקשר של ילדים, כאשר בספרות פסיכולוגית מקצועית הפדופיליה נחשבת הפרעה נפשית. נציין כי החוק אינו מגדיר באופן מפורש ומילולי עבירות פדופיליה אלא הוא מתייחס ספציפית, בחוק ובענישה, לביצוע או ניסיון לבצע מעשים מיניים עם קטינים אשר מוגדרים מתחת לגיל ההסכמה. 

מכאן ניתן להבין כי עבירות פדופיליה כוללות שורה ארוכה של עבירות רלוונטיות העונות להגדרה, החל במקרים קשים במיוחד של אינוס קטינים וילדים ומעשים מגונים מיניים בילדים ועד מקרים של פורנוגרפיית ילדים המועברת באמצעים דיגיטליים באינטרנט וכיוצא באלו. כך שעברייני פדופיליה לאו דווקא יצרו מגע מיני פיזי עם ילדים וגם "רק" פעולות אינטרנטיות או דיגיטליות בהחלט יכולות להיחשב עבירות פליליות כאלו ולגרור עונשים מהותיים. 

כמובן שהמכלול של עבירות פדופיליה הן עבירות פליליות חמורות, אשר נחשבות כחלק מהתחום הרחב של עבירות מין. 

תפיסת החוק את עבירות הפדופיליה וענישה

החוק הפלילי רואה בחומרה רבה עבירות פדופיליה, מהעבירות הפליליות החמורות והקשות ביותר שאדם יכול לבצע כנגד אדם אחר. גם ציבורית וחברתית עבירות אלו נחשבות ברף הגבוה ביותר כמובן. עבירות הפדופיליה ועבירות המין בקטינים מתבטאות במגוון רחב של מעשים פסולים ולעיתים בלתי נתפשים, כאמור ממגע מיני ממשי עם ילדים ועד חשיפת ילדים לפורנוגרפיה, ביצוע מעשים מיניים עצמיים למול ילדים ושימוש בתוכן מיני בלתי חוקי של ילדים במרחב האינטרנטי. 

באופן כללי, ככל שהעבירות מבוצעות כלפי ילדים יותר קטנים, כך המערכת המשפטית ומערכות האכיפה מתייחסות לעבירות כחמורות יותר – למרות שבכל מקרה הן חמורות ביותר. זה גורם לכך שבמקרים שונים של עבירות פדופיליה (שוב, רשמית עבירות מין בקטינים או חסרי ישע), הגדרת העבירה מוחמרת ומוגדרת ברף הגבוה ביותר האפשרי חוקית ומשפטית, למשל אישום באינוס קטין ולא בבעילה אסורה בהסכמה. 

כך גם מבחינת ענישה, חברתית ומשפטית יש הצדקה מהותית לענישה חמורה וכבדה מאוד של מורשעים בעבירות פדופיליה. למשל, מקרים בהם אדם מבוגר מורשע באינוס של קטינה או קטין בנסיבות מחמירות, ניתן לגזור על אותו אדם 20 שנות מאסר בפועל ולא 16 כמו באינוס של נפגעות עבירה בגירות. כך, גם במקרים אחרים של עבירות פדופיליה, הענישה הפוטנציאלית בהחלט יכולה להיות מחמירה אף מעבר לענישה המוגדרת לאותן עבירות כאשר הן מבוצעות בבגירים. 

כמו כן, החוק מגדיר תקופת התיישנות ארוכה יותר על עבירות פדופיליה לעומת עבירות אחרות, כאשר הלכה למעשה ילדים שנפגעו מינית מפדופילים ועברייני מין יכולים להתלונן ולקדם תביעה גם שנים רבות אחרי שהם עצמם כבר הפכו למבוגרים ולבגירים משפטית. 

ניתן לסכם שהמונח עבירות פדופיליה הוא מונח יותר פסיכולוגי וחברתי מאשר משפטי, כאשר משפטית עבירות אלו אכן מוגדרות כעבירות מין בקטינים, עם רף ענישה גבוה יותר והתייחסות משפטית וחברתית קשה במיוחד לעבריינים המורשעים בעבירות קשות אלו.    

עם המעבר של יותר ויותר היבטים בחיים האישיים והמקצועיים של כולנו למרחבים הדיגיטליים ברשת, מן הסתם גם נושא הפשיעה וביציע עבירות רשת למיניהן, מתפתח והופך ליותר ויותר משמעותי בעולם המשפט. עבירות באינטרנט, עבירות סייבר, עבירות מחשב, שמות שונים לאותו תחום משפטי-חוקי מודרני ודינמי, נסביר אודות הנושא והיבטים חשובים ומשפטיים של תיקי עבירות אינטרנט וסייבר. 

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במשפט פלילי, מיסוי, שוק ההון ומשפט בינלאומי. למשרד ולעו"ד ראובן בפרט, ניסיון עשיר ומוכח בניהול תיקי עבירות אינטרנט, עבירות סייבר ועבירות מחשב, בישראל ובחו"ל.

ההגדרה של עבירות באינטרנט

ראשית כל, חשוב להבהיר מהן בכלל עבירות מהסוג הזה. מבחינת החוק והאופן בו רשויות החקירה, האכיפה והמשפט רואות את התחום היחסית חדש הזה של פשיעה ועבירות במרחב הציבורי, האישי והמסחרי. עבירות אינטרנט, סייבר ומחשב הן, במהותן ועל פי רוב, עבירות פליליות לפי ספר החוקים של ישראל (או של מדינה זרה במקרי עבירות אינטרנט בחו"ל), אשר מתרחשות ומבוצעות בתוך הרשת, על שלל גווניה והאפשרויות שבמרחב הדיגיטלי הזה. 

מבחינה אחת, עבירות אינטרנט וסייבר הן עבירות פליליות "רגילות" אשר נחשבות עבירות גם ללא מעורבות של מחשב או אמצעים דיגיטליים, אך מבחינה שניה אלו עבירות שכל מהותן היא הביצוע והיישום דרך המרחב האינטרנטי. כך שבמקרים לא מעטים, בפשיעת אינטרנט וסייבר, מעורב תחכום רב יותר ושימוש במערכות טכנולוגיות חדישות כדי לבצע את העבירות. 

סוגים של עבירות אינטרנט

כפי שהמרחב הדיגיטלי רחב, עצום ומקיף למעשה אינסוף אפשרויות, אתרים ופלטפורמות, כך גם נושא העבירות באינטרנט הוא נרחב מאוד מבחינת היקפים, סוגי עבירות ואפשרויות. ככל שיותר ויותר אלמנטים בחיים, בכלכלה ובעולם עוברים לדיגיטל, כך מבוצעות יותר עבירות במרחב הדיגיטלי – במסחר, פיננסים, במרחב הבינאישי וכן הלאה. 

סוגים מרכזיים ונפוצים של עבירות אינטרנט וסייבר כוללים למשל את הדוגמאות הכלליות הבאות:

• עבירות מין ברשת – עבירות המתבטאות בשלל היבטים וצורות, למשל כאשר המרחב האינטרנטי הוא הפלטפורמה ליצירת קשר מיני לא חוקי שממשיך בעולם האמיתי, כאשר עבירות המין מבוצעות גם דרך המרחב האינטרנטי וגם במרחב הפיזי-אמיתי וכאשר כל עבירות המין מבוצעת דרך אמצעים דיגיטליים-אינטרנטיים. 
• עבירות מרמה והונאה  – להשגת כספים, פרטים אישיים ושאר מידע ואלמנטים באמצעים דיגיטליים לא חוקיים.
• גניבת סייבר – גניבת כסף, מידע, פרטים אישיים/פיננסיים, זהויות, וכיוצא באלו דרך פריצה דיגיטלית למערכות טכנולוגיות.
• פריצה לא חוקית למערכות מידע, מערכות טכנולוגיות וכיוצא באלו, דרך שימוש במחשבים. מה שנקרא גם "האקינג". 
• עבירות הלבנת הון ומימון טרור המבוצעות באופן דיגיטלי דרך אמצעים טכנולוגיים. 
• עבירות הימורים – למשל הפעלה את פלטפורמת הימורים לא חוקית או השתתפות לא חוקית בפעילות הימורים אינטרנטית. 
• הפצה אינטרנטית או דיגיטלית של תכנים לא חוקיים – תוכנות פרוצות/גנובות, תכנים המוגנים בזכויות יוצרים, חומרים עסקיים סודיים וכן הלאה.

ויש עוד דוגמאות, כולל עבירות חדשות שצצות כל הזמן, לביצוע פשעים ועבירות אינטרנט וסייבר, כאשר כפי שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם רעיונות ואפשרויות לבצע עבירות שונות, שכולן או חלקן מבוצעות ברחבי הרשת ו/או באמצעות מכשירים המחוברים אליה.

עורך דין לעבירה באינטרנט

כל תחום משפטי מצריך ליווי של עורך דין המתמחה באותו תחום ספציפי, קל וחומר כאשר מדובר על תחום חדשני, מתקדם ומאוד דינמי מבחינת התפתחויות, טכנולוגיות, רגולציה, תקדימים וכיוצא באלו כמו התחום של פשיעת סייבר ועבירות אינטרנט. 

בין אם אתם נחקרים או מואשמים בביצוע עבירות באינטרנט ובין אם אתם הצד הנפגע לעבירות סייבר ומחשב כאלו, ליווי של התיק ע"י עו"ד עבירות אינטרנט וסייבר יעזור לכם משמעותית ויקדם את האינטרסים שלכם למול כל הגורמים המעורבים בתהליך ובתיק. 

זיוף מסמכים זה ממש לא משהו שרואים רק בסרטי מרגלים, אלא בהחלט דבר אשר קורה במגוון רחב של מקרים ועם סוגים מגוונים של זיופים, כאשר כל אלו נכללים תחת ההגדרות של עבירות זיוף ומרמה. בספר החוקים הישראלי, עבירות זיוף ומרמה נחשבות בהחלט עבירות פליליות, העשויות להיות חמורות מאוד במקרים מסוימים ומהותיים. מזיוף חתימה על מסמך פשוט ועד זיוף מסמכים מלא וחמור ע"י עובד ציבור (למשל), נסביר אודות תחום עבירות הזיוף והמרמה. 

ההגדרה הבסיסית של עבירת זיוף

החוק מגדיר עבירת זיוף ככל פעולה, אשר נעשתה במסמך כלשהו, במודע ומתוך כוונה ליצור מצג שווא מסוים על צד שלישי כלשהו. חוקי הזיוף הרלוונטיים נוגעים לתחום של זיוף מסמכים, תחום רחב מאוד אשר כיום כולל הלכה למעשה גם מסמכים דיגיטליים ולא רק מסמכים פיזיים. 

ההסבר הפשוט והישיר יהיה שכל שינוי לא תקין, שקרי או מטעה שנעשה למסמך כלשהו או ניסיון לייצר מצג שווא שקרי ומטעה לגבי מסמך מסוים, נחשב עבירת זיוף. זה כולל גם מקרים פשוטים כמו זיוף חתימה שלך אדם אחר על מסמך, גם שינוי היבטים מסוימים במסמך כדי שיציג משהו אחר לצד הקורא את המסמך וגם מקרים חמורים של זיוף מלא ומקיף של מסמכים רשמיים. 

סוגים חוקיים של עבירות זיוף

החוק הישראלי רואה בחומרה את הנושא של עבירות זיוף, כך שיש 4 סוגים חוקים ורשמיים של עבירות אלו:

• זיוף: כל אדם המזייף מסמך כלשהו, יכול לקבל עונש של שנת מאסר. אם הזיוף נעשה מתוך כוונה לקבל דרך זיוף המסמך משהו, העונש עולה לעד 3 שנים ועם הנסיבות חמורות במיוחד אז רף הענישה עולה עד 5 שנים. 
• זיוף להשפעה על עסקאות מסחריות: זיוף שנעשה כדי להשפיע או לפגוע בעסקאות מסחריות לגבי אנשים או תאגידים, רף ענישה של עד 3 שנים. 
• עשיית שימוש במסמך שזויף: כאן החוק מגדיר כי כל אדם או גוף שעושה במודע שימוש במסמך מזויף, נחשב כמו מי שזייף אותו בעצמו וצפוי לרף ענישה של עד 3 שנים, לאחר הוכחת כוונה פלילית בשימוש במסמך.
• זיוף מסמך ע"י עובד ציבור: כמו בעבירות שוחד, המדינה רואה בחומרה פגיעה ביושרה המקצועית והציבורית של עובדי ציבור. לכן יש סעיף מיוחד לזיוף שנעשה ע"י עובדי ציבור. לפי חומרת המעשה ומידת כוונת המזייף לקבל דבר מה באמצעות הזיוף, רף הענישה נע החל מעד 3 שנים ועד 7 שנים, כולל אפשרות בנוסף להטיל קנס על עובד הציבור המזייף. 

נציין כי עבירות זיוף יכולות להיחשב רגילות מבחינת מידת חומרתן, אך הן יכולות גם לעבור לרף הנוסף של עבירות זיוף בנסיבות מחמירות. במצב זה, דירוג העבירה עולה מעוון לעבירת פשע, סיטואציה מורכבת ובעלת השלכות פוטנציאליות קשות יותר מבחינה פלילית ומשפטית. 

עורך דין פלילי עם התמחות בעבירות זיוף

עבירות זיוף הן עבירות פליליות, שבהתאם למקרה הספציפי יכולות לגעת בתחומים משפטיים אחרים, למשל מסחר, מקרקעין, מיסים, חוזים, שטרות, עבירות צווארון לבן ודין אזרחי, לכן חשוב מאוד לקבל ליווי מקצועי, מותאם אישית ומדויק של עורך דין פלילי עם ניסיון בתיקי עבירות זיוף ומרמה וכן ניסיון רלוונטי בתחום המשפטי הרלוונטי למקרה הספציפי. 

הן עבור הצד הנפגע מהזיוף והן עבור הצד הנחקר או מואשם בגין עבירות זיוף, ייצוג וליווי ע"י עו"ד פלילי עם היכרות מעשית ומוכחת בתחום עבירות הזיוף, יכול לשפר מהותית את סיכויי התיק ולקדם את האינטרסים שלכם מול הגורמים הרלוונטיים. כך למשל, לחשודים ונאשמים בזיוף, יש משמעות גדולה בצמצום חומרת האישום עד כמה שניתן, כדי לנסות לקדם ענישה מינימלית במסגרת הוראות החוק ונתוני המקרה. 

המוסד לביטוח לאומי הוא מרכיב חשוב בתמיכה של ממשלת ישראל באזרחיה ואחד ה"שרידים" האחרונים למדיניות רווחה שבעבר הייתה, בהיבטים מסוימים, רחבה יותר. רוב האזרחים הבוגרים במדינה משלמים בכל חודש דמי ביטוח לאומי,  לרוב כאחוז מסוים מהכנסתם, וגם המעסיקים מפרישים את חלקם עבור עובדיהם. בעת הצורך ובמקרים שונים ומגוונים, הביטוח הלאומי נותן קצבאות וכספים לאזרחים המבוטחים וכך פועל מעין חוזה חברתי-כלכלי בין המדינה לאזרחיה. 

עבירות ביטוח לאומי נוגעות לכשלים ועבירות הקשורים לביטוח הלאומי, בין אם קבלת קצבאות, כספים וזכויות במרמה ובין אם מעסיקים שלא מעבירים את מלוא הפשרות הביטוח הלאומי בגין עובדיהם השכירים. מכיוון שכספי הביטוח הלאומי שייכים לכלל האזרחים במדינה ומכיוון שכאמור מדובר על מוסד שמהותו היא מעין חוזה כלכלי וחברתי בין המדינה לאזרחים – משלמים כסף בכל חודש לפי רמות הכנסה ובעת הצורך מקבלים בחזרה כסף או זכויות השוות כסף – המדינה והמוסד לביטוח לאומי רואים בחומרה את הנושא של עבירות כנגד מוסד זה, והן יכולות גם להיחשב כעבירות פליליות.  

דוגמאות שכיחות לעבירות ביטוח לאומי

• קבלת קצבאות / זכויות במרמה: עבירת הונאת ביטוח לאומי מצד מבוטחים (אזרחים), אשר מקבלים קצבאות כספיות או זכויות שוות כסף במרמה, למשל דרך מסירת מידע כוזב, אי מסירת כל המידע לביטוח לאומי, אי עדכון בשינויי סטטוס, זיוף מסמכים למיניהם וכיוצא באלו. עבירות אלו יכולות להיות מוגדרות דיווח שקרי/חלקי לבט"ל, עבירות הונאה או עבירות של קבלת דבר במרמה. 
• הונאת מעסיקים או עסקים: אלו עבירות ביטוח לאומי אשר במסגרתן למשל מעסיק לא משלם את מלוא ההפרשות לביטוח לאומי עבור שכר עובדיו, דרך מהלכי מרמה והונאה למיניהם או לחלופין, עסקים ועוסקים עצמאיים אשר מבקשים להפחית את תשלומי בט"ל שלהם דרך מהלכי מרמה והונאה שונים. עבירות אלו יכולות להיות מוגדרות משפטית ורשמית כהונאת מעסיקים, עבירות הונאה או דיווח שקרי/חלקי לביטוח לאומי.

זהות גופי החקירה של הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי מפעיל מחלקה מיוחדת המיועדת לחקירות, בדגש על חקירות כנגד המוסד עצמו אך גם חקירות לגבי היבטים נוספים לפעילות המוסד מול האזרחים המבוטחים. בכל סניף ביטוח לאומי ברחבי הארץ, פועלת מחלקת חקירות ייעודית הפועלת לגבי אותו אזור גיאוגרפי רלוונטי. לאנשי החקירות של ביטוח לאומי סמכויות ויכולות חקירה שונות, כאשר ממצאי החקירות מועברים הלאה לוועדות המתאימות בתוך המוסד כדי להגיע להחלטה מתאימה או הלאה לטיפול משפטי ופלילי במקרים חמורים בהם יש ראיות לעבירות ביטוח לאומי רלוונטיות ו/או פליליות. 

משמעויות פוטנציאליות של עבירות ביטוח לאומי

חקירות ביטוח לאומי אשר מובילות לכך שהמוסד חושב כי אכן בוצעו עבירות רלוונטיות כנגדו, בהחלט יכולות להיות מועברות להמשך טיפול משפטי ואכיפתי, עם משמעויות שיכולות להיות כבדות. במקרים פחות חמורים ולא פליליים , התוצאה יכולה להיות שלילת קצבאות, הטלת קנס ודרישה להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. אך במקרים יותר חמורים, כאלו בהם מדובר למשל על הונאה, זיוף, קבלת דבר במרמה – עבירות המוגדרות פליליות – התיק יכול להתגלגל לאישום פלילי, הטלת קנסות כבדים ואף עונשי מאסר בפועל או על תנאי. 

לכן, בין אם זומנתם לחקירת ביטוח לאומי ובין אם אתם כבר נמצאים בהליך רשמי / משפטי מול אגף החקירות של הבט"ל או גורמי אכיפה אחרים, חשוב מאוד לקבל ליווי וייצוג מותאמים אישית ומקצועיים על ידי עורך דין פלילי עם היכרות מעשית ואיכותית עם התחום של עבירות ביטוח לאומי, תחום שלעיתים בהחלט יכול להיות מורכב, רגיש ועם שלל ניואנסים שיכולים להקל או להחמיר עם המקרה ומבצע העבירות לכאורה.

רוצים עוד פרטים או לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית לגבי עבירות ביטוח לאומי? פנו היום למשרד עו"ד בועז ראובן!

התפקיד המכובד והמוערך של נשיא מדינת ישראל כולל בתוכו המון משימות, טקסיות, ייצוג כלל שכבות האוכלוסייה במדינה ועוד. אך בנוסף, לנשיא יש סמכות משפטית חשובה ומשמעותית, אחד מנדבכי היסוד של מוסד הנשיאות הישראלי. הכוונה היא כמובן לסמכות החנינה הנתונה בידי נשיא המדינה, אשר רשאי להעניק חנינה לאסירים ולמורשעים בביצוע עבירות שונות – מביטול יתרת עונשי מאסר ועד הקלה או המרה של עונשים.

משרד הבוטיק של עו"ד בועז ראובן מסביר אודות הנושא החשוב והמהותי של חנינה מנשיא המדינה – הגשת בקשות לחנינה נשיאותית, מאיפה מגיעה סמכות החנינה ומה האפשרויות במסגרת סמכות חנינה נשיאותית זו.

מקור סמכות החנינה הנשיאותית בישראל

במדינות רבות ברחבי העולם, סמכות החנינה נתונה בידי ראש המדינה, כאשר בישראל נבחר לתת סמכות זו לנשיא המדינה, מוסד סטטוטורי רשמי וייצוגי אך ללא ריבוי סמכויות מעשיות, בניגוד לראש הממשלה המנהל בפועל את הרשות המבצעת ואת המדינה.

ראשית וכדי להבין לעומק את מוסד החנינה הנשיאותית בישראל, נסביר מהי בכלל חנינה:

המשמעות המעשית והרעיונית של חנינה היא למחול לאדם על עבירה שביצע, בצורה של המתקה, המרה או ביטול של עונש או אישום. החנינה מיושמת על אנשים אשר הואשמו או הורשעו בביצוע עבירות, לרוב עבירות פליליות. החנינה היא החלטה משפטית חזקה וסופית וביכולתה של סמכות משפטית ורשמית זו לבטל החלטות משפטיות קודמות.

מקור סמכות החנינה הנשיאותית בישראל מגיע מ"חוק יסוד: נשיא המדינה". חשוב להבין כי מוסד החנינה לא נחשב ערכאה משפטית או מרכיב במערכת המשפט בישראל אלא מוסד נפרד, חיצוני ובלתי תלוי, הפועל מתוך סמכות של חסד ורחמים ומיועד בעיקר למקרים חריגים, בהם נשיא המדינה והמחלקה המשפטית של בית הנשיא רואים לנכון להתערב ולהעניק חנינה.

החלטת נשיא המדינה לגבי חנינה, הינה סופית, אבסולוטית ואינה ניתנת לערעור בערכאות משפטיות או ממשלתיות.

זכאות להגשת בקשות חנינה

רק מי שכל התנאים הבאים מתקיימים לגביו זכאי להגיש בקשה לחנינה דרך בית הנשיא:

• מי שבית המשפט גזר עליו עונש מאסר בפועל או עבודות שירות.
• כל ההליכים המשפטיים לגבי המקרה והתיק הסתיימו, כולל ערעורים, דיונים נוספים, בקשות למשפט חוזר.
• בתיק/במקרה ישנן נסיבות מיוחדות וחריגות העשויות להצדיק מתן חנינה מלאה או הקלה/המרה בעונש.

מוסד החנינה מנשיא המדינה שמור למקרים חריגים ומיוחדים ולא מתאים לכל מקרה פלילי בו נתקבל פסק דין מחמיר או שהערעור בתיק לא התקבל.  כל בקשת חנינה היא כמובן ייחודית ושונה מקודמתה, לכן חשוב מאוד לכלול בפירוט הבקשה את כל הפרטים הרלוונטיים והחשובים, לציין נסיבות מקלות, להדגיש היבטי התנהגות אזרחית וסוציאלית חיוביים של מבקש החנינה וכן הלאה. מן הסתם עורך דין פלילי יכול לסייע רבות בגיבוש תיק מלא, איכותי ויעיל יותר שיוגש לבית הנשיא לבחינת אפשרות החנינה.

אפשרויות נשיא המדינה במתן חנינות

חנינה כוללת בתוכה כמה וכמה אפשרויות, בהתאם לנסיבות, לנתונים ובסופו של דבר בהתאם להחלטתו של נשיא המדינה בפועל.

• שחרור מוקדם של אסיר מהכלא, גם לפני סיום ריצוי העונש שנגזר עליו.
• הפחתה/שינוי של עונש מאסר שנותר לאסיר לרצות בכלא או עונש עבודות שירות.
• המרה של עונש שנגזר על מורשע – למשל המרה של עונש מאסר בפועל לעבודות שירות או מאסר על תנאי, המרה לתשלום קנס. וכו'.
• ביטול עונש של אדם שהורשע בביצוע עבירות מסוימות – כולל לפני ריצוי זמן מאסר/עבודות שירות.
• הוראה לחון את האדם ולמחוק את הרישום הפלילי שלו בעקבות העבירות שעליהן קיבל חנינה.
• הקלה על פסיקת בית משפט לפסילת רישיון נהיגה של מי שהורשע בביצוע עבירה, קיצור משך הפסילה או ביטולה.
• הקלה והפחתה של עונשי קנסות כספיים שבית משפט הטיל על נאשם מורשע.
• הקלה בעונש לגבי קנסות עבירות תעבורה.

*לנשיא המדינה סמכות משפטית להעניק חנינה גם בתיקים המערבים חיילים אשר נשפטו במערכת המשפטית הצבאית.

בקשות חנינה מנשיא המדינה – איך זה עובד?

באופן כללי, נשיא המדינה והמחלקה המשפטית בבית הנשיא לא "סתם" חושבים על מקרים שבהם יש הצדקה לתת חנינה ואז נותנים אותה.  המודל עובד כך שאנשים – אסירים, נאשמים ומורשעים – מגישים, לרוב בסיוע עורך דין פלילי המתמחה בנושא, בקשות חנינה רשמיות שנבחנות לפי שלל פרמטרים ושיקולים.

בקשות חנינה מהנשיא מוגשות באופן רשמי ויעיל למדי דרך מערכת ממשלתית ייעודית, כאשר את הבקשה רשאי להגיש האדם המבקש את החנינה לגבי עצמו, קרובי משפחתו מדרגה ראשונה או עורך דין המייצג את האדם ומוגדר בא-כוחו. כמובן שיש יתרונות רבים בליווי של עו"ד פלילי, עם ניסיון מעשי בהגשת בקשות חנינה נשיאותיות, כדי לקדם את סיכויי הצלחת הבקשות.

הבקשה מהנשיא צריכה לכלול את סוג החנינה המבוקש, פרטים ונתונים רלוונטיים למקרה, גיליון מרשם פלילי עדכני, פירוט הבקשה למתן החנינה, חוות דעת תומכות ושאר נתונים ומידע היכולים להיות רלוונטיים ולסייע למעבר יעיל ותקין של הבקשה ב"צינורות" המשפטיים והרשמיים של בית הנשיא.

יש לציין כי טיפול בבקשות חנינה נעשה רק לאחר סיום כל ההליכים משפטיים הרלוונטיים לתיק, כולל ערעורים. כמו כן, מדובר על הליך יחסית ארוך, כך שיש להתחילו במועד אפקטיבי ומתאים.

אין עלות ישירה או אגרות להגשת בקשת חנינה. הכוונה שאין עלות המשולמת לבית הנשיא, עם עו"ד מלווה את המקרה כמובן שברוב המקרים השירות יבוצע בתשלום.

מחיקה של רישום פלילי דרך חנינה נשיאותית

כאמור, אחת מסמכויות החנינה של נשיא המדינה היא, במקרים מתאימים ומסוימים, למחק את הרישום הפלילי של מורשעים. המנגנון המשפטי בו היבט של זה של החנינה מתבצע הוא דרך קיצור של התקופה הקבועה בחוק להתיישנות ומחיקת רישום, לגבי המקרה הספציפי.

במקרים רבים מאוד בחיים, אישית ומקצועית, יש חשיבות אדירה ואף מכרעת להיעדר רישום פלילי לגבי אדם (למשל האפשרות להוציא "תעודת יושר"). הנשיא יכול לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה לגבי עבירה מסוימת שהאדם ביצע או כל העבירות בהן הוא הורשע, מה שיוביל למחיקת הרישום הפלילי עבור אותו אדם מוקדם יותר מההגדרה הרגילה הקבועה בחוק.

נציין כי לגבי תיקים שעודם נמצאים בתהליכי בירור דין, תיקים שנסגרו מחוסר ראיות או כי נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור), הגשת בקשת חנינה מהנשיא אינה הדרך הנכונה והמקובלת למחוק את הרישום בנושא. במקרים אלו יש לבצע פנייה רשמית למשטרה עם בקשה לשינוי עילת סגירת התיק, לחוסר אשמה למשל.

כמה זמן בקשת חנינה מהנשיא לוקחת?

אין פרק זמן מוגדר לטיפול בבקשות חנינה מהנשיא ולכן זמני הטיפול והחזרת התשובה משתנים ממקרה למקרה. מקרים דחופים מאוד, למשל מסיבות הומניטריות או ממצב ודאי של חוסר אשמה, עשויות בהחלט להיות מטופלות מהר יותר. ממוצע כללי ולא מחייב לטיפול בבקשת חנינה הוא כחצי שנה, זאת לאחר הגשת הבקשה, כאשר עוד לפני ההגשה הרשמית לרוב יש צורך בתהליך של עוד כמה חודשים לאיסוף חומרים וגיבוש התיק.

נדגיש כי לאחר קבלת תשובה מבית הנשיא לגבי בקשת חנינה, אי אפשר לערער על ההחלטה, אך ניתן להגיש בקשה חוזרת לאחר שישה חודשים מיום קבלת ההחלטה או מוקדם יותר עם היו שינויים מהותיים בנסיבות המקרה.

הגשת בקשת חנינה מנישא המדינה מקבלת סיכויים טובים ויעילים יותר כאשר התהליך מנוהל ומיושם בעזרת עורך דין פלילי המנוסה בתיקים ייחודיים אלו ובתהליך האופטימאלי מבחינה משפטית ומול בית הנשיא.

אמנם עבור רבים בציבור הישראלי, חטיפות הן משהו שרואים בעיקר בסרטי אקשן או סדרות טלוויזיה סוחפות, אך עבור מיעוט משמעותי של אנשים, עבירות חטיפה הן בהחלט דבר מוחשי לגמרי, מהחיים האמיתיים. מעת לעת, מקרים של עבירות חטיפה עולים לכותרות בתקשורת, למשל בהקשר לחטיפות וסחר בנשים או חטיפות של ילדים החוצה מישראל או לתוך ישראל ע"י אפוטרופוס. נסביר אודות הנושא המורכב של חטיפות במסגרת הדין הפלילי.

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במשפט פלילי ומשפט בינלאומי (גם במיסוי, שוק ההון ונושאים נוספים), כאשר למשרד יש ניסיון מעשי מוכח בניהול וליווי של תיקים מורכבים ורגישים כמו תיקי חטיפה, כולל כאשר התיק מערב פעילות בחו"ל.  

ההגדרה הכללית של עבירת חטיפה

באופן כללי, החוק הישראלי מגדיר עבירות חטיפה בצורה מסודרת ואשר מכילה בתוכה את שלל האפשרויות בהם אדם או גורם כלשהו יכולים הלכה למעשה לחטוף אדם אחר. בלשון שאינה משפטית לגמרי, ההגדרה הכללית של עבירת חטיפה היא:

מקרה בו אדם או קבוצת אנשים כופים על אדם אחר, בכוח, באיומים, בתרמית או בהונאה, לעזוב את המקום בהו הוא נמצא ולאחר מכן אותו אדם או קבוצת אנשים המבצעים את העבירה מעבירים את הנחטף למקום אחר – אזי זהו מקרה של חטיפה. 

עבירות חטיפה הן חמורות מאוד מבחינת מערכות האכיפה והמשפט, לכן רף הענישה הבסיסי בעבירות של חטיפות בהחלט יכול להגיע למאסר בפועל של 10 שנים, ואף יותר מכך אם נוספו לחטיפה עוד עבירות פליליות חמורות. נציין כי כדי להרשיע אדם בחטיפה פלילית, על גוף התביעה להוכיח שהמעשה בוצע מתוך כוונה ברורה לחטוף את האדם וכי עובדתית בוצעה חטיפה. 

סוגים מרכזיים של עבירות חטיפה

• חטיפות ילדים:  בעיקר מקרים בהם הורה אחד מבריח את הילד או הילדים שלו אל מחוץ לגבולות המדינה בה הקטין מתגורר (מישראל או לישראל), ללא ידיעת ההורה השני או האפוטרופוס החוקי, תוך הפרת המשמורת החוקית על הקטין וביצוע חטיפת ילד לפי אמנת האג, עליה ישראל חתומה. רשמית, מקרים אלו, בהתאם לנסיבות, יכולים להיחשב עבירת חטיפה ממשמורת או עבירות של גניבת קטין.
•  הוצאה לחו"ל: בדומה לעבירת החטיפה הכללית כפי שהוסברה לעיל, אלא שכאן מעורבת במקרה החטיפה גם הוצאה של הנחטף מחוץ לגבולות המדינה, בדגש על הוצאה לחו"ל ללא הסכמת הקורבן. 
• חטיפה לצורך כליאה: עבירת חטיפה עם רף ענישה של עד 20 שנות מאסר בפועל, מקרים בהם בוצעה חטיפה והנחטף נכלא בצורה כזו א ואחרת, בניגוד לרצונו כמובן ולרוב באמצעים אלימים ותוך שלילת זכויות וחירויות יסוד רבות. 
• חטיפה לצורך סחיטה או רצח: סוג נוסף וחמור במיוחד של עבירות חטיפה, כאשר מקרה החטיפה נועד למטרת סחיטה של הנחטף או מי מקרוביו או למטרת רציחת הנחטף או הנחטפת. ניתן להאשים בסוג זה של חטיפה גם אם בסופו של המקרה לא בוצע רצח ו/או סחיטה אלא הייתה כוונה ברורה לכך. 
• חטיפה למטרת גרימת חבלה חמורה: מקרים בהם חוטפים אדם כדי לגרום לו לחבלה חמורה, כפי שמוגדר בחוק. גם בעבירות חמורות ואלימות אלו, רף הענישה גבוה יותר ועומד על 20 שנה. 
• חטיפה למטרת סחר בבני אדם: חטיפה לצורך ניצול פיזי של האדם הנחטף, לרוב מדובר על מקרים של סחר בנשים לטובת עבודה בזנות או בתעשיית המין, מקרים של עבדות אך יש גם עוד דוגמאות קשות למקרי חטיפה למטרת סחר בבני אדם, בישראל ומחו"ל לישראל. 
• הסתרת חטוף: עבירות חטיפה המתייחסות לאו דווקא למבצעי החטיפה אלא לאנשים או גורמים שסייעו להסתיר את האדם שנחטף ו/או לכלוא אותו. אפילו אם מדובר "רק" על סיוע לחטיפה, רף הענישה מאפשר עונש של 20 שנות מאסר.

עורך דין לעבירות חטיפה

כפי שניתן להבין מההסברים ותיאורי סוגי עבירות החטיפה, מדובר בהחלט על אחד התחומים הכי מורכבים, רגישים וקשים בדין הפלילי, גם כאשר מדובר על חטיפת ילדים בתוך המשפחה ובהחלט כאשר מדובר על חטיפות בעלות אופי אלים יותר. לכן חשוב מאוד לקבל ליווי וייצוג של עורך דין פלילי עם התמחות מעשית בתיקי עבירות חטיפה, בישראל ובחו"ל.

פנו למשרד עו"ד בועז ראובן לפרטים נוספים ופגישת ייעוץ דיסקרטית. 

פתיחת חברה באירופה יכולה להיות אחת ההחלטות העסקיות הכי חכמות ומשתלמות שתבצעו, אך קריטי לבצע תהליך הקמת חברה  באירופה בצורה נכונה וחכמה, עם הבנה מעמיקה של התנאים במדינה בה תפתחו את החברה ושל השווקים האירופיים וכמו כן עם תשומת לב קפדנית לפרטים. בין אם לצרכי ניהול פעילות עסקית ופיננסית בשווקי יעד אירופאיים ובין אם לצרכי רישום חברת offshore ביעד אירופי אטרקטיבי, האפשרויות היום להקמת חברות באירופה רחבות ומספקות הזדמנויות ליזמים ועסקים ישראלים, נסביר אודות התהליך.

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במיסוי, משפט כלכלי ותחומים משפטיים נוספים, עם ניסיון עשיר בליווי לקוחות הן בישראל והן בשווקים גלובליים, בדגש על שירותים משפטיים לישראלים המנהלים פעילויות עסקיות באירופה.

יעדים שונים עם הגדרות בנקאות ורגולציה שונות

אירופה היא יבשת גדולה המורכבת ממדינות רבות ושונות מאוד זו מזו, כולל כמובן בתוך האיחוד האירופי עצמו. לכן מן הסתם בתוך היבשת והמדינות השונות המרכיבות אותה יש יעדים שונים ורלוונטיים להקמת חברה, כאשר בכל מדינה יש הגדרות בנקאיות ורגולטוריות שונות. חלק מהמדינות יותר פתוחות ומזמינות יזמים בינלאומיים והקמת חברות על ידי מי שאינם תושבים או אזרחים וחלק מחמירות ומציעות תנאים פחות אטרקטיביים ליזמים המבקשים להקים בשטחן חברות זרות.

כך, אלא אם אתם מקימים חברה כדי לפעול פרטנית וספציפית במדינה אירופית מסוימת, צריך לבחון לעומק ובצורה מקצועית היכן תקימו את החברה שלכם – מתוך שיקולים של דרישות רגולטוריות ופיננסיות, הטבות מס שאפשר לנצל, אפיקי פעילות פיננסית ועסקית אפשריים מאותה מדינת יעד וכיוצא באלו.

כך למשל עסק עם פעילות קמעונאית ממוקדת לגרמניה ירצה באופן טבעי להקים חברה בגרמניה, אך עסק עם פעילות חוצת מדינות באירופה או אשר רוצה "פשוט" ליהנות מהטבות מס ואפשרויות חדירה לשווקים חדשים כנראה יעדיף להקים חברה במדינה יותר מזמינה ומקלה. יעדים אירופיים פופולאריים להקמת חברות offshore וחברות לפעילות עסקית מקומית באירופה כוללים למשל את קפריסין, מלטה, הולנד, מדינות מרכז ומזרח אירופה כמו פולין, הונגריה וצ'כיה וגם יעדים שכיום אינם באיחוד האירופי באופן מלא אך בהחלט באירופה כמו גיברלטר, איי התעלה הבריטיים או שווייץ.

אי אפשר להדגיש יתר על המידה כמה חשוב להתאים את המיקום של הקמת חברה באירופה ואת מיקום חשבון הבנק לסוג, מהות ותחום העיסוק של החברה שלכם. לפרטים אלו השלכות מהותיות מבחינת רגולציה, מיסוי, בירוקרטיה והיבטים משפטיים שונים.

דוגמאות לדרישות רגולטוריות המשתנות בין מדינות אירופיות שונות לחברות זרות:

• דרישה או היעדר דרישה להון התחלתי מוכח
• שיעורי מיסוי על חברות זרות הרשומות באותו היעד – על רווחים, הכנסות, הכנסות כלליות או רק הכנסות מאותה מדינה וכו'.
• דרישות רגולטוריות מבעלי המניות הרשומים של החברה.
• דרישות לגבי דירקטורים רשומים בחברה – למשל חובת אזרחות מקומית או של מדינת EU של דירקטורים או פטור מחובה זו.
• חובת קיום חשבון בנק מקומי במדינה בה פותחים את החברה.
• האם אפשר להקים חברת offshore או רק חברה שפעילה עסקית ופיננסית גם במדינה בה נפתח החשבון.

ויש עוד היבטים שונים ודרישות פרטניות במדינות שונות בהקשר לתהליך הקמת חברה באירופה. כך שבהחלט לא מדובר על החלטה של מה בכך ומהותי לבצע את התהליך בצורה מסודרת ומושכלת. נציין כי בעוד שיש בהחלט אפשרויות טובות להקמת חברות באירופה תוך קבלת הטבות מס משמעותיות, המושג של "מקלט מס" כפי שהיה מוכר בשנים עברו, כבר די חלף מהעולם כי מדינות ומוסדות פיננסיים מעבירים וחולקים מידע בצורה מקיפה הרבה יותר מבעבר.

מה התהליך עצמו כולל?

כאמור, רישום חברה באירופה הוא תהליך המשתנה בין מדינה למדינה וגם בין מדינות האיחוד האירופי למדינות ביבשת שאינן חברות מלאות באיחוד. כך שיש מדינות עם דרישות רגולציה מאוד מחמירות וסבוכות כדי להקים חברות ע"י יזמים זרים (ישראלים למשל) בעוד שיש מדינות המציעות תהליך פשוט ומהיר מאוד.

באופן כללי, צריך לציין ולהוכיח את בעלות בעלי המניות בחברה ולספק פרטים ומסמכים אישיים ומזהים לגביהם, צריך להגדיר ולצרף מסמכים של דירקטורים מוגדרים בחברה, להגדיר את סוג החברה ומהות פעילותה העסקית, להציג חשבון בנק מקומי באותה מדינה או במדינה רלוונטית אחרת, להציג הון התחלתי נדרש אם יש כזו דרישה והצגת מסמכים משפטיים נוספים. כמובן שיש מדינות בהן התהליך סבוך ובירוקרטי יותר.

לאחר הקמת חברה באירופה, אפשר למשל לקבל מספר VAT (מע"מ) לפעילות עסקית ביבשת, למתג את עצמכם כחברה אירופאית, ליהנות מהטבות מס אירופיות על פעילויות עסקיות באירופה ואפילו לקבל מענקים והטבות שונות ממוסדות רשמיים של המדינה או של האיחוד האירופי. בתור ישראלים עדיין תצטרכו לדווח כמובן על הכנסות המגיעות אליכם מהחברות הזרות שלכם – כך שיש לשים לב גם לנושא אמנות מס בינלאומיות בעת תהליך הקמת חברה באירופה.

האם אתם צריכים לפתוח חשבון בנק אירופאי בתור מי שאינם תושבי מדינה ספציפית באיחוד האירופי? היום אמנם קל מאוד לאזרחי ותושבי מדינות ה-EU לפתוח חשבון בנק בכל מדינות האיחוד, אך מה לגבי אזרחים זרים, בעלי חברות Offshore ומי שכלל אינם גרים באירופה אך זקוקים לחשבון בנק? ובכן, ישנן כיום אפשרויות יעילות ומותאמות לפתיחה וניהול של חשבון בנק אירופאי גם לישראלים ותושבי חוץ אחרים – אך חשוב לבצע את התהליך בחכמה ובהתאמה אישית לצרכים ולמקרה הספציפי.

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במיסוי ובמשפט כלכלי, בישראל ובחו"ל, כולל ליווי וייעוץ ללקוחות ישראלים פרטיים ועסקיים לגבי פעילויות פיננסיות באירופה. היום נסביר על ניהול חשבון בנק אירופאי בשוטף.

הנסיבות לפתיחת חשבון בנק אירופאי שונות ומגוונות, כאשר החשבון יכול להיות פרטי לצרכים פיננסיים כאלו ואחרים, אך לרוב מדובר על חשבונות המיועדים למטרות עסקיות. מטרות עסקיות אלו כוללות למשל קבלת כספי שכ"ד מהשכרת נכסים באירופה, חשבון בנק לחברה שהקמתם באחת ממדינות אירופה, חשבון בנק לצרכי השקעות באירופה וכיוצא באלו.

ניהול חשבון פרטי בבנק אירופאי

לאחר שצלחתם את תהליך הקמת חשבון הבנק הפרטי שלכם באחת ממדינות אירופה – מה שיכול בהחלט להיות מורכב ולהצריך הליך בירוקרטי מתמשך, אפילו אחרי שנמצא לכם בנק שלא מחייב הגעה פיזית לצורך פתיחת החשבון, אתם צריכים לנהל את החשבון הזה בשוטף. כאן אתם כבר מתחילים ליהנות משלל היתרונות של הקדמה הטכנולוגית והדיגיטלית של מוסדות אירופאיים.

אם יש לכם חשבון בנק פרטי באירופה, למשל לצורך קבלת תשלומים מספקים באירופה ו/או ביצוע תשלומים שונים לגורמים באירופה, לצרכי לימודים באירופה או אפילו במדינה בה אתם מבקרים הרבה, ניהול החשבון בשוטף יכול להתבצע במלואו באפיקים דיגיטליים נוחים ויעילים במיוחד. לרוב מדובר על רמת שירות ותפעול טובה מהבנקים המסחריים בישראל.

כך אתם יכולים לקבל תשלומים והעברות לחשבון האירופאי שלכם, לבצע העברות בנקאיות מהחשבון, לנהל השקעות פיננסיות שונות דרך החשבון וגם היבטים אחרים כמו ניהול כרטיסי חיוב וכרטיסי אשראי וכמובן העברת כספים מהחשבון הזר לחשבון ישראלי.

בכל הנוגע לחשבון בנק פרטי באירופה למי שאינם תושבים או אזרחים, ניהול החשבון בשוטף הוא קל ופשוט מאוד ומה שצריך לבחור בקפידה ולבצע בצורה מדויקת ומושכלת הוא בחירת המדינה בה אתם פותחים את החשבון וכל תהליך פתיחת החשבון מלכתחילה.

ניהול חשבון בנק offshore אירופאי

אם חשבון הבנק האירופאי שלכם נפתח למטרות עסקיות, בדגש על חשבון בנק לחברת offshore שהקמתם באחת ממדינות אירופה, ניהול אותו חשבון בשוטף יהיה כמובן תלוי בצרכים הפיננסיים שלכם ובמהות הפעילות העסקית של החברה שהקמתם. כך למשל יש מקרים בהם חשבון הבנק הוא בעיקר צורך רגולטורי כדי להקים את החברה אך בפועל בחשבון לא תהיה פעילות משמעותית (למשל חברת החזקות offshore). לעומת זאת עבור ישויות משפטיות וצורות התאגדות עסקיות שונות באירופה, חשבון הבנק שלכם בהחלט יהיה פעיל ויצריך תפעול שוטף של מכלול פעילויות פיננסיות.

כמובן שיש הבדל אם פתחתם חשבון בנק offshore דרך סניף זר של אחד הבנקים המסחריים הישראליים או דרך בנק זר לגמרי, אך היום מרבית היבטי התפעול השוטף של חשבונות בנק עסקיים כאלו מבוצעים ביעילות באפיקים דיגיטליים ידידותיים למשתמש ומותאמים לצרכים הייחודיים של בעלי פעילויות עסקיות גלובליות וחברות offshore במציאות העכשווית של הגברת רגולציה, שיתוף מידע פיננסי והיבטי מיסוי בינלאומי.

באופן טבעי, כאשר מדובר על פעילויות פיננסיות מורכבות וגדולות מול הבנק האירופי שלכם, ההליך כבר יוצא מהמרחב הדיגיטלי לרוב ועובר למרחב הפיזי. למשל בהיבטי מימון משמעותיים, ליווי עסקאות בחו"ל, ניהול של תיקי השקעות גדולים ומורכבים וכיוצא באלו.

משרד עו"ד בועז ראובן פועל רבות עבור לקוחותיו בזירות הפיננסיות והרגולטוריות באירופה ונשמח לסייע לכם בכל הקשור להקמה ותפעול של חשבון בנק אירופאי לצרכים עסקיים או פרטיים.

כל נושא המטבעות הדיגיטליים / קריפטוגרפיים לחלוטין "התפוצץ" בשנים האחרונות, עם עליות שערים שכל הזמן עושות כותרות ומושכות עוד משקיעים ומתעניינים לתחום, היקפי שימוש והשקעה הולכים וגדלים ועיסוק ממשלתי ופיננסי הולך וגובר בתחום חדשני ומהפכני שבאופן מרתק הופך למרכיב יותר משמעותי בכלכלה ובפיננסים בכל העולם.

אך מעבר לסוגי מטבעות קריפטו, הטכנולוגיה מאחורי המודל ואפשרויות ההשקעה, נושא אחד שנותר בעייתי וגם לא מאוד מדובר הוא בנקאות למטבעות דיגיטליים, בישראל וגם בכל יתר העולם המערבי. עוד ועוד משקיעים רוצים לממש רווחים מהשקעות קריפטו ונתקלים למשל בבעיות לממש את הכסף מול בנקים מסחריים בעולם ובנוסף יש עוד היבטים ונקודות בהן עולה הצורך בפתרונות עסקיים וממשקים של בנקאות למטבעות דיגיטליים וקריפטו. נסביר על נושא חשוב ודינמי זה – בדגש על אפשרויות והתפתחויות בארה"ב, אירופה ואנגליה.

שירותי בנקאות למטבעות קריפטו – מימוש רווחים בכסף FIAT

לא מעט משקיעים שנכנסו לשוק מטבעות הקריפטו בזמן, למשל רכשו ביטקוין עוד לפני כמה שנים כשערך המטבע היה נמוך יחסית לשיאים של השנים האחרונות (2020-2021), יצרו רווחים נאים ומרשימים, רווחים שהם רוצים בשלב מסוים לממש ולהמשיך הלאה לאפיקי השקעה אחרים. אך לצד אפשרויות מימוש מול בורסות ושחקני קריפטו במרחב האינטרנטי-דיגיטלי (אפשרות שלא תמיד רלוונטית בסכומים גבוהים), רבים ממשקיעים אלו מחפשים דווקא פתרון ממוסד מול בנק כדי לממש את הרווחים – קרי, למכור מטבעות קריפטו ולקבל בתמורה את הרווחים בכסף FIAT "רגיל" לפי סוגי המטבע הרלוונטיים להם.

עד לאחרונה בנקים מסחריים ובנקי השקעות פרטיים לא ממש ידעו כיצד "לאכול" את כל סיפור המטבעות הדיגיטליים, גם מבחינה מקצועית ומבחינת המערכות הפיננסיות השונות וגם מבחינת רגולציה ממשלתית דינמית, לא יציבה ובאופן כללי סביבה של חוסר ודאות רגולטורי. אך היום יש מגמה של שינוי בנושא זה. היום ישנם כבר שירותי בנקאות למטבעות דיגיטליים אשר מאפשרים בדיוק את מה שתיארנו להלן, מימוש רווחי השקעות קריפטו דרך מכירת המטבע הדיגיטלי וקבלת כסף רגיל. כאשר חשוב לציין כי בבנקים המציעים שירות זה בנוסף הלקוחות מקבלים גם פירוט מסודר, תקין ויעיל של הפעולות הפיננסיות שבוצעו כדי לדווח לרשויות המס ביתר קלות.

זוהי בשורה של ממש למשקיעי מטבעות דיגיטליים, במיוחד אלו אשר צברו רווחים רבים ומשמעותיים מהחזקה בנכסים פיננסיים חדשניים אלו. כעת יש להם אפשרויות ריאליות ונגישות למימוש הרווח מול בנקים וגם דרך נוחה ובטוחה יותר לדווח לרשויות המס לגבי מהות העסקאות והיקף הרווחים. היבט זה של בנקאות למטבעות קריפטו זמין בעיקר בשווקים הפיננסיים הגדולים בעולם – לונדון, ניו יורק ובנקים אחרים בארה"ב וכן בנקים אירופיים מסוימים, בעיקר שוויצרים. נציין כי ישנן דרכים חוקיות ומסודרות להעביר רווחי קריפטו שמומשו כך מול בנק מסחרי או בנק השקעות פרטי גם לחשבונות המשקיעים בישראל.

פתיחת חשבונות בנק לפעילות עסקית במטבעות דיגיטליים

היבט נוסף בו יש צמיחה והתפתחות נדרשת בשירותי בנקאות למטבעות דיגיטליים ומטבעות קריפטו הוא בריבוי האפשרויות בצפון אמריקה, אירופה ואנגליה לפתוח חשבונות בנק המיועדים ומוסדרים לפעילויות עסקיות הכוללות מטבעות דיגיטליים וקריפטו. בנקאות קריפטו כזו, מאפשרת לעסקים בתחום לפעול מול לקוחות עסקיים ופרטיים, לבצע המרות מטבע אפקטיביות ממטבע קריפטו לכסף FIAT ועוד פעילויות של בנקאות מסחרית, אך עם מטבעות דיגיטליים שעד לא מזמן היו מוקצים במערכת הבנקאות המסחרית העולמית.

בנקים מסוימים במיקומים הגיאוגרפיים שצוינו ואשר נחשבים מרכזיים בכלכלה הגלובלית בכלל ושל העולם המערבי בפרט מאפשרים כיום ונותנים ללקוחות את התשתיות הדרושות גם לפעילויות עסקיות במודל של B2B (עסקים מוכרים לעסקים) וגם במודל של B2C (עסקים מוכרים ללקוחות פרטיים).

סליקות כרטיסי אשראי בקריפטו / מטבעות דיגיטליים

ראיה נוספת לכך שהמטבעות הדיגיטליים ועולם הקריפטו בכללותו צובר תאוצה וחוצב לעצמו מקום במערכות הפיננסיות הבינלאומיות, הן הפרטיות והן המוסדיות, היא העובדה שיותר ויותר בנקים הופכים פעילים ביצירת אפשרויות לבצע סליקות כרטיסי אשראי בכל העולם גם באמצעות שימוש במטבעות דיגיטליים וחשבונות קריפטו מוסדרים.

זקוקים לייעוץ או ליווי משפטי בהקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים, בישראל או בחו"ל? פנו למשרד עו"ד בועז ראובן לקביעת פגישת היכרות ולפרטים נוספים.

קל מאוד להתבלבל לגבי עמותות ומלכ"רים ומדיניות המיסוי של מדינת ישראל, כאשר רבים חושבים שאם גוף מוגדר כעמותה או מוסד ללא כוונת רווח אז המשמעות המיידית היא פטור מתשלום מיסים. אך כמו בכל תחום בעולם המיסוי, המציאות מורכבת יותר ומיסוי עמותות ומלכ"רים מהווה נישה מיוחדת, כזו המצריכה ידע מעשי נרחב כדי לאפשר לעמותות חשובות אלו לפעול בצורה כלכלית יעילה וגם לעמוד בכל דרישות המיסוי הייחודיות לגופים כאלו. 

משרד עו"ד בועז ראובן הוא משרד בוטיק המתמחה במיסוי, כולל ניסיון עשיר ומוכח בייעוץ, ליווי וייצוג של עמותות ומלכ"רים מול רשות המיסים. 

האם עמותה חייבת בתשלום מס?

כאמור, העולם של עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח הוא עולם מיוחד מבחינות רבות, מהמודל התפעולי-עסקי ועד היבטים של רגולציה ומיסוי – ולמרות מה שמקובל לחשוב, זה אינו עולם לחלוטין נטול מיסים. אך כמובן שמעצם מהותם של ארגונים אלו – אשר כלל ועיקר אינם פועלים כמו גופים עסקיים ומסחריים רגילים – הם לא חייבים בתשלום אותם מיסים כמו עוסקים ותאגידים שפעילותם עסקית במהותה ולמטרות רווח. נסביר.

עוסקים, חברות עסקיות ותאגידים עסקיים מבצעים פעילות עסקית ומשלמים מס הכנסה על רווחים, לצד מיסים נוספים החלים על נישומים עסקיים "רגילים", כאשר בנוסף גופים עסקיים אלו משלמים מע"מ על הוצאות וגובים מע"מ מלקוחות – מע"מ שהם יכולים להתקזז עליו מול המדינה. בעמותה וגוף ללא כוונת רווח המצב שונה וכך גם המיסוי שונה. 

מעצם ההגדרה הכללית שלהם, מלכ"רים אינם מייצרים רווחים (לפחות לא רווחים מחולקים) מפעילותם, לכן זה לחלוטין הגיוני שגופים אלו זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה - ואכן הם מגישים דוחות שנתיים אך אינם משלמים מס הכנסה כלל. זאת כל עוד העמותה מוגדרת מוסד ציבורי ובהתאם לסעיף 9 (2) בפקודת מס הכנסה. 

מה לגבי המע"מ: ובכן, גם בהקשר זה מיסוי עמותות ומלכ"רים כולל כללים שונים מגופים עסקיים אחרים. הסיווג של עמותה או מלכ"ר במע"מ שונה משל כל נישום עסקי אחר, כך שבפועל עמותה המסווגת באופן מלא כמלכ"ר לא גובה מע"מ מתורמים ומהכנסות מלקוחות של פעילות העמותה, כאשר על ההוצאות שלה העמותה כן משלמת מע"מ רגיל ואינה מקבלת מע"מ בחזרה – אז היא לא יכולה להתקזז על המע"מ מול המדינה. 

אך זהו לא הסוף בכל הנוגע למיסוי עמותות ומלכ"רים, הנושא כולל מורכבויות נוספות ולא אחת "הולך ומסתבך" – מה שעוד יותר מדגיש את הצורך של קבלת ליווי מקצועי בכל הנוגע להתנהלות המיסים של עמותות. 

מיסוי שכר בעמותות

המדינה קבעה מדיניות מיוחדת לעמותות ומלכ"רים בכל הנוגע למע"מ, כאשר כחלק ממדיניות זו נקבע גם מס שכר – מיסוי ייחודי לסוגי נישומים אלו. מס השכר נועד כביכול להוות חלופה לפטור ממע"מ שעמותה מקבלת מהמדינה. המשמעות המעשית היא שעמותה המשלמת שכר לעובדיה נדרשת לתוספת תשלום מס שכר בגובה 7.5% מהשכר המשולם לכל עובד – שיעור זה מחושב לפי כל מרכיבי השכר! 

אבל, אפשר לקבל פטור מתשלום מס השכר הזה. אם סך כל שכר העבודה שעמותה שילמה בשנה לא עבר סכום של כ-178,000 ש"ח, היא מקבלת פטור ממס זה – כך שחשוב לשים לב ולנהל את מדיניות השכר בתבונה אם עמותה נמצאת קרוב לסף המקנה פטור. 

יש עמותות שכן משלמות מיסים!

עצם ההגדרה של גוף את עצמו כעמותה או מוסד ללא כוונת רווח אינה מספיקה כמובן כדי לקבל פטור ממיסים מסוימים. מה שחשוב הוא אופן ההגדרה של הגוף ברשות המיסים, כאשר יש עמותות שמתוקף הגדרתן ומהות פעילותן כן נדרשות לשלם מס מסוים על הכנסות ורווחים. 

עמותה המוכרת במע"מ כמלכ"ר מלא ובמס הכנסה כמוסד ציבורי, זכאית לכל הפטורים ממס. אך עמותות המוגדרות מלכ"ר מעורב (יש לה פעילות מסחרית המייצרת רווחים) כן משלמות מס על ההכנסות הרלוונטיות ועמותה המוגדרת עוסק (כל הפעילות שלה עסקית ולייצור רווח) משלמת מס כמו כל עסק רגיל אך עדיין נתונה לאיסורים הרלוונטיים לעמותות לגבי חלוקת רווח לבעלים. 

שירותי עו"ד מיסים לעמותות ומלכ"רים

כל ההסבר הנ"ל הציף את המורכבות שלעיתים קיימת בכל הנוגע למיסוי עמותות ומלכ"רים ואת החשיבות של התנהלות נכונה ומושכלת בתחום זה. כשלים בכך יכולים להוביל גם לדרישות תשלום מס מעמותה אך גם לסיבוכים משפטיים ופליליים של מנהלי ובעלי העמותה. 

חשוב מאוד לקבל ליווי מקצועי לגבי מיסוי העמותה שלכם, לבצע תהליך מסודר ושגרתי של ייעוץ מס ותכנון מס וכמובן שאם כבר קרתה תקלה ובעיה מול רשות המיסים, עו"ד מיסים הוא בעל מקצוע הכרחי לניהול נכון של התיק והמקרה הספציפי. 

חוות דעת משפטית היא כלי מקצועי-משפטי שנועד לתת לגורמים שונים ודאות מסוימת, בהקשר לנושאים בהם חסרה להם ודאות, כאשר כמו כן חוות הדעת יכולה גם לשמש במסגרת תיק משפטי כעמדה משפטית מטעם מומחה לנושא מסוים. תחום המיסוי, על מורכבויותיו הרבות, הוא כזה אשר מצריך מגוון רחב של חוות דעת בתחומי המס – בעיקר עבור גורמים הרוצים לדעת מראש מה תהיינה השלכות המיסוי של צעדים שונים והאם הצעדים עומדים בהגדרות החוק. 

בדיוק בגלל חשיבות ורגישות הנושא, חוות דעת משפטית בנושאי מס חייבת להיות מדויקת, אמינה ומופקת רק ע"י מומחה אמיתי בתחום.

יישומים של חוות דעת משפטית בנושאי מיסוי

באופן כללי, חוות דעת משפטית היא מסמך הנכתב בצורה מפורטת ומעמיקה על ידי מומחה משפטי לסוגיות הנדונות בחוות הדעת, המסמך עוסק בהיבטים שונים של חקיקה ופסיקה ובהקשר ישיר לנושאי מיסים גם במדיניות ותקנות מס. הפקת חוות דעת משפטית אינה הליך משפטי ואינה מערבת לכשעצמה בית משפט, כך שהיא יכולה כמובן להיות מוזמנת ולהתקבל באופן פרטי לחלוטין. 

ישנם סוגים שונים של חוות דעת: היא יכולה להיות מקדימה כדי לתת מידע וביטחון מסוים לפני ביצוע מהלכים מסוימים (כך זה בד"כ בתחומי המס) ולחלופין היא יכולה להיות חוות דעת מומחה אשר מוגשת לבית המשפט כדי להציג טיעון כלשהו הנתון לפרשנות – כאשר המומחה המפיק את חוות הדעת אמור לספק בהירות משפטית בנושא המדובר. 

בנושאי מיסוי תהיה לרוב חוות דעת מקדימה, כזו שגורם כלשהו מזמין כדי לקבל ודאות ובטחון לגבי היבטי המס של פעולות שונות. במובן זה, יש קשר רעיוני מסוים בין חוות דעת משפטית בתחומי המס לבין החלטות מס מקדמיות (פרה רולינג) של רשות המיסים – בכך ששני המסלולים מספקים מידה משופרת של ודאות לגבי השלכות מיסוי של מהלכים עסקיים או כלכליים ספציפיים. אך כמובן שחוות הדעת היא מסמך דעה מקצועי ומפורט ואינה החלטה מחייבת מבחינת רשות המיסים.

קבלת חוות דעת בתחום המס כאמצעי להגנה משפטית

עולם המיסוי מורכב וסבוך מאוד, כך שישנם מקרים רבים בהם קיימת חוסר ודאות לגבי השלכות המיסוי של צעדים מסוימים. כאן נכנסת לתמונה חוות דעת משפטית בתחומי המס, כאמצעי מקצועי יעיל ואמין לקבלת ודאות וביטחון משופרים וגם מידה בלתי מבוטלת של הגנה משפטית כנגד ביצוע מהלכים היכולים להסתיים באישום על עבירות מס. 

חוות הדעת המשפטית הנוגעת למיסוי מאפשרת לגורם המזמין אותה לדעת מראש שמהלכים כלכליים/עסקיים/פיננסיים שהוא מתכנן לבצע אינם סותרים את חוקי המס וגם מה תהיינה עלויות המיסוי לצעד או עסקה שכזו. באופן זה – כל עוד מי שמקבל את חוות הדעת אכן פועל לפי המפורט בה וכל עוד מפיק חוות הדעת התבסס רק על עובדות וחוקים אמיתיים ורלוונטיים – מקבל חוות הדעת יודע כי הוא פועל במסגרת החוק, אינו מבצע עבירות מס וגם יכול במקרים מסוימים לדעת מראש ובאופן כללי מה המשמעויות הכספיות במיסים לכל צעד הנסקר בחוות הדעת. 

מי מזמין חוות דעת משפטיות בתחומי המס?

חוות דעת משפטית בתחומי המס היא כלי משפטי-מקצועי המשמש חברות, אנשי עסקים, עמותות, מלכ"רים, תאגידים, אגודות שיתופיות, גורמים בתחום הנדל"ן או ההשקעות וגם אנשים פרטיים עם מערך נכסים מורכב.
היא  מהווה חלק חשוב, מוקפד ורשמי של תהליך תכנון מס, תהליך לגיטימי המיועד לעמוד בכל דרישות החוק ומערכת המס ובו זמנית גם לשלם את מינימום המס האפשרי. אי לכך מדובר על כלי שימושי וחשוב מאוד עבור גורמים רבים, במיוחד לפני ביצוע מהלכים כלכליים או כספיים שהם אינם בטוחים לגבי החוקיות או המשמעות שלהם מבחינת מיסוי. 

קבלת חוות דעת משפטית שכזו ועבודה לפי המלצותיה יכולה למנוע ביצוע עבירות מס, למנוע תשלומי מס מיותרים ו/או ביצוע של מהלכים כלכליים בעייתיים שחוות הדעת זיהתה מראש. 

לפרטים נוספים פנו אלינו למשרד עו"ד בועז ראובן.

חוב למס הכנסה ולרשות המיסים הוא משהו שאף אחד לא רוצה שיהיה לו, בין אם אתם נישום פרטי ובין אם אתם עסק. התנהלות חכמה, נכונה ומדויקת אמורה, בין היתר, למנוע מצב של היווצרות חובות לרשויות המס ותמיד מומלץ מן הסתם לבצע זאת מראש ולנסות למנוע חובות, בדיקות או חקירות לאי סדרים ועבירות מס. אך גם אם אתם מתנהלים לגמרי כמו שצריך מול מס הכנסה, יכול להיווצר לכם חוב – למשל מהפרשים בין המקדמות ששולמו לבין השומה הסופית ועוד מצבים שונים. נתעמק בנושא ונסביר אודות תשלום חובות למס הכנסה.

נציין מראש שאמנם חוב למס הכנסה או לכל גורם אחר ברשות המיסים הוא לא משהו שכדאי לעבור עליו לסדר היום ובטח שלא להתעלם ממנו ולא להסדירו, אך בד בבד לא מדובר גם בהכרח על סיטואציה מאיימת או מסוכנת. ניהול חכם של התהליך – למשל בסיוע של עו"ד מיסים כאשר יש מחלוקת או כאשר מדובר על היקף חובות גדול – מאפשר סגירת החובות בצורה יעילה, הפחתה של סכום החוב, הסדרי תשלומים ושאר פתרונות מותאמים אישית וריאליים עבורכם.

מצבים היוצרים חוב למס הכנסה

ישנם מצבים שונים בהם יכול להיווצר חוב למס הכנסה, חלקם מצבים טכניים ושגרתיים יחסית וחלקם מצבים יותר מורכבים המגיעים דרך קנסות או חובות אחרים. חוב טכני הוא חוב סטנדרטי שנוצר למשל במסגרת התנהלות עסקית וחשבונאית רגילה של עסק, כאשר לפעמים זהו מצב בו קיומו של חוב הוא דבר "חיובי" כי הוא מעיד על כך שהכנסתם יותר כסף. כך למשל יכול להיווצר חוב טכני שכזה במצב בו שילמתם מקדמות תקופתיות למס הכנסה לפי הכנסות בכל תקופה, אך בסיכום שנתי יוצא ששילמתם מעט מדי כי בפועל הכנסתם בכל השנה יותר כסף. זה ייצור חוב מס הכנסה שיהיה עליכם להשלים לאחר קביעת השומה השנתית שלכם.

דוגמא נוספת היא עסק קטן שאינו משלם מקדמות מס הכנסה עקב הכנסות נמוכות יחסית, אך שוב, בחישוב שנתי רשות המיסים רואה שבעצם העסק הרוויח סכום העולה על סף המס ולכן דורש תשלום חוב של מס ההכנסה המגיע. באותו האופן אגב יכול גם להיווצר חוב של מס הכנסה אליכם – אם שילמתם יותר מדי מקדמות. אז מס הכנסה יחזיר לכם את ההפרש.

חוב למס הכנסה יכול גם להיווצר כאשר מישהו הוא גם שכיר וגם עצמאי או עובד בכמה עבודות בתור שכיר. תיאום המס אמור למנוע מצבים אלו אך לעיתים זה נעשה בדיעבד ובהחלט יכולים להיווצר הפרשי מס בין מה ששולם בפועל לבין החישוב הסופי בהתחשב בכל ההכנסות לאותו אדם. כאשר אין כוונה להעלים הכנסות ולהתחמק ממס, זהו חוב טכני שניתן לפתור בהליך פשוט ודיגיטלי של תשלום חובות למס הכנסה. נציין כי חישובים אלו וכל חישובי מס ההכנסה תקפים לאותה שנת מס עדכנית וגם 6 שנים אחורה – אז בהחלט מוצאים לעיתים חובות עבר שלא שמו לב אליהם ברשות המיסים – במקרים אלו עו"ד מיסים יכול בהחלט לסייע ולעשות סדר בכאוס הבירוקרטי והפיננסי.

בנוסף, כמובן שחוב מס הכנסה יכול גם להיות כתוצאה מקנס שנישום קיבל בסיטואציות שונות, למשל איחור בהגשת דו"ח שנתי או תקופתי, מחדלי מס בדיווח וכן הלאה, בין אם מדובר על תיק עבירות מס של ממש או תיק שנסגר מנהלתית וללא הליך פלילי.

בכל מקרה של קיום חוב למס הכנסה – קריטי לא פשוט לקחת את הדברים כמובנים מאליהם ולבדוק את מהות החוב, הסיבה לקיומו והאם מדובר על חוב אמיתי או על טעות פוטנציאלית של מס הכנסה.

התהליך בפועל של תשלום חוב למס הכנסה

אם אכן יש לכם חוב והדרישה בגינו מוצדקת ונכונה, תהליך התשלום של החוב הוא לרוב פשוט ומהיר במיוחד, כאשר היום ניתן לבצע הכל דיגיטלית דרך האינטרנט. תשלום חובות מס הכנסה מתאפשר באמצעות כרטיס אשראי דרך אתר רשות המיסים והאזור האישי שלכם וגם באמצעות ביצוע העברה בנקאית באופן דיגיטלי – כל זאת כל עוד לא מדובר על חוב בסכומים גבוהים במיוחד. לחלופין, אפשר לשלם חובות אלו בסניפי דואר ישראל עם הצגת שובר התשלום שיכול להישלח אליכם בדואר רגיל.

מישהו קרוב לכם נפטר וקיבלתם חלק בירושה וכעת אתם רוצים לברר מה המשמעויות והאם תידרשו לשלם מס על חלקכם בירושה? האם בכלל קיים מס עיזבון או ירושה בישראל? מה לגבי כספים ונכסים של ירושה מחו"ל? אתם לקראת הכנת צוואה מפורטת ורוצים לדעת לגבי משמעויות מיסוי ליורשיכם? מכיוון שמדובר לא אחת על נושא רגיש ומורכב, כאשר מדובר על ירושות ומיסוי, חשוב לדעת מה המציאות המשפטית ומה רלוונטי לגביכם.

כיום אין מיסוי ממשי על ירושות ועיזבונות בישראל, אבל למרות זאת ישנם מקרים בהם רכוש או נכסים שהתקבלו בירושה אינם פטורים ממס. המשיכו לקרוא ותבינו יותר עד כמה אתם צריכים לעשות תכנון פיננסי להורשת הרכוש שלכם, האם קיים מס ירושה על דירה בישראל או בחו"ל וכן הלאה.

אם אתם בעלי נכסים רבים ורוצים להתכונן ליום בו רכושם יעבור בירושה למשפחתכם או אם אתם פשוט  מכינים צוואה פשוטה אך רוצים לדעת מה סטטוס של מס כזה בישראל, נסביר על הנושא והיכן אנו עומדים נכון לשנת 2023.

מהותו של מס הירושה

מדובר על מס שהמדינה גובה מכספים ונכסים המועברים בירושה מעיזבונו של אדם שנפטר אל יורשים מוגדרים. מכיוון שמדובר על ירושה ועיזבון, המס המדובר נגבה כמובן לאחר שהאדם שהרכוש שייך לו נפטר, לפני או אחרי חלוקת הירושה למוטבים המוגדרים.

ברוב המקרים בעולם, מס הירושה מיושם כאחוז משווי העיזבון שהיורש המוגדר מקבל בחלוקת הירושה והמס מוטל על כסף, נכסי נדל"ן ומקרקעין, רכוש מסוגים אחרים, חשבונות פיננסיים וכיוצא באלו.

אין מיסוי על כל ירושה

דבר נוסף המיושם ברוב המדינות שבהן מונהג מס על ירושה או מס עיזבון הוא שהמס אינו גורף לכלל הירושות, אלא רק כאשר שווי העיזבון (סך הרכוש שהנפטר ביקש להוריש) עולה על רף מינימאלי מסוים ומוגדר בחוק. כך מבטיחים שרק מירושות "כבדות" ייגבה מס ולא מירושות קטנות ו"צנועות" יותר.

מדוע קיים מס ירושה?

על פניו, ניתן לשאול מדוע בכלל קיים מודל של מיסוי ירושות ועיזבונות. כי הרי אדם עבד במשך כל חייו, צבר הון ונכסים, בין היתר כדי להיטיב את עתיד ילדיו ומוטביו, אז מדוע יש מדינות הנוגסות באחוז לא מבוטל של ההון והרכוש הללו בעת חלוקת הירושה?

המטרה מבחינת המדינות המיישמות מדיניות מיסוי ירושות היא בראש ובראשונה כמובן להעשיר את קופת המדינה דרך מיסוי נכסים וכספים העוברים בין גורם אחד (המוריש) לגורמים אחרים (היורשים). אך מטרה משנית היא גם לצמצם את ריכוזיות ההון והנכסים אצל מספר משפחות חזקות במשק ולאזן מצבים של אי-שיוויון חברתי-כלכלי.

באופן טבעי ואף מתבקש, מיסי ירושה ועיזבונות הם נושא שנוי במחלוקת, הן ציבורית והן כלכלית, עם כאלו התומכים ביישום שלו ומנגד אלו הטוענים שזהו מס לא הוגן שנועד "סתם" לקחת כסף קל מעשירים אחרי שאלו עבדו כל חייהם לצבור נכסים ורכוש עבורם ועבור משפחתם.

כך גם מבחינה כלכלית, כלכלנים בעלי נטייה "שמאלית" יותר נוטים לתמוך במיסי ירושות ואילו כלכלנים בעלי נטייה יותר "ימנית" נוטים להתנגד למיסוי הון שכזה, בין היתר בטענה שהמוריש כבר שילם מיסים במהלך חייו על יצירת רווחיו וצבירת נכסיו.

בין מס ירושה למס עיזבון

כאשר אנו מדברים על מיסוי ירושות ועיזבונות, יש לעצור רגע ולהגדיר שני מונחים קשורים ודומים אך שונים: מס ירושה ומס עיזבון – כאשר בפועל מבחינה משפטית לא מדובר על אותו הדבר.

• מס ירושה: שומת המס שבה חייב היורש מבוצעת על היורש עצמו ובאופן פרטני ואישי על הכנסות כל יורש לפי חלקו בירושה ואם חלק זה עובר את הסף המוגדר שמעליו גובים מס.

• מס עיזבון: מיסוי על שווי כל העיזבון. שומת מס עיזבון מחושבת ונקבעת לפי השווי הכולל של הכספים והנכסים בבעלות המוריש ולפני חלוקת הרכוש ליורשים. שוב, רק כאשר סה"כ סכום/שווי העיזבון עולה על הסכום המוגדר בחוק תיקבע שומת מס עיזבון.

איפה מונהג מס ירושה בעולם?

בעולם יש כמה מדינות שבהן מונהג מיסוי על ירושות – אפילו מיסוי גבוה מאוד – חלק מהמדינות הללו כוללות למשל את ארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות באירופה כמו גרמניה, צרפת, איטליה ועוד. מבחינה מעשית, בעשורים האחרונים יש מגמה גלובלית של ביטול מיסי ירושות ועיזבונות, כך קרה במדינות רבות בכל העולם. הביטול הוא גם מטעמים אידיאולוגיים-כלכליים וגם כי מחקרים כלכליים הראו כי הלכה למעשה הכנסות המדינה ממיסי ירושות נמוכים מאוד ויש למורישים לא מעט דרכים חוקיות להימנע מתשלום המס מבעוד מועד.

מס ירושה בארה"ב

בארה"ב קיים מס ירושות והוא נחשב גבוה מאוד – עובדה מפתיעה בהתחשב שזו המדינה המובילה את הדגל הקפיטליסטי העולמי ומקדשת את זכות הקניין. למעשה, בארה"ב המודל הוא של מס עיזבון, כאשר המס נגבה משווי כל העיזבון, לפי מדרגות ומעל סכומים מסוימים. שיעור מס העיזבון האמריקאי נע בטווח של 18%-40%.

בארה"ב, מס העיזבון מיושם על מניות וניירות ערך, נדל"ן, תכשיטים, אמנות, מזומן ובנסיבות מסוימות כספים בחשבונות בחו"ל, ללא מיסוי עיזבון על כספים בחשבונות בנק אמריקאיים.

המיסוי האמריקאי על עיזבונות מתחיל החל מעיזבונות בשווי כולל של מעל 11 מיליון דולר. אבל, יורשים בישראל של אזרח ישראלי עם נכסים בארה"ב עשויים להידרש לשלם מס עיזבון כבר על שווי נכסים מעל 60,000 דולר בלבד. כאשר מדובר על אזרחי ארה"ב שהם גם אזרחי ישראל, תקרת המס חוזרת להיות גבוהה ולרוב אינה רלוונטית.

כך שישראלים אזרחי ארה"ב – יש רבים מאוד כאלו בישראל – וגם יורשים של מי שאין לו אזרחות אמריקאית אך מחזיק נכסים בארה"ב, יכולים, במצבים מסוימים, להידרש לשלם מס עיזבון.

האם יש מס על ירושה בישראל?

כעת אחרי שהסברנו באופן כללי את מהותו ומטרותיו של מס עיזבון, הגענו לחלק שכנראה הכי מעניין אתכם, מה לגבי מיסי ירושה ועיזבון בישראל?

ובכן, בישראל נכון לשנת 2023 אין מס ירושה ואין מס עיזבון. היעדר מס כזה בישראל מאפשר אם כך להעביר נכסים שונים והון ליורשים ללא יצירת אירוע מס וללא דרישה לשלם מס – כולל הורשת נכסי נדל"ן, כספים, נכסים פיננסיים ורכוש אחר.

מס ירושה ומיסוי מקרקעין

אחד הנושאים הכי רלוונטיים ושהכי מעניינים אנשים – מורישים ויורשים – הוא מה קורה לגבי הורשת נכסי נדל"ן ומקרקעין.

בגדול, גם בהקשר למיסוי מקרקעין, אין מיסי ירושה או עיזבון בישראל. כאשר יורש מקבל זכויות על נדל"ן/מקרקעין בירושה, הוא לא חייב בתשלום מס שבח ירושה או מס על ירושה.

אבל, אם יורשים מוכרים דירה או נכס מקרקעין שקיבלו בירושה, הם כן יידרשו לשלם את מס השבח המתאים – כאשר חישוב מס השבח יהיה למול מועד רכישת הנכס במקור ולא מועד קבלתו בירושה, מה שיכול להוביל לסכום מס שבח גבוה מאוד. חשוב לציין שישנם מצבים בהם ניתן לקבל פטור מתשלום מס השבח בעת מכיר תדירה או נכס מקרקעין שהתקבל בירושה, לכן חשוב מאוד להתכונן מראש, לבצע תכנון מס שבח ירושה ולנסות משפטית להישג פטור.

מס ירושה בעבר בישראל ומה צפוי בעתיד

עד שנת 1981 דווקא הונהג בישראל מס על ירושות, אך בשנה זו החוק שונה והמס בוטל, גם מטעמים אידיאולוגיים וגם כלכליים, למשל כי כבר לא השתלם להשקיע כספים בגביית המס למול התקבולים שנכנסו לקופת המדינה.

לאורך השנים, מעת לעת עולים קולות הקוראים לחידוש מס ירושה / עיזבון בישראל, עבור ירושות גדולות במיוחד, זאת מטעמים שונים, החל בהוגנות חברתית וכלכלית ועד ההסבר הפשוט שמדובר על דרך נוספת להגדיל את גביית המיסים של המדינה. בשנת 2000 ועדה מקצועית של משרד האוצר אף המליצה להחזיר מיסוי על ירושות ועיזבונות בישראל, אך דבר לא קרה עם ההמלצות. גם לאחר גלי מחאה חברתית שצפה ועולה מדי כמה שנים, גוברים הקולות ליישום מיסי ירושה – שוב ללא כל שינוי חקיקתי או מעשי בשטח.

השורה התחתונה היא שבישראל אין מס ירושה כיום ונכון למועד כתיבת שורות אלו ובמבט צופה פני עתיד, גם אין מהלכים משמעותיים ליישום מס שכזה.

עורך דין מיסים יכול לסייע לכם רבות בניהול תהליך הכנת הצוואה ויישום הירושה, כולל תכנוני מס חכמים ולגיטימיים, ניהול עיזבונות, פתרון סכסוכי ירושה, הפקת צו קיום צוואה או צו ירושה ושאר סוגיות משפטיות הקשורות ישירות לתהליכי הורשה, כולל היבטי מיסוי למיניהם.

פטירה של אדם קרוב מביאה עימה קושי רגשי, נפשי ואפילו פיזי של ממש עבור המשפחה והאנשים הקרובים לנפטר ולמשפחתו, אך לא אחת היא מביאה גם נושאים כספיים וכלכליים הנוגעים לנכסים שהנפטר השאיר אחריו. ככלל, תמיד עדיף שתהיה צוואה תקפה, מלאה ותקינה, כדי להגדיר במדויק מי מקבל מה וכמה ולמנוע עד כמה שניתן סכסוכי ירושה. אך זה לא תמיד המצב כמובן. אם אתם נמצאים במצב זה ושואלים את עצמכם איך מבצעים חלוקת ירושה ללא צוואה – נסביר ונקווה שתקבלו תמונה ברורה יותר.

ירושה לפי דין – דרכה של המדינה לקבוע איך מחלקים את הירושה

אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, היורשים הפוטנציאליים שלו עומדים, מבחינתם, למול שוקת שבורה ולא יודעים מה לעשות וכיצד לחלק את הירושה בצורה תקינה, חוקית ועם מינימום חיכוכים וסכסוכים (למרות שכמובן שמצבים אלו מביאים עימם במקרים רבים גם סכסוכי ירושה, אפילו קשים מאוד). אך למעשה, המדינה מגדירה מדיניות ברורה למצבים אלו בדיוק, זאת במסגרת חוק הירושה. הגדרה זו נקראת ירושה לפי דין – הגדרה חוקית, מחייבת ורשמית, של מיהם היורשים החוקיים של אדם שנפטר, לפי שיעור הזכאות לירושה ולפי קרבה משפחתית מוגדרת.

ירושה על פי דין קובעת את סדר היורשים לפי מפתח שכאמור מוגדר בחוק הירושה. היורשים הם בני משפחתו הקרובים של הנפטר, החל בבן או בת זוג ואז בסדר יורד אל ילדים של הנפטר או הנפטרת, הורי הנפטר או אפילו קרובי משפחה אחרים ורלוונטיים. אם אדם מת ללא צוואה תקפה ותקינה וללא כל קרובי משפחה, החוק קובע כי ירושתו תועבר לאפוטרופוס הכללי, קרי המדינה מקבלת את הירושה.

• אם אדם נפטר ללא צוואה והותיר אחריו בן/בת זוג וילדים, בן או בת הזוג מקבלים לפי החוק 50% מהירושה והילדים מתחלקים בצורה שווה ביתרת 50% של הירושה – זה נכון גם אם הילדים בגירים וגם אם הילדים קטינים.
• אם אדם נפטר עם בן או בת זוג אבל ללא ילדים, הירושה על פי דין מתחלקת בין בן/בת הזוג לבין הורי הנפטר ו/או האחים והאחיות של הנפטר (2/3 לבן/בת זוג ו-1/3 לאחים).
• אם יש רק בן/בת זוג ואין ילדים, הורים ואחים – כל הירושה הולכת לבן או בת הזוג.
• אם אדם נפטר ללא בן/בת זוג וללא ילדים, ההורים והאחים והאחיות של הנפטר מתחלקים ביניהם בירושה.
• במקרה בו לנפטר אין בן/בת זוג בחיים ויש ילדים, הירושה מתחלקת בצורה שווה בין כל הילדים. אם אחד מהילדים של הנפטר מת, חלק זה של הירושה מתחלק בצורה שווה בין הנכדים מאותו ילד/ה של הנפטר.

ניתן לראות שהמדינה התכוננה לתרחיש כזה של חלוקת ירושה ללא צוואה, עם כל המקרים והתגובות הרלוונטיים. אך ניתן גם לראות שזה עשוי להיות מסובך מבחינה משפחתית וכלכלית – לכן המלצה הגורפת היא להכין מראש צוואה, בכל שלבי החיים, ולהיות מוכנים כמו שצריך ולא להסתמך על סדר הירושה שהמדינה קבעה.

מה עושים בפועל? מוציאים צו ירושה

כדי להגיע לשלב המעשי של חלוקת ירושה ללא צוואה, יש לעבור תהליך בירוקרטי ומשפטי סדור ומוגדר. מן הסתם אי אפשר פשוט לחלק את ירושת המנוח באופן עצמאי ולסגור את "הסיפור". בכדי לחלק ירושה בהיעדר צוואה צריך קודם כל להוציא צו ירושה דרך רשם הירושות באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.

צו ירושה הוא מסמך רשמי המגדיר בצורה ברורה את היורשים ואת סדר ואופן חלוקת העיזבון של הנפטר – מבחינת סדר היורשים וזכאותם לחלק המוגדר בחוק לירושה. אין בצו ירושה התייחסות פרטנית לנכסים עצמם. כדי להוציא צו ירושה יש לשלם אגרות, למלא טופס ארוך, לצרף תעודת פטירה ומסמכים אישיים של היורשים, להחתים עו"ד על תצהיר הבקשה, לצרף הוכחת הודעה לכל היורשים על הגשת הבקשה ועוד שאר תהליכים בירוקרטיים.

רשם הירושות מפרסם במדיומים רלוונטיים לגבי הבקשה לקיום צו ירושה – כדי לאפשר למי שחושב שהוא יורש פוטנציאלי וחוקי להתנגד לבקשת הצו ולבקש שיוסיפו גם אותו לצו הירושה הסופי (אם זה קורה, התיק יעבור לרוב לבית משפט לענייני משפחה).

לסיכום:  חלוקת ירושה ללא צוואה היא אפשרית ואפילו מוגדרת בחוק הירושה הישראלי, אך זהו מצב שיכול להיות סבוך ומורכב – במיוחד כאשר יש ריבוי יורשים או אי הסכמות פנימיות במשפחה או כאשר מי מהיורשים הם קטינים. בכל מקרה אתם צריכים להיעזר בעורך דין להליך הבירוקרטי של הגשת הבקשה לצו ירושה, ההמלצה שלנו היא לקבל סיוע משפטי ומקצועי לאורך כל הדרך כדי להבטיח שהתהליך מתבצע בצורה חכמה, יעילה ועם פתרון סכסוכים במהירות ועם מינימום סיבוכים משפטיים וכלכליים.

בניגוד לרוב מוחלט של המדינות בעולם, דווקא ארה"ב הגדולה מנהיגה שיטת מיסוי סבוכה אשר מתבססת על מודל פרסונלי מבוסס אזרחות (ולא תושבות כפי שנהוג בישראל). המשמעות היא שישראלים שהם גם אזרחי ארה"ב חייבים בדיווח הכנסות גם בארה"ב, אפילו אם ההכנסה שלהם יוצרה בישראל והם כבר שילמו מס למדינת ישראל. חלק משמעותי ממערכת זו הוא הגשת דוחות שנתיים אמריקאיים, חובה המוטלת בפועל על כל אזרחי ארה"ב, כולל אלו הגרים בישראל ומחוץ לאמריקה.

הנושא של דוחות שנתיים אמריקאיים הוא בהחלט מורכב וכולל המון סעיפים, מסמכים שונים, נתונים שיש להגיש ודקויות הנוגעות לסכום המס שכל אזרח אמריקאי המתגורר מחוץ לארה"ב יצטרך לשלם בסופו של דבר. לכן באופן טבעי רבים נרתעים מהתחום, כאשר יש לא מעט אזרחי ארה"ב שהם אזרחי ותושבי ישראל שלא לגמרי מודעים לחובתם להגיש דוחות מס שנתיים לרשות המיסים האמריקאית, ה-IRS.

נציין מראש כי כאשר התהליך של הגשת דוחות מס אמריקאיים מתבצע בצורה נכונה ומלאה, בפועל הסיכוי לשלם כפל מס גם בארה"ב וגם בישראל הוא די נמוך, למעט בשנים מסוימות ובמצבים ספציפיים מאוד – זאת, בין היתר, כי שיעורי המס בישראל באופן כללי גבוהים יותר מאלו המונהגים בארה"ב. אך חובת הדיווח תקפה ובהחלט נדרשת ונאכפת!

משרד עו"ד בועז ראובן מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי ולאורך השנים גיבש מומחיות מקיפה ומוכחת בתחום מיסוי אמריקאי והגשת דוחות מס שנתיים אמריקאיים עבור ישראלים שהם גם אזרחי ארה"ב וישראלים תושבי ארה"ב (בעלי גרין קארד) – עם הצלחות מעשיות במניעת תשלומי כפל מס וצמצום חבויות המס ל-IRS.

אילו דוחות שנתיים אמריקאיים חייבים לדווח ולהגיש?

הדרישה הבסיסית ביותר של רשויות המס בארה"ב עבור אזרחים אמריקאיים (כאמור, בכל העולם ולא רק בארה"ב) היא להגיש שני דו"חות שנתיים אמריקאיים – כאשר הסוג הראשון הוא הארוך והמורכב יותר והסוג השני מעט פשוט יותר במקרים רבים. באופן כללי, יש להגיש דוחות שנתיים אמריקאיים עד אמצע אפריל של שנת המס העוקבת ואפשר לבקש הארכה עד לאמצע אוקטובר.

• דו"ח הכנסות שנתיות (1040) / Individual Tax Return Form: דו"ח שנתי אמריקאי זה מפרט את כל ההכנסות של אזרח אמריקאי לשנת מס מסוימת, בלי קשר למיקום הגיאוגרפי של ייצור ההכנסות ובלי קשר למקום מגוריו הקבוע של מגיש הדיווח. זהו טופס ארוך, מורכב ועם המון נתונים למילוי, כולל למשל כל ההכנסות מעבודה, הכנסות מהשקעות בשוק ההון ופירוט פעילויות בשוק ההון, קבלת דיבידנדים, ריבית, הכנסות מדמי שכירות, כל רווחי ההון שנוצרו (שוק ההון, נדל"ן וכו'), זכייה בהגרלות, קצבאות פנסיוניות ואחרות, קבלת מלגות וכל הכנסה אחרת. דו"ח זה כולל גם פירוט תשלומי המס שבוצעו לרשות המיסים בישראל, קיזוזי הפסדים ותשלומי מס בישראל ואלמנטים נוספים המשפיעים על החישוב הכולל ועל חבות המס בארה"ב.

• הצהרת הון שנתית / FBAR: רשות המיסים האמריקאית דורשת מכל אזרח ארה"ב הגשת דוח הון שנתי בכל שנה ולא רק לפי דרישה כפי שמקובל בישראל (בעיקר לעצמאים ובעלי עסקים). הצהרת הון זו כוללת דיווח חובה על כל החשבונות הפיננסיים הזרים (מחוץ לארה"ב) שהמגיש החזיק לאותה שנת מס רלוונטית – כאשר סה"כ הסכומים בחשבונות היה מעל $10,000. דו"ח זה כולל חובת דיווח על, למשל, חשבונות בנק, קרן השתלמות (יש פטור ממס בישראל, לא בארה"ב), חשבונות בבתי השקעות וברוקרים, חשבונות פנסיוניים ועוד.

במערכת המס האמריקאית מדרגות מס שונות מישראל ופירוט סטטוסים מוגדרים המשפיעים על חישובי המיסוי, בצורה מאוד שונה מישראל. כמו כן יש מדיניות מס מאוד שונה בארה"ב לעומת ישראל לגבי שיעורי מס שונים על סוגי הכנסות שונים – למשל רווח הון מהשקעה ארוכת טווח לעומת הכנסות מעבודה – וכמו כן יש לגבי דוחות שנתיים אמריקאיים מורכבויות רבות ומסועפות לגבי ספי חישוב והכנסה, מהות החישוב אם יש בן/בת זוג שאינם אמריקאיים ואם יש לנישום ילדים וכן הלאה עם שלל אלמנטים מסובכים.

חייבים בהגשת דוחות שנתיים אמריקאיים וטובעים בשפע המידע והמורכבות המתלווה לתהליך? רוצים לוודא שאתם מגישים את דוחות המס השנתיים כמו שצריך ונמנעים מתשלומי מס מיותרים? פנו למשרד עו"ד בועז ראובן ונשמח לסייע בהתאמה אישית מלאה ושקיפות מוחלטת.

מערכת המס בארה"ב מורכבת, מסועפת וגם ייחודית במובנים רבים – המרכזי שבהם הוא בכך שממשלת ארה"ב ורשות המיסים האמריקאית (IRS) מפעילות מערכת מס פרסונלית מבוססת אזרחות, בשונה מיתר מדינות העולם. המשמעות בפועל היא שאזרחי ארה"ב בכל העולם, כולל אלו המתגוררים בישראל, חייבים בדיווח שנתי על הכנסות והון בכל שנת מס, עם פוטנציאל לשומת מס בארה"ב אפילו אם ההכנסות אינן קשורות לארה"ב. כל התהליך הזה, יחד עם שלל אלמנטים אחרים במיסוי אמריקאי, כוללים מילוי טפסים אמריקאיים – ועל כך נסביר כאן.

כל מי שאי פעם עסק בצורה כזו או אחרת במילוי טפסים אמריקאיים והגשת דוחות מס שנתיים ל-IRS יודע כי מדובר על נושא מורכב, עמוס בהמון פרטים ונתונים וגם עם שלל טפסים שונים בהתאם למקרה הספציפי של אדם או עסק – "טופסולוגיה" אמיתית ומסובכת במלוא מובן המילה! הדברים לא נאמרים כדי להרתיע או להפחיד חלילה, נושא הטפסים האמריקאיים ודיווחי המס השונים אכן מורכב וסבוך – לכן רבים בוחרים להיעזר לתהליך בשירותי עו"ד מיסוי אמריקאי או רו"ח המתמחה במערכת המס בארה"ב, אך בהחלט ישנם כאלו אשר בוחרים למלא ולהגיש את הטפסים לבדם.

משרד עו"ד בועז ראובן הוא משרד בוטיק המתמחה בדיני מיסוי בישראל ובעולם, תוך התמקדות מקצועית ומעשית במיסוי אמריקאי ומילוי טפסי מס שנתיים והגשתם ל-IRS בצורה נכונה, מדויקת ותקינה.

הבנת נושא סטטוס ההגשה

כאשר זה נוגע לתהליכי מילוי טפסים אמריקאיים לגבי הכנסות וחובת דיווח לרשויות המס האמריקאיות, יש נושא הנקרא סטטוס ההגשה. בארה"ב, בניגוד לישראל, חישוב חבות המס של אזרח מחושב גם לפי הסטטוס שלו – מתוך כמה אפשרויות הקיימות. הסטטוס משפיע בעיקר על ניכויי סכומים מסוימים מכלל ההכנסה החייבת במס ועל הספים המוגדרים של הכנסות שמעליהם קיימת חובת דיווח שנתית.

הסטטוסים השונים הרלוונטיים למילוי והגשת דוחות שנתיים אמריקאיים הם (זהים לגברים ונשים כמובן):

• רווק – נישום שלא התחתן, גרושים ואלמנים ללא ילדים.
• נשואים המגישים דיווח יחד ובמשותף (גם אם בן/בת הזוג אינם אזרחי ארה"ב) – באמריקה, הגשה משותפת יכולה דווקא לגרור מיסוי נמוך יותר לעומת הגשה בנפרד, תלוי במקרה, בסוג ההכנסות ובסכומים.
• נשואים המגישים דיווח בנפרד – כאשר רוצים למשל ליצור הפרדת נכסים מול IRS. יש לבדוק האם רלוונטי אם יש לנישום ילדים – בעיקר מחזיקי אזרחות אמריקאית.
• ראש משק בית – הגדרה המתאימה למפרנס ראשי במשק הבית (לעיתים מתאים גם לאזרחי ארה"ב הנשואים לישראלית ויש להם ילדים), כולל גרושים/אלמנים שילדיהם תלויים בהם כלכלית.
• אלמן מוכר שיש ילדים התלויים בו כלכלית – סטטוס המקנה סכומי ניכוי גבוהים יותר לעומת רווקים למשל וקבלת הטבות מס של נשואים.

נושא סטטוס ההגשה חשוב למילוי הפרטים האישיים במסגרת מילוי טפסים אמריקאיים ולהגשה תקינה, כאשר זוהי רק דוגמא אחת למורכבות הרבה הקיימת במערכות הטפסים ובמדיניות המיסוי הכוללת של ממשלת ארה"ב.

דוחות אמריקאיים מרכזיים

מילוי טפסים אמריקאיים כולל כאמור שורה של טפסים, נספחים לטפסים ונתונים רבים שיש להציג ל-IRS – כאשר באופן כללי כל אזרח אמריקאי או יישות אמריקאית (זה כולל עסקים למיניהם למשל) חייבים בדיווח על כלל ההכנסות העולמיות וחשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב לאותה שנת מס רלוונטית ומדווחת. הדוחות והטפסים המרכזיים שיש למלא ולהגיש בכל שנה הם:

• טופס 1040 – דו"ח הכנסה שנתית: כאשר מדובר על מילוי טפסים אמריקאיים, בראש ובראשונה מדובר על הטופס הזה, הדו"ח השנתי המוגש ל-IRS ע"י אזרחי ארה"ב, כולל אלו הגרים מחוץ למדינה. לטופס יש חלק פרטים אישיים ובהמשך חלק נוסף עם פירוט כלל ההכנסות העולמיות של המגיש – עבודה, עסק, רווחי הון, פעילות בשוק ההון, ריבית, דמי שכירות, מלגות, הגרלות, פנסיות, קרנות השתלמות ועוד. לצד טופס 1040 יש לצרף גם שלל נספחים רלוונטיים בהתאם לסוגי והיקפי ההכנסות.
• טופס FBAR – הצהרת הון שנתית: טופס נוסף שיש להגיש לצד (באתר נפרד וייעודי) טופס 1040 על הכנסות. אזרח אמריקאי המחזיק בחשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב ובסכום כולל של מעל $10,000 חייב בהגשת הדו"ח ונספחיו השונים. טופס זה מפרט את קיומם והסכומים בחשבונות בנק מחוץ לארה"ב, קופות גמל וקרנות פנסיה, חשבונות בבתי השקעות וברוקרים, קרנות השתלמות, ביטוח חיים עם חיסכון, ביטוח מנהלים וכל חשבון פיננסי בהם מגיש הדו"ח מוגדר מורשה חתימה.

טפסים אמריקאיים נוספים שיש מקרים המצריכים גם מילוי והגשה שלהם כוללים למשל טופס 1120 למיסוי תאגידים, טופס 8938 המרחיב את דרישות דיווח ההון והחשבונות הפיננסיים עבור הנישום, טופס 1065 עבור מיסוי שותפויות, טופס 1099 לדיווח על העברות כספיות רלוונטיות וכן הלאה.

מילוי טפסים אמריקאיים הוא תחום מורכב, סבוך ועם אינסוף נתונים, נספחים ופרטים שיש לאסוף, למלא ולהגיש באופן מסודר ל-IRS האמריקאי. לסיוע מותאם אישית לגבי מילוי והגשת דוחות שנתיים והתנהלות מול רשויות המס בארה"ב, פנו אלינו אל משרד עו"ד מיסים בועז ראובן.

ככל שהמסחר האינטרנטי גדל למימדים עצומים לאורך השנים האחרונות, כך גם גדל החשש של מדינות מהשימוש במרחב הדיגיטלי והגלובלי הזה להימנעות מתשלום מס וביצוע עבירות מס שונות ומשונות. לצד היבטים חשובים הנוגעים למיסוי של תאגידי אינטרנט ענקיים דוגמת גוגל ופייסבוק, הנושא של עבירות מיסים באינטרנט קצת נדחק לשוליים לעיתים – מגמה הצפויה להשתנות לאור האימפקט הגבוה של מסחר דיגיטלי על כלכלת ישראל.

המרחב האינטרנטי הדיגיטלי מקל על עסקים רבים, כמו גם על אנשים פרטיים, לפעול ומאפשר לבצע אינספור פעולת סחר, בתוך המדינה ומחוצה לה, ללא הצורך להקים ולהחזיק עסק פיזי כפי שהיה לאורך רוב ההיסטוריה. מצב זה בדיוק ועצם הווירטואליות של המרחב האינטרנטי, הוא שהופך את התחום למועד לעבירות מיסים ולניסיונות – חלקם בגדר תכנון מס מותר וחלקם לחלוטין בגדר עבירות מס – לצמצם את חבות המס של עסקים אינטרנטיים.

יש לציין כי יחד עם התפתחויות טכנולוגיות וצרכניות אשר מאפשרות לעסקים ולאנשים פרטיים לפעול באינטרנט בהיקפים גדלים וביתר יעילות, כך גם התפתחויות בטכנולוגיות מידע וברגולציה מאפשרות למדינה לפקח על התחום ולבצע הערכות מס מדויקות ואמינות יותר. למרות זאת ובמידה מסוימת, עבור אנשים פרטיים, התחום של מיסוי פעילויות מסחר דיגיטלי עדיין פרוץ יחסית והאכיפה לא משמעותית מאוד עקב מגבלות תקציב וכוח אדם של רשות המיסים, כמו גם רגולציה שלא תמיד עומדת בקצב השינויים האינטרנטיים – כמובן שאין בכך המלצה להעלים מס או לבצע עבירת מיסים בהקשר למסחר אינטרנטי.

מה גבול המיסים? נקודה לגבי מסחר אינטרנטי וגבולות גיאוגרפיים

נקודה חשובה לגבי עבירות מיסים באינטרנט נוגעת כמובן לעניין הגבולות הגיאוגרפיים והמדיניים, כי מן הסתם שמסחר אינטרנטי מאפשר מסחר גלובלי בקלות רבה יותר מכל זמן אחר בעבר. רבות מעבירות המס הקשורות לפעילות עסקית/פיננסית באינטרנט קשורות למיקום הגיאוגרפי בו בוצעו העסקאות. כך, אדם פרטי הסוחר מביתו באמזון או באיביי (מוכר דברים בפלטפורמות אלו), יכול לנסות להימנע מדיווח על הכנסות אלו כדי להימנע מתשלום מס – מתוך טיעון כי מקור ההכנסות בחו"ל והוא מעולם לא ניהל פעילות עסקית בישראל – במקרה של סוחרים במודל הפופולארי של דרופשיפינג ("סוג של" תיווך בין המוכר לקונה בחו"ל). זו כמובן טענה שגויה ובלתי קבילה ואותו אדם כן חייב בתשלום מס על הכנסות אלו מחו"ל.

בישראל נהוגה שיטת מס משולבת, המשלבת בין מיסוי פרסונאלי לבין מיסוי טריטוריאלי. המשמעות בפועל היא שהמדינה יכולה לגבות מס נכון ואמיתי ביתר קלות ובלי "ליפול למלכודות" כמו הטיעון הפוטנציאלי שהעלנו לעיל. 

אם נחזור לדוגמא שהעלינו כאן: שיטת המיסוי בישראל מחייבת את אותו אדם פרטי הסוחר באמזון או איביי לדווח על כל הכנסותיו מפלטפורמות דיגיטליות אלו וכמו כן מחייבת אותו בתשלום מס על הכנסות אלו, אם כך תיקבע שומת המס שלו. זאת כי הפעילות העסקית עצמה בוצעה בפועל מישראל וגם כי (ברוב המקרים), מדובר על סוחרים פרטיים שהם תושבי ישראל ולכן מחויבים בתשלום מס על הכנסותיהם. 

כל זה נכון ברמה העקרונית גם לגבי עסקים רשומים וחברות המבצעים פעילות מסחר אלקטרוני באינטרנט, אלו גם אלו מחויבים בדיווח מלא לרשות המיסים ותשלום מס אמת בהתאם לשומה שתיקבע להם.

סוגי מס המעורבים בעבירות מס באינטרנט

מערכת המס הישראלית כוללת מגוון סוגי מיסים, אך לא כולם רלוונטיים לנושא של עבירות מיסים באינטרנט. אלו סוגי המס העיקריים שניתן לראות לגביהם תיקי עבירות מס, חקירות מס או בירורים מול רשות המיסים בהקשר לפעילות אינטרנטית:

• מכס: מס הנוגע לסחורות העוברות בין מדינות – במקרה זה סחורות היוצאות או נכנסות לישראל דרך עסקאות מסחר אינטרנטי. 
• מס הכנסה: מס המוטל על אנשים פרטיים בהתאם לסך ההכנסות שלהם. מקרים רבים של עבירות מיסים באינטרנט נוגעות למס הכנסה, בהקשר לפעילות מסחר אלקטרוני של אנשים פרטיים שלא מעבירים דיווח הכנסות מלא לרשות המיסים.
• מע"מ: עבירות מס הקשורות למס ערך מוסף בהקשר לעסקאות אינטרנטיות – אי גבייה או תשלום של מע"מ במסגרת עסקה חייבת במע"מ, השמטת הכנסות מדיווח המע"מ או לחלופין ניפוח הוצאות מע"מ.
• מס חברות: בדומה למס הכנסה, רק שמס זה מוטל על חברות ותאגידים. עבירות מס באינטרנט לגבי מס חברות נוגעות לאי דיווח על הכנסות, דיווח שגוי, ניפוח הוצאות, חשבוניות פיקטיביות וכן הלאה.

לסיכום:  המרחב האינטרנט מאפשר לעסקים ולאנשים פרטיים הזדמנויות עסקיות מדהימות ודינמיות, אך מבחינת המדינה עצמה זהו גם פתח לפרצות מס ולביצוע עבירות מיסים. לכן הרגולציה בתחום מתעדכנת ומתפתחת יחסית מהר. על סוחרים פרטיים באמזון, איביי ושאר פלטפורמות eCommerce להכיר את חוקי המס המתאימים, להתעדכן בנושא ולפעול במסגרת החוק והגדרות רשות המיסים.

מגזר ההייטק בישראל הוא שם דבר ללא ספק, מגזר טכנולוגי משוכלל, גדול ואשר לא מפסיק להתפתח ולהביא לעולם חידושים רבים. ככזה, הוא מהווה את אחד המגזרים הכי חשובים לצמיחת המשק הישראלי והעלייה בנתונים הכלכליים של ישראל. לכן זה אך הגיוני שיהיו היבטי מיסוי רבים ומורכבים הנוגעים ישירות או בעקיפין לפעילות מגזר ההייטק הישראלי. ניכנס לעומקו של הנושא ונסביר מהו מס הייטק.

ראשית כל, חשוב להגיד שאין בישראל מס המוגדר ספציפית או בלעדית מס הייטק, כך שחברות וגופים הפעילים בתחום פעילות עסקית זה נכנסים תחת המטרייה הכללית של חוקי המס ורגולציית המיסוי של רשות המיסים – בעיקר מס חברות בהקשר זה. כך שמבחינה זו, הנושא של מיסוי הייטק בא לידי ביטוי עקיף, דרך הטבות מס כלליות על גופים עסקיים, הטבות אשר רלוונטיות בפועל בעיקר, או אפילו רק, לחברות הייטק.

במאמר זה נסביר את הבסיס ואת עיקרי הדברים לגבי מיסוי הייטק בישראל. בפועל, בגלל מורכבות הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה והעובדה שעסקאות רבות מערבות גורמים בינלאומיים רבים, מדובר על תחום כלכלי ומשפטי מורכב מאוד, עם שפע של הגדרות וחוקים רלוונטיים. כך שבכל שאלה של ביצוע עסקה מול גורם בחו"ל ושאלות של מיסוי, חשוב מאוד לקבל ייעוץ וליווי צמודים של עורך דין מיסים וגורמים פיננסיים מומחים.

מיסוי חברות הייטק תחת מס החברות ובמסגרת חוק לעידוד השקעות הון

מס החברות בישראל עומד כיום על שיעור של 23% - המוטלים על הרווח של חברה. זוהי ירידה לעומת שיעור של 25% בשנת 2016. באופן עקרוני, מס החברות מיושם על כל החברות, מחברות ענק ועד חברות סטארט-אפ קטנות עם 5 עובדים – כאשר כמובן שאם חברה אינה רווחית אז לא יגבה ממנה מס לאותה שנת מס ויוחזרו לה מקדמות המס ששילמה בכל חודש. אבל, וזו נקודה חשובה, הטבות מס שונות של רשות המיסים ובמסגרת חוק לעידוד השקעות הון מייצרות מצב בו חברות הייטק רבות משלמות מס מופחת הלכה למעשה.

המדינה מכירה בחשיבות חברות הייטק לצמיחה הכלכלית של ישראל והיא בהחלט עושה לא מעט כדי לעודד פיתוח וצמיחה של חברות טכנולוגיה גלובליות בישראל ולמשוך השקעות זרות בחברות טכנולוגיה מקומיות.

כך, חוק עידוד השקעות הון מאפשר לחברות הייטק לשלם מס חברות מופחת – בתנאי שלפחות 25% מהכנסותיהן מגיעות מייצוא. לאור אופי הפעילות של חברות אלו, על פי רוב כמעט כל ההכנסות שלהן מגיע מייצוא מוצרים / שירותים לחו"ל וכך הן זכאיות להטבה.

איך זה עובד בחברות קטנות והאם המיקום קובע?

הטבת המס היא משמעותית: חבות מס חברות בשיעור 16% לחברת הייטק מייצאת הנמצאת במרכז וחבות מופחתת עוד יותר בשיעור 7.5% לחברת הייטק מייצאת הנמצאת בפריפריה או בירושלים. 

כמו כן, חברות טכנולוגיות המוגדרות "חברה אסטרטגית", בהתאם להגדרות מסוימות ומפורטות מאוד, זכאיות להטבת מיסוי של תשלום מס בשיעור של 5%-8% בלבד. 

חשוב לציין כי כיום ומאז שנת 2018, רשות המיסים מאפשרת גם לחברות הייטק קטנות ליהנות מהטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון. זאת לאור פרשנות חדשה המכלילה גם חברות טכנולוגיה קטנות בהוראות החוק. המשמעות היא שגם חברות סטארט-אפ קטנות עם מספר עובדים מצומצם מאוד יכולות לקבל הנחה מהותית בחבות המס שלהן.

לצד הנחה משמעותית בחבות מס החברות, חברות הייטק העומדות בקריטריונים יהיו זכאיות גם לשלם מס דיבידנד מופחת בשיעור של 20% במקום 25%-30%. 

נקודות נוספות לגבי מס על חברות הייטק

קיימות הטבות מס נוספות המיועדות בעיקר למגזר ההייטק הישראלי. כך למשל יש הטבות מס לחברות אשר משקיעות כספים רבים יחסית במחקר ופיתוח, לחברות אשר משקיעות או השקיעו בעבר בקרנות הון סיכון וחברות המציגות גידול תלת שנתי (ממוצע של 25%) מהותי בכמות העובדים ו/או בהיקף המכירות.

כמו כן, כאשר מדברים על מיסוי הייטק, יש לזכור שקיים גם הנושא של הטבות פיננסיות לעובדים, אופציות, בונוסים וכיוצא באלו – סוגיות אשר בהחלט יכולות לכלול שאלות חשובות ומהותיות לגבי מיסוי וחבות מס של החברה או העובדים.

בנוסף, חברות הייטק פעילות בשווקים בינלאומיים רבים בדר"כ, מה שמעלה לא אחת שאלות לגבי מיסוי של עסקאות מסוימות והכנסות עסקיות, כולל שאלות לגבי חבות המס מבחינת מיקום גיאוגרפי של ביצוע העסקה, התאגדויות של חברות בנות או אחיות בחו"ל וחבות המס שלהן וכן הלאה.

נושא נוסף המצריך התייחסות משפטית וכלכלית ספציפית בהקשר למס הייטק הוא תחום הקניין הרוחני, בעיקר שאלות לגבי חבות מס והיבטים משפטיים הנוגעים לעסקאות קניין רוחני – מכירת זכויות לקניין רוחני לחברה זרה או רישיון שימוש בקניין רוחני בתמורה לתמלוגים למשל. 

בעולם המיסוי קיימות כמה שיטות מס עיקריות, כאשר שתי הנפוצות הן מיסוי פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי. ההבדלים בין שיטות אלו חשובים ומהותיים, הן למדינה הגובה את המס והן לאזרחים ולתאגידים הנדרשים לשלם אותו – מכאן שחשוב להבין ולהכיר את ההבדלים בין השיטות ואת העקרונות הבסיסיים בכל שיטה. 

בישראל מונהגת שיטת מיסוי משולבת, הכלאה בין מס פרסונלי למס טריטוריאלי, שילוב זה מאפשר למדינה להגדיל את הכנסותיה ממיסים וליישם מיסוי הוגן ונכון יותר (לטעמה) לגבי הכנסות של ישראלים ואשר נוצרו בישראל. בעולם, שיטת המיסוי המשולבת המיושמת בישראל נקראת מערכת מס לפי מודל Non-Dom. עד 2003 מדינת ישראל התנהלה לפי שיטת המיסוי הטריטוריאלי בלבד וללא יישום אלמנטים של מיסוי פרסונלי או לפי מבחן התושבות – כך שישראלים לא נדרשו לשלם מס על הכנסותיהם ונכסיהם בחו"ל. 

כדי להכניס את הדברים להקשרם הרחב יותר, נציין ששיטות המיסוי הנוספות הקיימות בעולם הן מיסוי מבוסס אזרחות, מיסוי טריטוריאלי בלבד, מיסוי על בסיס תושבות/מגורים בלבד או מדינות בהן לא מוטלים כלל מיסים ישירים. ארה"ב היא המדינה הגדולה היחידה בעולם המנהיגה שיטת מיסוי לפי אזרחות. 

מיסוי פרסונלי

השיטה הפרסונלית, כפי שניתן להבין משמה, מתייחסת לנישום המס אשר הפיק הכנסות ולאו דווקא למקום בו הושגה ההכנסה הזו. לפי מודל זה, אדם הנחשב תושב המדינה (או תאגיד הרשום במדינה לצורך העניין) חייב בתשלום מס הכנסה על כל הכנסותיו – כאשר מן הסתם קיימות אמנות מס בינלאומיות כדי למנוע או לצמצם מצבים של תשלום כפל מס על הכנסות שמקורן בחו"ל. 

בשיטת המיסוי הפרסונלית כל אדם מחויב לדווח דיווח מלא וכנה לגבי מכלול ההכנסות שלו לאותה שנת מס או תקופה מדווחת, כולל הכנסות מישראל והכנסות מחו"ל. חישוב חבות המס יבוצע על כלל ההכנסות ובהתחשב באמנות מס, חוקי מיסוי מקומיים וחוקי מיסוי בינלאומיים ומאפיינים פרטניים של כל הכנסה. 

לפי שיטת המס הפרסונלי הנהוגה בישראל (בשילוב עם מס טריטוריאלי כפי שיוסבר מיד), חובת המס היא כזו:

• תושב ישראל מחויב לדווח על כלל הכנסותיו מישראל ומחו"ל וחייב במס על כל הכנסותיו.
• תושב חוץ מחויב בתשלום מס בגין הכנסות שנוצרו בישראל – אפילו אם הוא תושב של מדינה אחרת.

חשוב לציין כי החוק מגדיר במדויק מי נחשב תושב ישראל, כדי למנוע פרצות מיסוי והעלמות מס על הכנסות שמקורן בחו"ל. מבחן התושבות נוגע בעיקר לשאלה האם מרכז חייו של האדם נמצא בישראל או בחו"ל, לפי פרמטרים ברורים ומאוד ספציפיים מספרית – פרמטרים כמו מספר ימים בהן האדם שהה בישראל, קשרים משפחתיים, קשרים כלכליים וחברתיים וכיוצא באלו. חברה מוגדרת ישראלית בהתאם למקום הרישום של החברה וכמו כן בהתאם לבחינה האם מרכז השליטה והניהול של החברה הוא בישראל. 

לצורך המחשה, בשיטת מס פרסונלי, אדם אשר מחזיק דירה בחו"ל ומשכיר אותה או לחלופין חשבון בנק במדינה זרה או תיק השקעות בחו"ל, מחויב לדווח על נכסים אלו בדיווח השנתי לרשות המיסים בישראל ובהתאם לנתונים ולשומת המס לשלם בגין נכסים והכנסות אלו מס בישראל. אי דיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל נחשב לפי שיטת המיסוי בישראל לעבירת מס ולהעלמת מס – עבירה פלילית עם פוטנציאל לעונש מאסר בפועל ולהטלת קנס כבד (או לחלופין לבצע הליך תשלום כופר ולהימנע מרישום פלילי). 

מיסוי טריטוריאלי

שיטת המיסוי הטריטוריאלי שונה מהותית מהשיטה הפרסונלית, לפי שיטה זו חישוב חבות המס של אדם מבוצע רק לפי מיקום יצירת ההכנסה. אם ההכנסה נוצרה במדינה עצמה, האדם יחויב בתשלום מס, אך אם ההכנסה נוצרה בחו"ל, האדם אינו מחויב במס ובמקרים רבים גם אינו מחויב לדווח על ההכנסה. במציאות החיים הגלובלית כיום, יש כמובן בעייתיות אינהרנטית בשיטת מס טריטוריאלי והיא מאפשרת לאנשים להימנע לחלוטין מתשלום מס על נכסים והכנסות, פשוט ע"י הוצאת הנכסים מהמדינה לחו"ל.

היום פחות ופחות מדינות מסתמכות בלעדית על השיטה הטריטוריאלית (ולא אחת אלו שכן מיישמות שיטה זו הן מדינות בעלות מוניטין לא מכובד של שחיתות...). כמו כן, מדינות רבות אשר מיישמות שיטת מיסוי טריטוריאלי בלבד, בפועל כמעט ולא מיישמות או עומדות בחוקי CFC הבינלאומיים (שליטה ובקרה על רישום תאגידים זרים) – קרי הן מתפקדות כמקלטי מס, אופציה אשר הולכת ומאבדת מהלגיטימיות העולמית שלה מבחינת ממשלות ורשויות מס.

היבטים מעשיים של שיטת המס בישראל והכנסות שמקורן בחו"ל

בהקשר לשיטת המס הפרסונלי הנהוגה בישראל, או ליתר דיוק שיטת מיסוי Non-Dom, יש להדגיש ולהבין כי כאמור קיימות עשרות אמנות מס בין ישראל למדינות שונות, כדי למנוע תשלום כפל מס במקרים בהן ניתן למנוע זאת – כך שעל פי רוב אם אדם שילם מס על הכנסה מחו"ל למדינה בה נוצרה ההכנסה, הוא לא יידרש לשלם עוד מס למדינת ישראל (למשל מס על הכנסות משכ"ד בחו"ל או מס רווח הון). זה נכון גם לגבי חברות: למשל חברה המקבלת הכנסות ישירות מחו"ל, תידרש לשלם מס בישראל, אך אם למשל קיבלה את הכסף בחו"ל לחברה בת, הסדירה את חבות המס בחו"ל ואז העבירה את הכסף לישראל – היא לא תידרש לתשלום מס.

בנוסף, הבחירה להתעלם מהוראות החוק ולא לדווח לרשות המיסים הישראלית על הכנסות ונכסים בחו"ל של מי שמוגדר תושב ישראל, לא רק שאינה חוקית ונחשבת עבירה פלילית, אלא היא גם לא אפקטיבית במיוחד. זאת משום שכיום מדינות ורשויות מס מעבירות ביניהן מידע רב לגבי אנשים וארגונים המחזיקים נכסים במדינה. כך, ארה"ב, מדינות אירופה ועוד מדינות רבות בעולם, מעבירות לישראל מידע על ישראלים המחזיקים בהן נכסים ומייצרים הכנסות. 

בדיוק לצורך מניעת העלמות מס שכאלו נוצר למשל הליך גילוי מרצון של רשות המיסים – הליך פורמלי אשר מאפשר לאדם לחשוף בפני רשות המיסים בישראל נכסים והכנסות מחו"ל, לשלם את מס האמת שיחושב ולהימנע לחלוטין מהליך פלילי בגין עבירות מס.

ציבור העצמאים בישראל הוא גדול ומגוון וזהו ציבור עסקי חשוב לפעילות הכלכלית במשק, אך לצד זאת לא פשוט להיות עצמאי בישראל, בעיקר מבחינת חובות של רגולציה ומיסוי המגיעות יחד עם סביבה עסקית תחרותית וקשוחה שבה עסקים רבים מתקשים לשמור על הראש מעל המים. כאשר מצרפים את כמות העצמאים במשק הישראלי לקושי האינהרנטי לנהל ולהצמיח עסק עצמאי ויחד עם גורמים נוספים, מתקבלים מקרים שונים ומגוונים של עבירות מס של עצמאים – ננסה להסביר על הנושא ולתת תמונת מצב. 

בהקשר של עבירות מס של עצמאים, יש להבין ראשית כל מיהו עצמאי. עצמאים מוגדרים כעסקים רשומים אשר אינם מאוגדים כחברה או בצורת התאגדות רשמית אחרת. כך, עצמאי יכול להיות למשל פרילנס העובד ממשרד ביתי ומספק שירותים דיגיטליים באינטרנט וגם עסק יותר גדול, עם משרד ועובדים המועסקים תחתיו. עצמאים בישראל לרוב מוגדרים רשמית מול רשות המיסים בתור עוסקים פטורים (ממע"מ) או עוסקים מורשים. מכאן ניתן להבין שמדובר על מגוון אדיר של עסקים מבחינת נפחי פעילות וסוגי הפעילות העסקית. 

נתון נוסף לפני שניכנס לעומק הנושא של עבירות מס של עצמאים הוא שכ-90% מהעובדים במשק הישראלי הם שכירים, מכאן שכ-10% מכוח העבודה הם עצמאים. זהו מספר לא מבוטל כלל, גם באחוזים, גם כמותית וגם מבחינת תשלומי מיסים למדינה.

אחראים בלעדית לנושא המיסוי העסקי

בניגוד לשכירים אשר מבחינתם מקום העבודה מטפל בכל נושא המיסוי והפקת תלוש המשכורת – כאשר עבור רוב השכירים תשלום מיסים הוא עניין שהם כלל לא עוסקים בו ואשר נעשה מבחינתם מאחורי הקלעים  - עבור העצמאים המציאות שונה לגמרי. עצמאים הם האחראים הבלעדיים לדאוג שכל נושא המיסוי שלהם יטופל ויבוצע בהתאם לנתונים ולהוראות החוק. אפילו אם עצמאי משתמש בשירותי רואה חשבון או יועץ מס, האחריות על דיווחי ותשלום מיסים היא עליו. קל וחומר כאשר עצמאי מעסיק עובדים וצריך גם לשלם את ניכויי המס משכרם.

ישנן הטבות מס שעצמאים יכולים ליהנות מהן וכמו כן ניתן לבצע תכנוני מס חכמים וחוקיים כדי לצמצם את חבות המס, אך באופן כללי נטל המס על עצמאים בישראל הוא גבוה (מי שמגיע לסף המס כמובן) – כאשר יש לזכור שהם לא נהנים מהגדלת התנאים הסוציאליים שלהם ע"י הפרשות המעסיק לפנסיה, קרן השתלמות, פיצויים, ביטוחים שונים וכיוצא באלו. 

סוגי עבירות מס נפוצות של עצמאים

אפשר במובן מסוים לחלק עבירות מס של עצמאים לעבירות שמהותן טכנית או מנהלתית ועבירות שמהותן התחמקות מתשלום מס – זוהי חלוקה כללית שלנו לצורך ההסבר במאמר ולא חלוקה רשמית ומשפטית, למרות שיש סוגי עבירות מס המסווגות כטכניות לעומת עבירות אחרות המסווגות כמהותיות וחמורות יותר. חשוב לציין כי באופן כללי, עבירות מס הן עבירות פליליות שבמקרים חמורים בהחלט יכולות לגרור הליך פלילי, קנסות כבדים ועונשי מאסר בפועל. לפניכם כמה סוגים נפוצים של עבירות מס המבוצעות ע"י עצמאים בישראל:

• עבירות מע"מ טכניות: עבירות מס ערך מוסף אשר מוגדרות באופן כללי קלות ופשוטות יותר. עבירות אלו כוללות הפרה של הוראות מע"מ, ללא כוונה פלילית או זדונית להתחמק ממס – דיווח שגוי של נתוני המע"מ, אי הגשת דו"ח במועד, טעויות בהוצאת חשבוניות מס, חוסר בניהול פנקסי חשבונות או ניהול לא תקין שלהם, חוסר ברישום תקבולים לעסק, אי הפקת חשבונית מס וכדומה.
• עבירות מע"מ מהותיות: עבירות מע"מ אשר נעשו מתוך כוונה פלילית להתחמק ממס – למשל מסירת דיווח מע"מ כוזב, הפקת חשבוניות פיקטיביות, ניפוח הוצאות מע"מ, קבלת תקבול מבלי לגבות מע"מ ומבלי לדווח על ההכנסה, קיזוז מע"מ ללא חשבונית על ההוצאה, זיוף, ניהול כוזב של פנקסי חשבונות וכן הלאה. 
• העלמת מס: עבירת מס של עצמאים אשר קשורה למס הכנסה ומהותה ניסיון של נישום להקטין את חבות המס שלו למדינה דרך העלמת הכנסות (מישראל או מחו"ל) ואי דיווח עליהן כהכנסות עסקיות. 
• עבירות מס הכנסה טכניות: בדומה לעבירות מע"מ טכניות, כוללות איחור בהגשת דו"ח מס הכנסה, אי הגשת דו"ח שנתי, איחור או אי הגשת הצהרת הון, לא לנקות מס במקור, לא להעביר למדינה בזמן מס שנוכה במקור מספק/עובד.
• עבירות מס הכנסה מהותיות: עבירות פליליות חמורות הגוררות לא אחת עונשי מאסר ו/או קנסות כבדים. אלו כוללות העלמת מס, אי דיווח על הכנסות, ניהול שקרי של פנקסי חשבונות, הגשה של דו"ח שנתי שקרי ושאר מקרים פליליים שכוונתם התחמקות ממס.
• עבירות מכס: עצמאים המנסים להכניס לארץ סחורה החייבת במכס, מבלי לשלם עליה את המכס המתאים ו/או את מס הקנייה ויתר המיסים הרלוונטיים. 

קשה להיות עצמאי בישראל, השוק תחרותי ודינמי, המחירים במשק יקרים, הרגולציה משתנה תדיר ובהחלט לא מקלה ונטל המס כבד וגבוה – ולמרות זאת, חשוב מאוד להתנהל חכם ונכון מבחינת תשלום מיסים ודיווח לרשות המיסים, כי תיק עבירות מס בהחלט יסבך לכם את החיים ואת הפעילות העסקית.

במיסוי יש מגוון רחב של סוגי מס וסיווגים שונים ומשונים להיבטי מיסוי, אך אחד הסיווגים המרכזיים והחשובים ביותר להבנה הוא מס עקיף לעומת מס ישיר. להבדל בין מיסוי עקיף וישיר יש משמעות על החיים של כל אחד מאיתנו בתור אזרחי מדינה ישראל, כמו גם על עסקים, יש להבדל זה חשיבות רבה לכלל הפעילות הכלכלית והפיננסית במשק הישראלי. נסביר באופן ברור ושימושי מהו מס עקיף, מה המשמעות שלו, ניכנס לנושא של עבירות מיסוי עקיף ועוד נקודות חשובות.

ההגדרה של מס עקיף

מס עקיף הוא מס הנגבה על ידי ישות כלשהי (חנות, יצרן, ספק, מוכר וכו') בשרשרת האספקה של מוצר או שירות והוא נגבה כחלק ממחירו של המוצר או השירות. בהמשך אותו מס עקיף מועבר לרשות המיסים ולמדינה. נקודה מהותית לגבי מיסוי עקיף היא שהמס עצמו משוקלל בתוך מחיר המוצר או השירות הנרכש ע"י הלקוח – כך הלקוח משלם למעשה את המס בכך שהוא משלם יותר על מחיר הבסיס של מוצר או שירות. מס עקיף נגבה באופן כללי ו"אוטומטי", בלי קשר לעסקה המבוצעת ובלי קשר לנתונים הפיננסיים של משלם המס. 

לעומת מס עקיף, מס ישיר הוא מס הנגבה ישירות על ידי הממשלה (באמצעות רשות המיסים) וכמו כן הוא מוטל ישירות על הכנסה או הון של משלם המס – ככזה, מס ישיר מותאם לנתונים פיננסיים ספציפיים ואמיתיים של הנישום. לדוגמא, מס הכנסה, מס רווחי הון ומס חברות הם מיסים ישירים הגדלים בשיעורם ובסכומם ככל שההכנסה גדלה. 

הרעיון הבסיסי של מס עקיף היא שהוא תלוי צריכה ואינו פרסונאלי. קרי, היקף המיסוי העקיף גדל בהתאם לגידול הפעילות הכלכלית בשוק וככל שאדם או גוף צורכים יותר כך הם ישלמו יותר מיסים עקיפים והמדינה תגדיל את הכנסותיה ממיסוי. בפועל, כמעט בכל המקרים המס העקיף "מגולגל" אל הצרכנים עצמם, מה שיוצר מצב בו אמנם השכבות החזקות משלמות יותר מיסים עקיפים כי הם צורכים יותר, אך דווקא השכבות החלשות נפגעות כלכלית ומשלמות את המחיר הכלכלי של מיסוי עקיף אחיד. אין בכך כדי לומר מה נכון או צודק יותר מבחינת מערכת מס ממשלתית, רק תיאור מצב. 

מיסים עקיפים בישראל

• מע"מ: מס ערך מוסף, כיום עומד על שיעור של 17% ממחיר מוצר/שירות ונגבה על כל עסקה החייבת במע"מ – מלקוחות פרטיים ועסקיים כאחד (עסקים מרמה של עוסק מורשה רשאים לקזז את המע"מ ששילמו מול המע"מ שגבו). רוב המוצרים והשירותים חייבים במע"מ ויש כאלו הזכאים לפטור (למשל פירות וירקות).
• מכס: מס המוטל על סחורות היוצאות ונכנסות למדינה, כאשר יש שיעורי מכס ספציפיים לקטגוריות מוגדרות של סחורות.
• מס קניה: מס עקיף הנגבה על חלק מהמוצרים הנמכרים בישראל, עם שיעורי מס קנייה ספציפיים לקטגוריות מוצרים מוגדרות, למשל מוצרים המיוצרים בחו"ל או בישראל, מוצרי טבק, מוצרי אלכוהול, מזון מיובא וכו'. כך למשל, רכב חדש בישראל יקר כל כך "הודות" למס קנייה גבוה במיוחד. 
• מס בלו על דלק: מיסוי עקיף הנכלל בתוך מחירו של כל ליטר דלק. למעשה, בישראל רוב מחיר הדלק לתחבורה הוא מס הבלו. 

עבירות מס בהקשר למיסוי עקיף

יש מיסים עקיפים שעקרונית יותר קשה לבצע לגביהם עבירות מס, כמו למשל מס הבלו על הדלק או מס הקנייה על רכבים, מוצרי אלכוהול וטבק וכן הלאה. מכאן, שעבירות מיסים עקיפים נוגעות לרוב למע"מ ובמידה פחותה למכס. 

עבירות מע"מ כוללות למשל אי דיווח מע"מ, ניפוח הוצאות מע"מ על בסיס חשבוניות פיקטיביות או קיזוז הוצאות לא מותרות, אי גביית מע"מ על הכנסות עסקיות (למשל תשלום במזומן שאינו מדווח במלואו או בכלל) וכדומה. עבירות מע"מ יכולות להיות מסווגות כטכניות – אם למשל נבעו מטעות רישום או דיווח – ואז קל יחסית לתקן את המצב ולסגור את התיק. אך הן גם יכולות להיות מסווגות כמהותיות ולגרור הליך פלילי עם פוטנציאל למאסר בפועל ותשלום קנסות כבדים.

עבירות מכס מערבות לרוב גורם עסקי או פרטי אשר מנסה להכניס לישראל סחורות מבלי להצהיר עליהן ובלי לשלם עליהן את המכס המוגדר. 

ביקורת כלכלית על מיסוי עקיף

לסיום, נציין כמה ביקורות המושמעות מעת לעת ע"י כלכלנים לגבי מיסוי עקיף – גם מהזרם הימני וגם מהזרם השמאלי של הכלכלה. 

ראשית, יש הטוענים שמס עקיף הוא במהותו מס רגרסיבי אשר פוגע בשכבות חלשות (כפי שהזכרנו כבר) וכי יש משהו לא צודק בכך שאדם עם הכנסה נמוכה ישלם את אותו שיעור מס כמו אדם בעל הכנסה גבוהה בהרבה, על אותו מוצר – כך שנטל המס גבוה יותר על השכבות החלשות ומקל על השכבות החזקות (בניגוד מוחלט למס פרוגרסיבי וישיר כמו מס הכנסה).

בנוסף, מושמעות לעיתים טענות כי מיסוי עקיף הוא כלי שרת בידי ממשלות לקדם קווי מדיניות לא יעילים או אשר מפלים לרעה מגזר אחד לעומת מגזרים אחרים וכי מיסים עקיפים מובילים לשווקים בלתי יעילים ומפריעים למחירים להגיע לרמת האיזון הנכונה.

עד כמה שזה עשוי להישמע לא סביר בתחילה, בהחלט ישנם מקרים בהם יורשים מחליטים לוותר על חלקם בירושה המגיעה להם. הסיבות לוויתור על ירושה משתנות ממקרה למקרה ואדם לאדם, כאשר הן יכולות לכלול, למשל, מניעי מיסוי, מניעים הקשורים להחזר חובות, העדפה שמישהו אחר יקבל חלק גדול יותר בירושה או אפילו ממניעים רגשיים ואישיים. אז האם כדאי או לא כדאי לוותר על ירושה? כמובן שהתשובה תלויה במקרה הספציפי ודורשת ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית. ניכנס לעומקם של דברים ונסביר. 

ויתור על ירושה = הסתלקות מירושה

המונח המשפטי המדויק של ויתור על ירושה הוא "הסתלקות מירושה":

 אדם המוגדר יורש של נפטר - דרך צוואה רשמית או דרך יישום של צו ירושה לפי המנגנון המשפטי של הורשה "על פי דין" – בוחר להסתלק מעיזבון האדם שנפטר או מחלק מהעיזבון. קרי, מוותר על הירושה המגיעה לו או על חלק ממנה.

חוק הירושה בישראל מאפשר לאדם להסתלק מעיזבון או מחלקו בעיזבון המגיע לו על פי צוואה או צו ירושה. מן הסתם, החוק לא נכנס לשיקולי הוויתור או למקרים פרטניים שיובילו אדם להחלטת וויתור שכזו. לאחר שיורש הגיש תצהיר הסתלקות מירושה והוגדר באופן סופי ומחייב משפטית כמי שהסתלק מהירושה או מחלק מהירושה, ההחלטה היא סופית ובלתי הפיכה.

הליך ההסתלקות מהעיזבון מתאפשר בלוח הזמנים שבין המוות של המוריש לבין חלוקת העיזבון, לא לאחר מכן. אם יורש מעביר זכויות או נכסים בעיזבון לאחר שהעיזבון כבר חולק, זהו אירוע משפטי אחר הנקרא העברת זכויות בעיזבון ולא הסתלקות מעיזבון. יורש שהסתלק מהעיזבון לא ייחשב יותר יורש, ואילו יורש שהעביר את זכויותיו בעיזבון ייחשב יורש לכל דבר ועניין – גם מבחינת חובות של המוריש. 

הפרוצדורה המשפטית: 

תהליך הסתלקות מירושה מצריך הגשת תצהיר משפטי המפרט את בקשת הוויתור על הירושה לרשם הירושות, כאשר יש לציין בדיוק על איזה אחוז מהעיזבון המבקש מוותר וכמו כן לטובת מי הוויתור נעשה (למשל לטובת ילד או אח/ות של מגיש הבקשה), זאת לצד פרמטרים נוספים ופרטים אישיים הנדרשים להשלמת ההליך. במקרים חריגים ומיוחדים, למשל של ויתור בחוסר תום לב או הברחת נכסים מנושים, בית המשפט יכול לסרב לבקשת ויתור על ירושה או לבטלה בדיעבד. 

מכיוון שמדובר על הליך משפטי רשמי וגם בשל המורכבות הפוטנציאלית של בקשות הסתלקות מירושה, כדי שהכל יתנהל בצורה אופטימאלית יש להיעזר בעו"ד מומחה לירושות שגם חותם על תצהיר ההסתלקות מהירושה ומוודא שכל המסמכים הנדרשים מצורפים לבקשה. כמובן שחשוב מאוד לבצע מהלכים כאלו בשקיפות ותוך יידוע יתר היורשים, בעיקר כאשר מדובר על בני משפחה קרובים.

אם מדובר על מקרה של הסתלקות קטין מעיזבון או של אדם המוגדר "פסול דין", התהליך מחייב אישור בית משפט ולא רק את אישור רשם הירושות. כמו כן אי אפשר להגדיר שההסתלקות של יורש מהעיזבון מותנית בקיומו של תנאי מסוים.

ויתור חלקי או מלא של החלק בירושה

מסיבות כאלו ואחרות, יורש מוגדר יכול לבחור לוותר על חלק מוגדר מהעיזבון המגיע לו (שוב, לפי צוואה או לפי צו ירושה) וכמו כן הוא יכול להחליט שהוא מוותר על כל חלקו בירושה. ההסתלקות יכולה להיות ספציפית לטובת אדם מוגדר או יחסית לטובת חלוקה יחסית של חלקו בעיזבון בין כל היורשים. נציין כי מותר לבצע הסתלקות ספציפית מירושה רק לטובת בן/בת זוג, ילדיו של היורש או אחיו/אחיותיו. 

אדם שוויתר על ירושה, ייחשב רשמית ומשפטית כמי שמעולם לא היה יורש (של כל או של החלק שוויתר עליו מתוך העיזבון), הן מבחינת זכויות והן מבחינת חובות של יורש.

מצבים בהם יורשים בוחרים לוותר על ירושה

כאמור, יש מקרים שונים בהם יורשים בוחרים לוותר על חלקם בעיזבון המגיע להם. לפניכם כמה דוגמאות פוטנציאליות למצבים בהם יורשים יבחרו להסתלק מעיזבון או מחלקו:

• ויתור על ירושה כדי להימנע מאירוע מס – למשל הימנעות מתשלום מס שבח מקרקעין על קבלה בירושה של זכויות בקרקע או בנכס.
• ויתור על ירושה כדי להימנע מהדרישה להחזיר את חובות המוריש.
• הסתלקות מירושה כדי למנוע מימוש הנכסים ע"י נושים של היורש / המנוח.
• ויתור על חלק בירושה כדי להעבירו ליורש אחר- בן/בת זוג, ילדים או אחים. 
• ויתור על ירושה כדי להימנע ממילוי תנאי המוגדר עבור אותו יורש בצוואת המנוח.
• הסתלקות מירושה כחלק מסכסוך משפחתי או בינאישי בין המנוח ליורש.

צו ירושה הוא המנגנון הרשמי בישראל לחלוקת רכושו של נפטר אשר לא השאיר צוואה ליורשיו החוקיים והמוגדרים "על פי דין", מנגנון המנוהל ע"י רשם הירושות באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. במסגרת הגשת בקשה לקיום צו ירושה, ניתנת גם ההזדמנות להגשת התנגדויות לצו הירושה – למי אשר מסיבות כאלו ואחרות רואה עצמו נפגע מצו הירושה כפי שהוגשה הבקשה. באופן טבעי, יש הליך מסודר להגשת התנגדות לצו ירושה. 

התנגדות לצו ירושה יכולה להיות מוגשת בנסיבות שונות ומגוונות. למשל ילד מחוץ לנישואים של המנוח אשר דורש להכליל אותו או אותה בצו הירושה, גורם כלשהו המאמין שהוא זכאי לחלק מרכושו של המנוח או בקשה של היורשים המוגדרים לשינוי בחלוקת אחוזי הירושה ביניהם.

מתי מגישים התנגדות לצו ירושה?

ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה רק לאחר שכבר הוגשה בקשה לקיום צו ירושה לרשם הירושות ולפני שהופק צו הירושה הסופי. אי לכך, הגשת התנגדות לקיום צו ירושה מהותה התנגדות לקביעת זהות היורשים ו/או אחוזי חלוקת הרכוש של המנוח בין היורשים המוגדרים בצו הירושה. זאת בניגוד לבקשה לתיקון צו ירושה שניתן להגיש לאחר הפקת וקבלת צו הירושה ואשר נוגעת לתיקון טעויות מסוימות בצו עצמו. 

ברמה המעשית, רשם הירושות מקבל בקשה להפקת צו ירושה עבור יורשיו של נפטר, בקשה המוגשת באופן דיגיטלי ע"י עו"ד ירושות וע"י יורשי המנוח (משפחתו הקרובה). כחלק מתהליך בחינת הבקשה, רשם הירושות מחויב לפרסם ברשומות הרשמיות וגם בעיתון יומי (או בכמה עיתונים) את הבקשה להפקת צו הירושה, עם שם המנוח ופרטים רלוונטיים נוספים. 

פרסום זה בעיתונות מיועד בדיוק למטרת יידוע הציבור לגבי הגשת הבקשה לצו ירושה ומתן אפשרות להגיש התנגדויות. רשם הירושות קובע את משך הזמן שבו ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה, כאשר בכל מקרה משך הזמן הזה לא יפחת מ-14 יום ממועד הפרסום בעיתונות. 

 תהליך הגשת התנגדות לצו ירושה

תהליך ההתנגדות לצו ירושה מוגדר בתוך ההליך הכולל של בקשה להפקת צו ירושה, כך שיש מהלכים ספציפיים שיש לבצע. חשוב להגיש את ההתנגדות למחלקת רשם הירושות במחוז המתאים לפי מקום מגוריו המוגדר של הנפטר ואשר בו הוגשה גם בקשת צו הירושה. כמו כן, התנגדויות לצווי ירושה צריך להגיש ידנית במשרדי רשם הירושות או דרך הדואר. המערכת הדיגיטלית של רשם הירושות עדיין אינה תומכת בהגשה מקוונת של התנגדות אלא רק בהגשה של בקשת צו הירושה עצמה. הגשת הבקשה כוללת:

• במסמך התנגדות לקיום צו הירושה יש לכלול פרטים מלאים של המתנגד, פרטים של המנוח, פרטים מלאים של כל יתר המעורבים בעניין (קרי, היורשים המפורטים בבקשת צו הירושה), פירוט ההתנגדות וכמו כן לצרף מסמכים התומכים במהות ההתנגדות. 
• יש להגיש לרשם הירושות תצהיר התנגדות לצו ירושה אשר נערך ונחתם ע"י עורך דין ואשר מציג תמיכה בעובדות המועלות ובמהות ההתנגדות לצו הירושה.
• אישור תשלום האגרה הנדרשת לצורך הגשת ההתנגדות.
• אם מגיש ההתנגדות מיוצג ומלווה ע"י עורך דין, יש להגיש גם ייפוי כוח מתאים. כמובן שהתהליך יעיל, מושכל ומדויק יותר כאשר עו"ד מומחה לתחום מלווה את בקשת ההתנגדות. 

טיפול בהתנגדות לצו ירושה

בקשת ההתנגדות לצו ירושה מוגשת לרשם הירושות, אך החוק לא מתיר לרשם ופקידיו להתערב בעניינים אלו, לכן התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה להמשך דיון ולקביעת תוצאת ההתנגדות. אם בקשת ההתנגדות אינה משמעותית מבחינת חוזק הטענות והיכולת של המתנגד לתמוך בהן עובדתית, אז מן הסתם בית המשפט יבצע החלטה מהירה וללא דיון מעמיק לדחות את ההתנגדות. בקשות שיש בהן ממש וגם תמיכה עובדתית בטענות, יכולות בהחלט לשנות את המצב ולגרור להפקת צו ירושה שונה ואשר יותר תואם לעובדות כפי שהציג אותן המתנגד באמצעות עורך דינו המלווה את התיק.  

גם בגלל מורכבות הנושא והרגישות האינהרנטית הקיימת בחלוקת רכושו ונכסיו של אדם שנפטר ללא צוואה וגם בגלל שהתנגדויות לצווי ירושה מועברות לבית המשפט לדיון משפטי רציני ומהותי, בהחלט חכם ונכון להיעזר בייצוג של עורך דין ירושה במסגרת התהליך. 

כאשר אדם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה, כיצד מחלקים את רכושו ונכסיו ליורשיו? זו בהחלט שאלה שעולה לא מעט ובכל רבדי החברה הישראלית, שאלה הסובבת סביב עניין רגיש, מורכב ולרוב גם כואב בשל האובדן.  מדינת ישראל מקיימת מנגנון המיועד בדיוק למקרים אלו, של פטירת אדם ללא צוואה רשמית, מנגנון הנקרא צו ירושה ואשר מסדיר חוקית ורשמית את חלוקת נכסי הנפטר בין יורשיו המוגדרים. נסביר מהו צו ירושה ומה המשמעויות של הוצאת צו כזה וקיומו. 

הגדרת צו הירושה – מעשית ומשפטית

כאמור, כאשר אדם נפטר ולא משאיר אחריו צוואה כלשהי, מנגנון צו הירושה קיים כדי להסדיר את הנושא של חלוקת רכוש ונכסי המנוח ליורשיו. צו ירושה לוקח בחשבון את נכסי המנוח ואת יורשיו החוקיים ומבצע חלוקה של אותם רכוש ונכסים בין היורשים, לפי הגדרות חלוקה מוגדרות ובהתאם לסטטוס ולמצבם הפרטני של היורשים השונים. נציין כי מבחינת החוק היבש, בהיעדר צוואה רשמית ומוסדרת, מנגנון צו הירושה קובע כי יורשי הנפטר הם בן או בת הזוג וילדיו של המנוח. זה מייצר מצבים פוטנציאליים שבהם אדם שלא נכלל בצו הירושה מתנגד לקיומו ודורש להכלילו בקיום צו הירושה – אבל אנו מקדימים את המאוחר בהקשר להתנגדויות לקיום צו ירושה. 

למרות המודעות ההולכת וגוברת להסדרת נושא הצוואה מבעוד מועד, רבים מופתעים מהיקף הנפטרים אשר הולכים לעולמם מבלי שהסדירו זאת מראש – מה שגורר צורך מחויב המציאות להגשת בקשה לצו ירושה ובהמשך לקיים את הוראות הצו. לצורך המחשה, בשנת 2018 הוצאו כ-31,000 צווי ירושה לעיזבונם של נפטרים שלא השאירו צוואה רשמית.

יש להדגיש כי לצד צו הירושה קיים גם מנגנון משפטי של צו קיום צוואה. זהו מנגנון שונה המיועד להפקת צו משפטי מחייב הניתן במקרים בהם יש צוואה ויורשי המנוח מבקשים לקיימה ולתת לה תוקף משפטי לקראת חלוקת הרכוש כמוגדר בצוואה. 

הרשם לענייני ירושה – הגוף המנהל של צווי הירושה

מנגנון צו ירושה הינו מנגנון ממשלתי ומשפטי, לכן יש גוף סטטוטורי מוגדר המנהל את התהליך ואת הבקשות לקיום צו ירושה. גוף זה נקרא הרשם לענייני ירושות והוא פועל תחת אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שבמשרד המשפטים. 

כל בקשה לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושות וזהו הגוף האחראי על בחינת הבקשות, אישורן וכמובן הפקת מסמך צו הירושה הרשמי. נדגיש כי ב-2019 רשם הירושות השיק מערכת חדשה, מתקדמת ויעילה של הגשה דיגיטלית מלאה של בקשות לצו ירושה או לצו קיום צוואה. 

מהותו של צו הירושה ותהליך קבלתו

אחרי העניינים ה"טכניים", נעמיק מעט במהותו המעשית של צו הירושה. במהות, צו ירושה מיישם מנגנון ירושה "על פי דין" ולא על פי צוואה מוגדרת של המנוח – כי לא קיימת צוואה כזו במקרים אלו. המשמעות בפועל היא שהחוק מגדיר כי רכושו ונכסיו של המנוח יחולקו בין היורשים המוגדרים לפי הדין, קרי בן או בת זוג וילדים, באופן הבסיסי ביותר. החלוקה הפנימית בין בן או בת הזוג לבין הילדים אף היא מוגדרת ותלויה במשתנים שונים, למשל גיל הילדים במועד קיום צו הירושה (האם הם קטינים או בגירים). 

חשוב לציין כי אם קיימת צוואה אך היא מכסה רק חלק מרכושו של המנוח, אזי את כל יתר הרכוש מחלקים "על פי דין" ובהתאם להוצאת צו ירושה וקיומו כמוגדר בצו המחייב והרשמי. 

האם ניתן להתנגד לצו ירושה? שאלה חשובה שעולה לא אחת במקרים מורכבים למיניהם. בהחלט אפשר להתנגד למתן צו ירושה וקיים מנגנון מסודר לזה בתוך תהליך הפקת הצו. נתייחס לכך במאמר נפרד המתייחס פרטנית להתנגדות לצו ירושה.

תהליך הפקת וקבלת צו ירושה כולל את השלבים הבאים:

• תשלום האגרות המתאימות להגשת בקשה לצו ירושה לרשם הירושות במשרד המשפטים.
• מילוי טופס בקשה לצו ירושה על ידי עורך דין המתמחה בירושות ובתהליך – עם נתונים על יורשים, רכוש, פרטים אישיים וכיוצא באלו.
• צירוף תעודת פטירה של המנוח וכמו כן מסמכים רלוונטיים נוספים – למשל מסמכים רכוש ונכסים, לגבי זהות בן או בת הזוג, זהות ופרטי הילדים וכן הלאה. 
• לכל אחד מהיורשים על פי דין מותר להגיש את הבקשה לצו ירושה, אך חובה על אותו צד ליידע את יתר היורשים על קיום התהליך. 
• הגשת הבקשה לרשם הירושות – כאמור, ניתן לעשות זאת כיום באופן דיגיטלי ומקוון וכל התהליך מהיר מאוד לעומת העבר. 
• רשם הירושות מפרסם בעיתונות וברשומות הממשלתיות הודעה רשמית לגבי הבקשה לצו ירושה ליורשים המוגדרים. בשלב זה מי שמבקש להתנגד לקיום צו הירושה יכול ללמוד על הבקשה ולהגיש התנגדות רשמית ומנומקת. 
• פקידי רשם הירושות מבצעים תהליך בדיקה ואישורים לבקשת צו הירושה ובפרק זמן של כ-30 יום מחזירים תשובה המאשרת את צו הירושה או עם בקשת מסמכים ואסמכתאות נוספים. לחלופין הרשם יכול להחזיר תשובה כי יש להעביר את התיק לדיון משפטי בבית המשפט לענייני משפחה להמשך טיפול. 

אם צו הירושה התקבל עם אישור ועם המסמך הרשמי המאשר את קיום צו הירושה ואת זהות היורשים, ניתן להתקדם לחלוקה בפועל של הרכוש והנכסים. 

נציין כי באופן כללי, תהליך הפקת צו ירושה הוא יחסית פשוט ומהיר כיום, אך כל מקרה הוא פרטני וכולל מורכבויות ורגישויות. לכן מעבר לצורך הבסיסי וה"טכני" בליווי של עו"ד ירושה בתהליך הגשת בקשת צו ירושה, בהחלט ניתן ורצוי להיעזר בשירות משפטי מקצועי כדי לפתור "מוקשים" בדרך ולהתגבר על מורכבויות ככל אשר תהיינה. 

מוות של אדם קרוב הוא תמיד משבר קשה וכואב, במיוחד עבור המשפחה כמובן. אך כאשר מצרפים לכך סכסוך ירושה המתגלע לאחר פטירת קרוב המשפחה, מדובר על אירוע מצער ואף טראומתי באופן כמעט בלתי הפיך עבור המשפחה. אך סכסוכי ירושה הם כנראה בלתי נמנעים בחלק מהמקרים, לא רק לגבי ירושות ענק, ולכן אם כבר נקלעתם או אתם צופים שתיקלעו לסכסוך ירושה מורכב, אתם זקוקים לשירות משפטי מדויק, מקצועי וחכם כדי למזער נזקים עבורכם ולסיים את המקרה על הצד הטוב ביותר האפשרי, עבורכם (ועבור יתר המשפחה אם אפשר).

משרד עו"ד בועז ראובן עוסק ועסק רבות בסכסוכי ירושה, מכל הסוגים והגדלים, בישראל וסכסוכים בינלאומיים עם תיקי נכסים גלובליים. עו"ד בועז ראובן וצוות המשרד ליווה בהצלחה רבה תיקי סכסוכי ירושות והגיע לפתרונות יצירתיים, יעילים ומשתלמים עבור לקוחותיו. המשרד מתמחה בתיקי ירושות של תושבי חוץ ומעניק ייעוץ רב בנושאים חוקתיים ונושאי מיסוי הקשורים לירושות.

מהותם של סכסוכים בנוגע לירושות

לא אחת, כאשר מחלקים או מעבירים נכסים בהתאם לדרישות של צוואה או הוראה בנאמנות, מתפתחים סכסוכים בין הצדדים המעורבים בדבר או עם גורמים החושבים כי הם קופחו או שמגיע להם חלק נכבד יותר בירושת המנוח. באופן טבעי, סכסוכים על ירושה הם לא רק סכסוכים כלכליים או עסקיים אלא הם לרוב מערבים המון רגשות וקשיים היקפיים, במיוחד כאשר הסכסוך הוא בין בני משפחה קרובים.

כמובן שישנם מקרים רבים של ירושות בהם הכל "עובר חלק", כל בני המשפחה והמעורבים בדבר מקבלים חלק שווה בירושה או חלק המגיע להם ואשר הם שמחים בו. אך למרות זאת, המקרים בהם נושא הירושה הופך לסכסוך, הם נפוצים מאוד גם כן, כאשר מוטבים בצוואה או גורמים שאינם מוטבים בצוואה או בצו ירושה טוענים לקיפוח ומנסים להשיג חלק כלשהו מירושתו של מנוח.

עו"ד מומחה יכול לסייע רבות בליווי הצדדים לפתרון או לספק ליווי משפטי בעת הצורך בבית המשפט.

גורמים וסיבות לסכסוכי ירושות

נתחיל ונאמר כי סכסוכים על ירושות ועיזבונות מתרחשים גם כאשר אין צוואה חוקית ורשמית וגם כאשר יש צוואה ברורה וחוקית לגמרי. אמנם כאשר אין צוואה או שהצוואה אינה תקינה מבחינה רשמית-משפטית, הסיכון לסכסוך בין צדדים קשורים גובר ואלו אכן מקרים נפוצים ומורכבים יותר לניהול ופתרון, אך בהחלט יש צדדים החשים נפגעים, מקופחים או אשר טוענים לאי סדרים גם בהקשר לצוואות קיימות ושרירות.

בין אם מכוח צוואה רשמית וברורה ובין אם מכוח חוק הירושה במקרים של היעדר צוואה (ולאחר הליך של הפקת צו ירושה), אלו מקרים יחסית נפוצים להתפתחות סכסוכים בין בני משפחה וצדדים מעורבים בנוגע לירושות:

• טענות לחלוקה לא שוויונית ולא הוגנת של נכסים – למשל בין אחים שהוריהם נפטרו או קרובי משפחה של המנוח, טענות לקיפוח ואי שוויון בניסוח צוואה או טענה שצוואה אינה ברורה מספיק כדי לקבוע חלוקת הרכוש.

• הגשת התנגדות לצו ירושה - במקרים בהם אין צוואה מוגדרת, כל אדם קשור יכול להגיש התנגדות לקיום צו ירושה מטעם רשויות המדינה, עם טיעונים שונים מדוע הצו שגוי או אינו מוצדק.

• טענות לפרשנות שגויה של הצוואה או הוראות הנאמנות – מקרים בהם צד אחד או כמה צדדים טוענים כי ניתן לפרש את הצוואה בכמה דרכים שונות.

• טענות לצוואה לא תקינה – למשל צוואה ששונתה כאשר המנוח כבר לא היה כשיר או תחת לחץ בלתי סביר של מוטב אשר נהנה בצוואה הסופית מחלוקת נכסים המטיבה עימו לעומת מוטבים אחרים. לרוב רצוי שתהיה חוות דעת רפואית התומכת בטיעון אי הכשירות של המוריש בעת שינוי הצוואה.

• השפעה לא תקינה ולא הוגנת של בן או בת זוג חדשים של אשר גרמה לפגיעה בזכויות הירושה של ילדי המנוח/ה. אלו סכסוכים שלרוב מתפתחים בין ילדיו של מנוח לבין בת/בן זוג נוספים.

• קרובי משפחה או יורשים אשר נטען שהפעילו טקטיקות כדי לנשל גורמים אחרים מהירושה או לקצץ בנכסים שחולקו להם.

• ביטול מתנה בחיים – מאבק על ירושה, לרוב פורצים סכסוכי ירושה בין אחים. כאשר למשל יורש מסוים קיבל מהמנוח, בעודו בחיים, מתנה בעלת ערך כספי גבוה (דירה, רכב או כסף למשל), אך יתר האחים היורשים טוענים כי לא היה מדובר על מתנה אלא על קבלת כסף באופן זמני ויש להתחשב בערך בחלוקת העיזבון.

• טיעון להשתלטות על ירושה – כאשר אחים או צדדים רלוונטיים אחרים טוענים כי אחד היורשים למעשה השתלט על ירושת ההורים, למשל כאשר חי על חשבונם, העביר על שמו נכסים וכדומה, למשל כאשר שני ההורים או אחד מהם כבר היה דמנטי או לא כשיר משפטית.

האם אפשר למנוע סכסוך ירושה?

חשוב לציין כי במקרים רבים מאוד, גם אם המנוח עשה בחייו את כל הצעדים הדרושים והנכונים כדי למנוע סכסוכי ירושה, לאחר מותו הסכסוך בכל זאת מתרחש ומועלות טענות משפטיות רבות. מקרים מורכבים אלו מחייבים ייצוג משפטי חכם ומדויק.

הכוונה היא, למשל, שגם אם יש צוואה ברורה, מדויקת וחוקית לחלוטין ואפילו אם עוד בחייו של המנוח נעשו צעדים לחלוקה נכונה (לדעת המנוח) של נכסיו – למשל העברות בעלות של נכסים וכדומה – זה לא מבטיח שלא יתגלע קרב ירושה בסופו של דבר.

נקודה נוספת שראוי להדגיש, לאור ניסיון העבר ונתונים משפטיים, היא שסכסוכי ירושות הם ממש לא נחלתם של משפחות עשירות בלבד או של משפחות מעורבות שבהן למשל ילדים מכמה בני זוג של המנוח או המנוחה או ילדים מנישואים ראשונים ועוד בת/בן זוג מנישואים שניים. אפילו כאשר אין הרבה עושר ונכסים לחלק, יכול להתלקח סכסוך ירושה שעשוי להיות מר, כואב ומורכב מאוד רגשית ומשפטית.

בכל מקרה, הדרך הבטוחה והיעילה ביותר למניעת סכסוכי ירושה היא כמובן להכין מראש צוואה רשמית, מסודרת ומפורטת מאוד, עם ליווי משפטי של עו"ד ירושות. עורך הדין יכול גם לסייע לגבי צעדים מומלצים ודברים שרצו שלא לעשות בהקשר לחלקת נכסים, הסכמי הורשה עתידיים וכיוצא באלו.

בנוסף, בהחלט אפשר ואף רצוי להסביר לילדים (היורשים) מראש מה סדר ההורשה ולבצע צעדים מקדימים להסדרת העניין ומניעת סכסוכי ירושה בין אחים.

לא רק סכסוכים על כסף

כמובן שבהקשר לסכסוכי ירושות, ברוב המקרים כאשר נוצר ממש סכסוך המגיע לקווים משפטיים, לרוב מדובר על סכסוך סביב כסף או נכסים השווים כסף. אך יש לציין כי בהחלט יש מקרים של סכסוכים ואפילו כאלו המגיעים למעורבות של גורמים משפטיים אשר נוגעים לנכסים שאינם כסף או נכסים יקרים דווקא. כך למשל יכול להתרחש סכסוך ירושה לגבי פריטים בעלי ערך סנטימנטלי למנוח ולמשפחתו (מי מקבל את הפריטים), קרב ירושה על פריטים בעלי ערך היסטורי למנוח או לארגון כלשהו וכיוצא באלו.

ניתן לזכור מקרים של סכסוכי ירושה שלא היו בין קרובי משפחה לקרובי משפחה אחרים אלא דווקא בין קרובי משפחה של מנוח או מנוחה לבין המדינה או לבין גופים רשמיים אחרים, למשל אודות קניין רוחני, פריטים בעלי ערך היסטורי או תרבותי וכדומה. דוגמאות מפורסמות כוללות למשל את סכסוך הירושה על ירושת כתבי פרנץ קפקא (הספרייה הלאומית של ישראל זכתה) וסכסוכים בין משפחות פוליטיקאים חשובים לבין ארכיון המדינה לגבי פריטים היסטוריים חשובים (החוק כיום מגדיר כי כל פריט שיוצר או התקבל במסגרת תפקיד רשמי מטעם המדינה, שייך למדינה ולא למשפחת נציג המדינה – אפילו פתקים מבן גוריון…)

המורכבות המשפטית של סכסוכי ירושות

כפי שסכסוכי הירושה עצמם יכולים להיות מורכבים, כך גם ההיבטים המשפטיים בתחום רגיש זה הינם מורכבים ורחבים. הייצוג המשפטי בקרבות ירושה שכאלו יכול כמובן להיות של כל אחד מהצדדים: של הצד התובע לאי שוויון, לבעיות בצוואה או בקיומה או לבעיות אחרות שגרמו לכך שהוא לא קיבל את החלק המגיע לו. של הצד שצריך לעמוד מול טענות לאי שוויון, לפרשנות שגויה של הצוואה או לחלוקה לא הוגנת של נכסי הירושה. של צד מנהל העיזבון שנטען נגדו שניהל את ההליך באופן לא תקין ואשר גרם לפגיעה במוטבים וגם למשל ייצוג משפטי לצד במשפחה המנסה לפתור את המשבר בצורה היעילה והרגועה ביותר – למשל אחד האחים או האחיות, בת או בן זוג של המנוח/ה וכדומה.

סיוע של עורך דין מומחה לירושות

מטרת העל היא להגיע להבנות והסכמות, בתהליכים מסודרים, מושכלים ורגועים של הידברות, גישור והסכמים – בכולם מסייע רבות עורך הדין לענייני ירושות המלווה את הצדדים. אך בכל זאת, יש מקרים בהם הדבר לא מתאפשר, מקרים בהם יש להיות מוכנים גם לקרב משפטי סבוך ומורכב, שגם בו עורך הדין הוא מרכיב מהותי כמובן.

עורך דין לסכסוכי ירושות צריך לבחון את המצב לכל פרטיו הקטנים ביותר וגם לקבל תמונת-על מקיפה, לבחון את הצוואה ואת נכסי המנוח ולהבין את המצב לאשורו ולפרטי פרטים, כדי להשיג תוצאה אופטימאלית ואפקטיבית לצד אותו הוא מייצג. בהחלט ניתן לראות לצד שאיפה להגנה על האינטרסים הכלכליים והכספיים של הצד המיוצג בסכסוך הירושה על ידי עורך הדין גם שאיפה לפתרון השומר על אחדות המשפחה או לכל הפחות כזה המייצר פגיעה מינימלית בשלמות המשפחה.

שירותים משפטיים בסכסוכי ירושה כוללים פעולות והיבטים רבים, תלוי בצד המיוצג. למשל ניתוח של הצוואה לאיתור כשלים או פרשנות שגויה של מנהל העיזבון, איתור כשלים או הוכחת היעדרם מצד מנהל העיזבון של הירושה, חקירת המקרה ואיתור התנהלות לא תקינה מצד מי מהמוטבים כדי להשפיע על המנוח לשנות את הצוואה לטובתו ולרעת יתר הצדדים, איתור וניתוח משפטי של צוואות נוספות או קודמות, מו"מ על חלוקה מוצדקת ושלווה יותר של נכסי הירושה, ניתוח ופרשנות משפטית לגבי עסקאות העברת בעלות ומתנות מצד המנוח המוריש לבין מוטבים בירושה גורמים אחרים. ויש עוד מגוון רחב של דוגמאות.

ייצוג משפטי בתחום זה הוא מורכב ומחייב דיוק, מקצועיות, דקדקנות וגם רגישות כדי למקסם תוצאות עבור הצד המיוצג – בייחוד בתיקי ירושה גדולים ומורכבים עם ריבוי נכסים.

ליווי משפטי בסכסוכים על ירושות תושבי חוץ או עם נכסים בחו"ל

כאשר מדובר על סכסוכי ירושה של תושבי חוץ או כאשר תיק נכסי הירושה כולל נכסים בישראל ובחו"ל, התיק בכלל הופך מורכב ועמוק יותר ומצריך ייצוג משפטי מצד עו"ד ירושות בעל ניסיון והתמחות במקרים אלו. כמו כן  לשים לב להיבטי מיסוי בהקשר לקבלת נכסים בירושה ולהיבטים חוקתיים ומשפטיים שונים העלולים לצוץ, גם בלי קשר לסכסוך ירושה עם גורמים אחרים במשפחה או אשר היו קשורים למנוח

הצמיחה המהירה של ענקיות האינטרנט כגון גוגל, פייסבוק, אמזון וכן הלאה דחפה בשנים האחרונות את חוקי המיסוי הבינלאומיים וגם חוקי מיסוי מקומיים רבים עד הקצה. כאשר בנוסף נושא מיסוי תאגידי האינטרנט העצומים והגלובליים הללו נמצא הרבה בשיח הציבורי והפוליטי, בישראל וגם במדינות רבות אחרות בעולם. עיקר הקולות נשמע כנגד "תרגילי" ההתחמקות ממס של ענקיות הטכנולוגיה וכנגד העובדה שהן לרוב בקושי משלמות מיסים במדינות בהן הן פעילות, ובכלל זה גם בישראל.

בספטמבר 2018 ישראל הצטרפה לעוד מדינות רבות החברות בארגון ה-OECD ואישררה הסכם המיישם תיקון אוטומטי ורחב על עשרות אמנות מס של ישראל עם מדינות רבות ברחבי העולם, חלק מהתיקונים נוגעים ישירות למניעת התחמקות ממס על ידי תאגידים בינלאומיים גדולים באמצעות עסקאות מלאכותיות ו"משחקי" רישום במקלטי מס. זה היה צעד אחד בכיוון. כצעד נוסף בניסיון של ממשלת ישראל למסות את גוגל, פייסבוק ודומותיהן, בסוף אפריל 2019 הגישה רשות המיסים הישראלית תכנית מיוחדת המיועדת למסות את חברות הטכנולוגיה והאינטרנט אשר באופן מסורתי ולאורך שנים בפועל נמנעו בדרכים כאלו ואחרות מתשלומי מס בישראל. התכנית הוגשה למשרד האוצר ורשות המיסים מתכננת להציגה ביתר פירוט לשר האוצר הנכנס, עם הקמת הממשלה החדשה.

רשות המיסים שואפת לייצר מנגנון מיסוי לפי גובה המחזור של ענקיות האינטרנט בעלות פעילות בישראל, בראשן גוגל ופייסבוק הפעילות בישראל ומנהלות מחזורים של מיליארדים בשוק המקומי. הגורמים ברשות המיסים טוענים כי עם תכניתם תתממש, תוכל הרשות לגבות מס של מאות מיליוני שקלים מהחברות.

בעיית אי תשלום המס של חברות טכנולוגיה רב לאומיות הפועלות בישראל

נושא המיסוי של חברות טכנולוגיה ענקיות ורב לאומיות אינו מטריד רק את ממשלת ישראל ורשות המיסים המקומית שלנו אלא ממשלות רבות בכל העולם, בדגש על העולם המערבי. הטענות הנפוצות, שיש בהן מן הצדק האזרחי והכלכלי, הן שחברות כמו גוגל ופייסבוק מנהלות פעילות מקומית ענפה במדינות כמו ישראל, מדינות האיחוד האירופי וכן הלאה, אך הן רושמות את הפעילות ואת ההכנסות הכספיות תחת מקלטי מס ומדינות בעלות מדיניות מס מופחתת – כמו אירלנד, לוקסמבורג וכדומה – וכך לא משלמות מיסים במדינות השונות אשר מהן בפועל הגיעה ההכנסה.

חברות דוגמת גוגל ופייסבוק, רושמות את רווחיהן במדינות בהן הן רושמות את המשרדים הראשיים שלהן מבחינת התאגדות – למשל אירלנד עבור גוגל ופייסבוק, לוקסמבורג עבור אמזון וכן הלאה. זאת בעוד שמרבית לקוחותיהן ומרבית הפעילות העסקית שלהן מתקיימת במדינות אחרות. בצורה זו גוגל ופייסבוק מדווחות על הכנסות ורווחים רק באירלנד ולא בישראל או ביתר מדינות האיחוד האירופי, ובצורה זו התאגיד יכול לשלם מס נמוך מאוד, של 12.5% בלבד במקרה של אירלנד, על רווחים.

חשוב לציין כי החברות פועלות במסגרת הגדרות חוקי מיסוי בינלאומי, למרות שזהו תחום "אפור" במקרים רבים. כך שעל פניו ונכון להיום הן לא מבצעות עבירות מס, אך בהחלט מדובר על נושא בעייתי ומורכב עבור המדינות בהן מיוצרים בפועל רבים מהרווחים האלו וכאשר הן לא רואות מכך שום הכנסה בדמות מיסים. בשנים האחרונות מתרבים אם כך הקולות הקוראים לרפורמות מקיפות ומעמיקות במיסוי בינלאומי וביצוע שינויים מהותיים אשר יחייבו את החברות הענקיות הללו לשלם מס במדינות בהן נוצרות ההכנסות ונוצרים הרווחים על פני המצב כים בו הן משלמות מס רווח לפי המדינה בו הרווחים נרשמים.

חלקכם ודאי יעקם את פרצופו ויתהה הכיצד שחברות אלו לא משלמות מיסים, הרי לגוגל יש משרדים מפוארים וגדולים במגדל אלקטרה בתל אביב ולפייסבוק משרדים לא פחות מפוארים בשדרות רוטשילד בתל אביב. זה נכון ולחברות אלו אכן יש משרדים ועובדים בישראל. אך הן אומרות כי העובדים האלו עובדים רק בתפקידי פיתוח ובתחומים היקפיים והמשרדים בישראל אינם משמשים למטרות פרסום כלל – כך הן משלמות מס רק על העסקת מהנדסים ועובדים, שכירות על המשרדים וכדומה, אבל לא מס על הרווחים, ושם נמצא הכסף הגדול.

עוד לפני הכניסה לדיון המשפטי-רגולטורי סביב גביית מיסים מגוגל ופייסבוק – אשר כאמור פועלות על פניו לפי חוק ובתחום המותר – עולה כאן שאלה חברתית מרתקת. כל אזרחי ישראל, כולל אנחנו ואתם הקוראים שורות אלו כרגע, משתמשים כל הזמן במוצרי גוגל, פייסבוק וחברות אחרות, אותן חברות מרוויחות כסף מעצם העובדה שכולנו - בישראל - משתמשים בשירותים שלהן. גוגל מרוויחה ממכירת פרסומות לאתרים ועסקים הפונים לגולשים בישראל, פייסבוק מרוויחה ממכירת פרסומות לגולשים ומפתרונות קידום ממומנים של פוסטים ברשתות החברתיות שלה, וכן הלאה לגבי חברות אחרות. אך הלכה למעשה הן לא משלמות שקל מס על הרווחים האלו, שנוצרו כאמור ממשתמשים ישראלים ובעת שימוש בשירותיהן בשטח ישראל.

במצב הקיים כיום, מדינת ישראל מפסידה הרבה מאוד כסף שלכאורה אמור להיות משולם לה בצורת מיסים, קרי אזרחי ישראל מפסידים שירותים ציבוריים ושאר שימושים לכספי המיסים שחברות אלו אמורות לשלם.

טיעון המיסוי לפי מיקום יצירת הערך

בלב הדיון הציבורי, המשפטי והמסחרי לגבי גביית מיסים מגוגל ופייסבוק, בישראל ובמדינות רבות אחרות בהן חברות אלו ודומותיהן בפועל לא משלמות מיסים על רווחים, עומד הטיעון שיש למסות חברה לפי המיקום בו נוצר הערך הכלכלי ולא במיקום בו החברה רשומה ושבה הרווחים נרשמו. קרי, שגוגל תשלם מס בישראל על רווחים שייצרה ממכירת פרסומות אינטרנטיות למשתמשים בישראל, מס בצרפת על רווחים מפרסומות לגולשים צרפתים וכן הלאה.

טיעון זה בא ככוח נגד לשיטת המיסוי הבינלאומי שחברות טכנולוגיה ענקיות אלו "מנצלות" ואשר בה המיסוי מיושם לפי המיקום בו נמצא הקניין הרוחני או לפי מיקום רישום החברה או למשל מיקום השרתים האינטרנטיים שדרכם ניתן השירות המייצר לאותן חברות את הרווחים.

הצעת רשות המיסים למסות את מחזור חברות האינטרנט

אותה הצעה של רשות המיסים שציינו בהתחלה נשענת על חוק צרפתי שעבר לאחרונה, חוק המאשר לממשלת צרפת למסות את ענקיות האינטרנט הבינלאומיות על מחזור העסקאות המבוצע בפועל בצרפת. בצרפת, המדינה גובה בין 2%-5% מס מסך המחזור העסקי לשנת מס, סכום המגיע למאות מיליוני אירו. גם רשות המיסים הישראלית רוצה ליישם מנגנון דומה ולגבות מחברות כמו גוגל ופייסבוק מס מחזור בשיעור של 3%-5% על המחזור השנתי שלהן המיוצר בישראל. נציין כי סביר להניח שאם תיכנס לתוקף חקיקה כזו, היא תכלול גם סעיף המכיל את מיסוי המחזור רק על חברות בעלות מחזור של מעל סכום מסוים – קרי רק על חברות ענקיות ובעלות מחזורים גבוהים מאוד.

יותר מסביר שרשות המיסים בישראל תתכנן את הרפורמה הזו המיועדת לביית מיסים מגוגל ופייסבוק כך שלא תאפשר לחברות לבצע תכנוני מס יצירתיים כדי להתחמק גם ממס זה – למשל באמצעות הפעלת מנגנון מיסוי עקיף שלא יאפשר לחברות להשתמש במנגנוני הפחתת חבות מס כמו ניכויים שונים, ניפוח הוצאות מקומיות וכו'.

האם זה יקרה ואכן יגבו מס מגוגל ופייסבוק?

הדיון העקרוני בנושא חשוב ומעניין, הכוונה של רשות המיסים הינה מבורכת מבחינת הכנסות המדינה ממיסים ובהקשר של גביית מס אמת מגופים המייצרים המון כסף מפעילותן בישראל אך כרגע לא משלמות על כך מס. אך שאלת השאלות היא האם זה אכן יתממש והאם מדינת ישראל תצליח לגבות את המס מהחברות הענקיות והחכמות האלו, עם צבא עורכי הדין שלהן ובל נשכח שהן חברות אמריקאיות עם "גב" פוליטי וכלכלי חזק בדמות ממשל ארה"ב.

ברשות המיסים אופטימיים לגבי היתכנות המהלך ויכולתה לגבות מס אמת מחברות הטכנולוגיה הענקיות והרווחיות הללו. אך ישנם גורמים המצננים את ההתלהבות וטוענים שיהיה קשה מאוד לקבל נתונים רלוונטיים לגבי מחזורי פעילות בישראל בכל הנוגע למכירת פרסום אינטרנטי – מכיוון שהחברות רשומות בחו"ל ודו"חותיהן הציבוריים כוללים לרוב רק מידע גלובלי ולא מידע פתוח ונגיש לגבי פעילותן בכל מדינה.

אך היבט נוסף לגבי גביית מיסים מגוגל ופייסבוק דרך חקיקה חדשה ויישום מנגנוני מיסוי דוגמת מיסוי מחזור בישראל, כזה אשר דווקא מאיר את הנושא באור חיובי מבחינת היתכנות, הוא שישראל היא בסופו של דבר שוק קטן. לכן, עבור חברות ענקיות כאלה, תשלום מס בישראל יהיה קטן מאוד לעומת שווקים גדולים ומשמעותיים יותר. כך שישנם גורמים הטוענים שהחברות לא יכנסו למאבקים קשים מדי ברשות המיסים ובממשלת ישראל אלא ירכזו את מאמציהן להפחית תשלומי מס באיחוד האירופי. כך שיתכן ויש תקווה ומקום לאופטימיות מבחינת רשות המיסים וגם מבחינת אזרחי ישראל שייהנו בצורה כזו או אחרת מהגדלת המיסוי על חברות הפעילות בשוק המקומי.

אגדת הכדורגל ליאו מסי לא רק מייצר כדורגל מרהיב, מדהים ופורץ דרך אלא הוא גם מייצר כמובן הרבה מאוד כסף. מסי מייצר כסף ומגדיל את הכנסותיו והונו האישי ע"י משכורת עתק בברצלונה (מעל 100 מיליון אירו בשנה), מכך שהוא משמש פרזנטור קבוע של מותגים חזקים כמו אדידס וכמו כן מהופעה בקמפיינים פרסומיים שונים ורבים. מעצם מהותו עסק בינלאומי של אדם אחד, זה כמעט מתבקש ששמו ייקשר לא אחת בפרשות הקשורות לעבירות מס. האם ליאו מסי ואביו מסתבכים שוב בפרשת עבירות מס נוספת? לאחר שכבר הורשעו ב-2016 בהעלמת מס, צפה ועולה לה פרשה חדשה.

בין אם מסי שוב יסתבך בפרשת עבירות מס נוספת הנוגעת להעלמת הכנסות והתחמקות מתשלום מס ובין אם הסיפור החדש הזה יסתיים בלא כלום, כל הנושא מציף שוב את המורכבות הרבה והסבוכה של חוקי המס הבינלאומיים, של תקנות הפייר פליי הפיננסי של UEFA ושל ניהול אימפריה עסקית שבעצם סובבת סביב אדם אחד.

מה מהות הפרשה הפוטנציאלית החדשה של ליאו מסי

בתחילת 2018 חשף העיתון הגרמני המוערך דר שפיגל כי הגיעו לידיו מסמכים המראים לכאורה שקבוצת ברצלונה, בה משחק כמובן ליאו מסי כל הקריירה שלו, העבירה לעמותות שהקים הכוכב ואשר רשומות על שמו מיליוני אירו, כאשר בנוסף מועדון הפאר הקטלוני העביר סכומים לא ברורים לאביו של מסי, כעמלת סוכן (חורחה מסי, אביו של מסי משמש כסוכנו ומנהל עסקיו הראשי). מהנתונים עולה תמונה כי ברצלונה העבירה לעמותות שלו כ-12.5 מיליון אירו בשנים 2010-2016, כאשר סכומים אלו היוו בפועל כ-70% מסך הכנסות העמותות.

הטענה המרכזית היא שבצורה זו, ברצלונה למעשה שילמה למסי חלק משכרו דרך תשלומי קש לעמותות הרשומות על שמו, וכך הכוכב עצמו הפחית את הכנסותיו ממשכורת והפחית את חבות המס שלו לרשויות המיסים של ספרד. רשויות המס בספרד טוענות כי על פניו הכספים שהועברו לעמותות צריכות להיחשב חלק מהכנסותיו של ליאו מסי עצמו על עבודתו כשחקן ברצלונה, מה שיכפיף אותן לתשלום מס הכנסה.

העמותות המדוברות עוסקות באופן רשמי במתן סיוע רפואי וחינוכי לילדים במצוקה, אך כאמור בפועל לא ברור האם הן אכן עוסקות במטרה חשובה ואצילית זו או שמא הן עמותות קש המשמשות ערוץ העברת כספים פטורים ממס למסי ומשפחתו.

אם זהו אכן המצב, מדובר לא רק על עבירה טכנית פוטנציאלית על חוקי הפייר פליי הפיננסי של UEFA (העברת כספים דרך צדדים שלישיים לשחקנים היא דרך נפוצה – על אף שהיא "עקומה" לעקוף את חוקי הפייר פליי הפיננסי מבלי לבצע עבירות מס) אלא על עבירות מס של ממש. במידה שהטענות הללו יוכחו כמוצדקות, מסי שוב יסתבך עם רשויות המס בספרד ויואשם בהעלמת הכנסות של כמעט 13 מיליון אירו.

נתונים מפתיעים נוספים שעלו מהמסמכים והדו"חות הפנימיים של ברצלונה שהגיעו לידי עיתונאי הדר שפיגל וגורמי עיתונות נוספים מצביעים על כך שברצלונה עצמה היא זו שכיסתה את הקנס שהושת על הכדורגלן הבכיר בפרשת עבירות המס הקודמת, ב-2016, בה הורשעו הוא ואביו. בזמנו, כפי שנסביר מיד, מסי ואביו נדרשו לשלם קנס פשרה לרשות המיסים הספרדית, בסכום של 12 מיליון אירו. על פניו עולה תמונה כי קבוצת ברצלונה עצמה היא ששילמה בפועל על סכום הפשרה ולא הכדורגלן עצמו שביצע את העבירות.

מה קרה בהרשעת עבירות המס הקודמת שלו?

כדי לשים את הפרשה הפוטנציאלית החדשה בתוך ההקשר הנכון, יש להבין את המקרה הקודם בו מסי הסתבך עם רשויות המס הספרדיות, הסתבכות שעל פניו עלתה לו ביוקר הן פיננסית (למרות שכאמור יתכן וברצלונה ספגה זאת) והן מבחינת המוניטין הנקי שהוא נהנה ממנו לפני כן. בשנת 2016 הגיעה לסיומה פרשה מביכה מאוד עבורו, משפחתו וכל המחנה סביבו, פרשת העלמת מס שכמעט ושלחה אותו למאסר.

רשות המיסים הספרדית חקרה את מסי במשך כמה שנים, בעיקר לגבי השנים 2007-2009. הפרשה עסקה בהעלמת מס בסכום כולל של כ-4.1 מיליון אירו, זאת לגבי כספים אשר ברובם הוחזקו במקלטי מס, דוגמת מדינת בליז, ואשר מקורם בעיקר במכירת זכויות שימוש בתמונותיו עבור שימושים מסחריים שונים.

הפרשה הגיעה לבית המשפט בספרד, כאשר ההליך הסתיים בהרשעה מרשיעה שלו ושל ואביו חורחה בהעלמת הכנסות והתחמקות מתשלום מס, כאשר השיא הגיע כאשר בית המשפט גזר על ליאו מסי עצמו 21 חודשי מאסר בפועל. מיותר לציין כי הידיעה הזו הכתה גלים בעולם כולו ובקרב אוהדי כדורגל בפרט. בגלל שזו העבירה הראשונה שלו ושל ואביו ובגלל שגזר הדין היה מאסר בפועל של פחות משנתיים, המערכת המשפטית בספרד התירה להמיר את עונש המאסר בקנס וכמו כן מסי הסכים/נדרש לשלם החזר מס בתוספת קנס. בנוסף, מסי ואביו כן קיבלו גם עונש מאסר על תנאי, 21 חודשים ו-15 חודשים, בהתאמה לכל אחד.

בסופו של דבר, מסי שילם 252,000 אירו כקנס חלופת מאסר ואביו שילם 180,000 אירו קנס חלופת מאסר. כאשר בנוסף מסי שילם לרשויות המס הספרדיות סכום מצטבר של כ-12 מיליון אירו עבור החזר המס שהועלם בתוספת ריבית ותשלום קנס נוסף על ביצוע עבירות המס.  

כאמור, מסמכים שנחשפו בתחילת 2018 מראים כי בסופו של דבר, הייתה זו ברצלונה ששילמה את החשבון וספגה את תשלום הקנס של משפחת מסי על עצמה.

מורכבות המיסוי הגלובלי בכדורגל ברמות הגבוהות

נכון למחצית 2019, אין ממש התקדמות פומבית לגבי הפרשה הפוטנציאלית החדשה של העלמות המס מצד ליאו מסי ומשפחתו. בהחלט יתכן והעניין כולו נסגר או ייסגר "מאחורי הקלעים" בהליך של הסדרת תשלום המס ותשלום כופר (מנגנון תשלום כופר הוא המקובל בישראל כחלופה לאישום פלילי בגין עבירות מס), בגלל – או בזכות – המעמד המיוחד לו זוכה ליאו מסי בספרד בכלל ובקטלוניה בפרט. מסי ממשיך לשחק כדורגל ולהביא תארים (לצד כישלונות דוגמת אי העפלה לגמר ליגת האלופות והפסד בגמר הגביע הספרדי) לקבוצתו ברצלונה והוא כמובן ממשיך להכניס הרבה מאוד כסף דרך חוזי פרסום שונים ברחבי העולם.

המקרה של מסי, כמו גם פרשות דומות של כריסטיאנו רונאלדו וחקירות המתנהלות נגד גופי כדורגל חזקים וגדולים דוגמת קבוצת מנצ'סטר סיטי (בבעלות אבו-דאבי) וקבוצת פריז סן ז'רמן (בבעלות קטאר), ממחישים את המורכבות האינהרנטית בפיננסים של הכדורגל העולמי ובמיסוי גלובלי של כוכבי על ושל גופי ספורט חזקים ומוצלחים. כוכבים ומועדונים גדולים מעלימים הכנסות ומייצרים מנגנונים פיננסיים מורכבים וסבוכים,  גם כדי לעקוף את חוקי הפייר פליי הפיננסי של UEFA (חוקים שבמהותם קל לעקוף אותם ואשר מייצרים חוסר איזון מובנה בכדורגל האירופי) וגם כדי לשלם פחות מס. הוסיפו לזה את העובדה שכוכבי הכדורגל הגדולים הם למעשה תאגידים סביב אדם אחד, עם הכנסות גלובליות רבות החורגות הרבה מעבר למשכורת על משחק כדורגל וקיבלתם תסבוכת משפטית ורגולטורית. תסבוכת שאך טבעי שמדי פעם תייצר פרשות משפטיות וכלכליות המתפוצצות בפניהם של כוכבי הכדורגל, מועדוני הפאר וכמובן האוהדים עצמם.

עוד לפני סאגת בחירות 2019 ובתקופה שממשלת ישראל הייתה יציבה וחזקה, האיש המזוהה ביותר עם אותה ממשלה, ח"כ חזק ובולט שהופיע בכל אולפן טלוויזיה והעביר את מסרי ממשלת נתניהו היה דוד ביטן – מי שהיה בזמנו יו"ר הקואליציה האימתני והבולט. אך מאז צצה לה פרשת שחיתות רחבת היקף וחמורה ב"כיכובו", פרשה שמובילה להגשת כתב אישום על שוחד ומרמה. משרד עו"ד בועז ראובן מסכם עבורכם את הפרשה מתחילתה ועד לנקודת הזמן הזו.

פרשת ח"כ ביטן החלה בדצמבר 2017, כאשר החקירה בתיק 1803 הפכה גלויה וביטן הוזמן לחקירה באזהרה במשטרת ישראל. החשדות המרכזיים שהועלו: קבלת שוחד, עבירות מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, בעת שביטן כיהן כסגן ראש עיריית ראשון לציון וגם במהלך חלק מתקופתו כחבר כנסת מטעם הליכוד.

מיו"ר הקואליציה החזק וח"כ אהוב לחשוד בשחיתות חמורה

פרשת השחיתות בה חשוד ח"כ דוד ביטן תפסה אותו בשיא הקריירה הפוליטית שלו. באותה תקופה הוא שימש כיו"ר הקואליציה, תפקיד חשוב, רב כוח והשפעה. הוא התראיין באופן כמעט יומיומי לכל כלי התקשורת בישראל, הסביר את עמדות הממשלה והקואליציה, תקף את היריבים באופוזיציה וקידם את ההתנהלות הפרלמנטרית של הקואליציה ביד רמה, בביטחון ואף בהצלחה מרשימה מבחינת יכולות ארגון ורתימת ח"כים ממפלגות שונות לאחדות קואליציונית. ביטן נודע כיו"ר קואליציה חזק, קולני ודעתני אשר מאמין בדרכו ויקדם את האינטרסים של הקואליציה במכלול דרכים. הוא אפילו זכה לדמות בתכנית הפופולארית "ארץ נהדרת".

אך למרות שהיה ח"כ קולני ואף כוחני ויו"ר קואליציה נחוש וחזק, הוא היה אחד מהח"כים האהובים במשכן, מכל הקשת הפוליטית וגם בקרב מתנגדיו הפוליטיים שאמרו רבות שהוא אדם נחמד והגון. התקשורת פחות אהדה אותו, אך מבחינה פוליטית וציבורית, הוא ללא ספק היה כוכב עולה ומועמד טבעי לתפקיד עתידי של שר מטעם הליכוד.

ואז הגיעה פרשת השחיתות בה הוא חשוד מרכזי, פרשה שטלטלה את כל עולמו וגרמה לירידת מעמדו במהירות. הוא הוחלף בתפקיד יו"ר הקואליציה ו"הוריד פרופיל", למרות שזכה לגיבוי מסוים מטעם מפלגת הליכוד ורה"מ.

מהות העבירות בפרשת ח"כ דוד ביטן

מרבית החשדות בפרשת ח"כ דוד ביטן נוגעות לתקופת כהונתו כסגן ראש עיריית ראשון לציון. העבירות בהן ביטן חשוד ואשר בגינן קיימת המלצה להעמידו לדין כוללות שורה ארוכה יחסית של עבירות ומנגנון מושחת שעבד כמה שנים וכלל עשרות אנשים וגורמים מעורבים.

החשדות נגד ביטן מעלות תמונה לפיה הוא קיבל שוחד במזומן בסכומים מצטברים של כמה מאות אלפי שקלים ואולי אף מעבר לכך. כמו כן, חלק מהשוחד שקיבל ח"כ ביטן היה בצורת הבטחה לקבל דירות בפרויקטים עתידיים – כולל בפרויקטים שאותם קידם עבור גורמים שונים באמצעות קשריו וכוחו. הפרשה מפרטת כיצד בתמורה לכספי השוחד והדירות שהובטחו לו, דוד ביטן הפעיל קשרים, כוח פוליטי, סמכויות וכיוצא באלו כדי לקדם החלטות הקשורות בבניה ותכנון, לשנות החלטות קיימות לטובת יזמים ששיחדו אותו, לקדם מתן היתרים מגוונים, השגת הנחות בתשלומים מוניציפאליים וכן הלאה.

החשדות כוללים גם תיאור כיצד ביטן פעל מול גורמים בעיריית ת"א-יפו כדי לשנות חוות דעת משפטיות של גורמים מקצועיים, בעיקר בהקשר לתחום הנדל"ן.

לפי החוקרים בפרשת דוד ביטן, הוא לקח את כספי ודמי השוחד כדי לכסות חובות גבוהים שצבר ויתכן שאף לטובת גריפת רווח אישי. חלק מהחובות הם כביכול לגורמים בשוק האפור, אך מקור רוב החובות אינו ידוע. ישנה סברה, שגם ביטן עצמו נתן מעט פרטים תקשורתיים לגביה, כי חובותיו נובעים מהתחייבויות אישיות שלקח על עצמו לטובת הפעלת מועדון הכדורגל העירוני של ראשל"צ, אותו ניהל בעת שעבד בעירייה.

נציין כי לצד ח"כ דוד ביטן המוגדר כחשוד המרכזי בפרשת שחיתות זו, המשטרה ממליצה להעמיד לדין גם גורמים נוספים, בהם ראש עיריית ראשון לציון באותה תקופה דב צור, סגן ראש עיריית ת"א בזמנו ארנון גלעדי ואנשים נוספים.

תגובת הח"כ לחשדות נגדו

מהיום בו "התפוצצה"  פרשת השחיתות בה חשוד ח"כ דוד ביטן, הוא טען לחפותו וחזר והדגיש כי כל הפרשה תסתיים בלא כלום מבחינתו. בתחילה הוא שמר על זכות השתיקה בחדרי החקירה וגם לא דיבר על הנושא בתקשורת. לאחר זמן מה החל לשתף פעולה עם החוקרים אך כמובן שלא מסר פרטים לגבי החקירה בתקשורת. ביטן ועורך דינו טוענים כל העת כי הוא אינו אשם בביצוע העבירות המיוחסות לו וכי אם הדבר יגיע להליך משפטי, חפותו תוכח ויתברר כי כל מעשיו היו תקינים במקרה הטוב או שגויים אך לא פליליים וללא כוונת זדון במקרה הפחות טוב.

סטטוס הפרשה נכון למרץ 2019

במרץ 2019, כחודש לפני הבחירות לכנסת ה-21 אשר במסגרתן ח"כ דוד ביטן משוריין במקום ריאלי ברשימת הליכוד – לבקשת רה"מ נתניהו עצמו ואחרי שבפריימריז ביטן החשוד בשחיתות ונמצא תחת מעטה של עבירות פליליות שדינן מאסר סיים במקום נמוך ברשימה, סטטוס הפרשה הוא שהמשטרה הגישה המלצה להעמיד את ביטן ושורת אנשים אחרים לדין פלילי.

בתחילת מרץ 2019, המשטרה העבירה לפרקליטות המדינה המלצה חד משמעית להעמיד את ח"כ דוד ביטן לדין בהאשמה של קבלת שוחד, זאת על בסיס ראיות רבות שהצטברו בעניינו לגבי קבלת שוחד, התנהלות ציבורית בעייתית ולא תקינה והתנהלות פיננסית לא מוסברת למעט קבלת שוחד וטובות הנאה. כך שיתכן ועוד לפני סיום מערכת הבחירות לכנסת ה-21 בתחילת אפריל 2019 הפרקליטות כבר תודיע על הגשת כתב אישום כנגד ח"כ דוד ביטן. כרגע, הפרשה הזו נראית כמו סיפור, יחסית קצר ומהיר, על עלייתו ונפילתו של כוכב פוליטי מבטיח. מבטיחים להמשיך לעדכן בהתפתחויות בפרשה מעניינת ומרעישה זו.

הלבנת הון היא עבירת מס חמורה במיוחד, עבירה הנחשבת פלילית ואינה נותרת במסגרת של עבירות כלכליות "פשוטות" יותר. באופן כללי, הלבנת הון היא הסתרת מקורו האמיתי של כסף או של נכסים, כדי לגרום לנכס הכלכלי להיראות חוקי גם כאשר הגיע ממקור שאינו חוקי. במדינת ישראל קיים החל משנת 2000 חוק איסור הלבנת הון הנועד להילחם בתופעות ובמהלכים של הלבנת הון ומניעת פעולות כלכליות בעלות הקשר עברייני. לאורך השנים הוכנסו בחוק תיקונים שונים כדי לשמור עליו מעודכן למציאות הכלכלית והפיננסית המשתנה, בישראל ובעולם.

משרד עו"ד בועז ראובן ושות' מתמחים בדיני מיסים ובמשפט כלכלי, כולל ליווי של מגוון תיקים ולקוחות בהקשר ישיר או עקיף של חוק איסור הלבנת הון.

כיצד החוק מגדיר הלבנת הון?

חוק איסור הלבנת הון הישראלי מגדיר הלבנת הון כביצוע של כל פעולה בכסף, נכס כלכלי/פיננסי או רכוש אשר המקור שלו הוא פשיעה או פעילות בלתי חוקית כלשהי, כאשר מהות הפעולה היא הסתרת או שינוי של מקור הכסף או הנכס או הסתרת זהות הבעלים האמיתיים. כמו כן, הלבנת הון נחשבת מבחינת החוק ככל ניסיון להסתיר את מיקום בעלי הנכס הכלכלי או את מיקום הנכס עצמו, הכנסת הנכס לתוך נכס לגיטימי אחר וכיוצא באלו.

"בקיצור", הלבנת הון היא כל ניסיון להסתיר או להסוות את המקור של רכוש כלשהו, לרוב כאשר מקורו של הרכוש הזה הינו בפעילות עבריינית.

מדינת ישראל נלחמת מלחמה קשה ומקצועית בפעולות הלבנת הון גם כחלק ממאבק בצמצום העלמות מס אך גם כחלק ממאבק בטרור ובפעילויות בעלות הקשרים של פגיעה בביטחון הלאומי. מבחינה זו, חוק איסור הלבנת הון מכוון מבחינות רבות לארגוני טרור, ארגוני פשיעה מאורגנת, פעילות הקשורה בסמים וכיוצא באלו.

במסגרת חלק מהתיקונים שהוכנסו לאורך השנים לחוק איסור הלבנת הון, ישנם סעיפים משפטיים וחוקיים הנוגעים לפעילות מסחרית ופיננסית של גופים ישראלים או בעלי קשר ישראלי עם אירן ומדינות אויב אחרות.

עבירות ותחומים הקשורים ישירות לחוק איסור הלבנת הון

• הלבנת כספים כדי להפוך אותם ללגיטימיים ובהמשך להעביר אותם לארגוני טרור.
• עבירות מרמה לסוגיהן.
• עבירות הקשורות לסחר, הפצה והכנת סמים.
• תחום הזנות והסחר בבני אדם.
• עבירות ופעילויות בתחום ההימורים.
• הפרת זכויות יוצרים וזכויות מסחריות.
• הלבנת הון לצרכי העלמת מס ועבירות מס שונות.

מה המשמעות בפועל?

המשמעויות של חוק איסור הלבנת הון הינן רחבות ומהותיות למכלול גורמים ותחומי פעילות בישראל, כמובן. כל אדם או תאגיד חייבים לפעול במסגרת הוראות החוק ובכלל זה גם החוק למניעת הלבנת הון. מבחינה אופרטיבית, החוק מחייב למשל בנקים וגופים פיננסיים אחרים לאמת בצורה מדויקת את הזהות של לקוחות וכמו כן להעביר דיווח לרשויות המדינה לגבי עסקאות או מהלכים פיננסיים מסוימים.

במסגרת משרד המשפטים פועלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות ממשלתית בעלת יכולות וסמכויות אשר נועדה לחקור ולאכוף את חוק איסור הלבנת הון.

עבירות הקשורות לחוק איסור הלבנת הון הינן עבירות פליליות חמורות עם פוטנציאל לעונשי מאסר ממושכים, לא מדובר רק על הטלת קנסות כמו בעבירות כלכליות קלות יותר.

עו"ד פלילי המתמחה במיסוי ובתחום הכלכלי הוא נכס הכרחי ומהותי בתיקים הקשורים לחוק איסור הלבנת הון – לייצוג, ליווי וייעוץ במגוון היבטים ונושאים הקשורים לחוק זה, לתאגידים, עסקים ואנשים פרטיים.